מוחמד גנאים
מוחמד גְנֵאִים (ערבית: محمد غنيم, תעתיק מדויק: מֻחַמד ע'נים) הידוע בשם אבו מאהר (נולד ב־29 באוגוסט 1937) הוא פוליטיקאי פלסטיני, שכיהן כחבר הוועד המרכזי של פתח.
 | |
| לידה |
1937 (בן 87 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
  | |
בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מפקד פת"ח בגזרת ירדן.
קורות חייו
עריכהגנאים נולד בירושלים. את דרכו הפוליטית החל בארגון האחים המוסלמים. ב-1959, לאחר הקמת פת"ח, פרש מארגון האחים המוסלמים וחבר ליאסר ערפאת. ב-1968 מונה על ידי ערפאת למפקד גזרת ירדן של פת"ח, ובשלהי אותה שנה מונה גם כחבר בוועד המרכזי של פת"ח והופקד על מחלקת הארגון והגיוס.
זמן קצר לאחר מכן נשלח גנאים על ידי הארגון לאימונים צבאיים בסין, וכשחזר ב-1969, מונה לסגנו של ערפאת לעניינים צבאיים. בשנות השמונים עבר מרכז אש"ף מלבנון לתוניסיה, ובמסגרת הסכמי אוסלו חזרו ערפאת ותומכיו מגלות תוניסיה לשטחי יש"ע, והקימו בה את הרשות הפלסטינית. על אף נאמנותו הידועה של גנאים לערפאת, הוא גילה התנגדות פומבית להסכמי אוסלו ובחר להישאר בתוניסיה.
ביולי 2007 התירה ישראל את שובו מתוניסיה בעקבות בקשה של יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. גנאים התרצה והסכים לחזור, אך נשאר עוד כשנתיים בתוניסיה. באוגוסט אותה שנה הודיע עבאס כי בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים וכי אין בכוונתו להאריך את כהונתו פעם נוספת. במקביל דיווח העיתון הערבי הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי" כי חברי הוועד המרכזי של פת"ח סוברים כולם שהמועמד המתאים להתמודד בבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית הוא גנאים. נביל שעת', חבר הוועד המרכזי של פת"ח, טען בתגובה כי נושא זה אינו קיים על סדר היום של הוועד המרכזי של התנועה, ושלל את כל הידיעות שפרסמו אמצעי התקשורת.
בספטמבר 2009 שב גנאים לשטחי הרשות הפלסטינית לקראת ועידת הפתח. בשובו, סימל גנאים את איחוד הפלגים בתנועה ואת יציאתה לדרך חדשה. גנאים אף התמודד בבחירות לוועד המרכזי של פתח, והצליח להיכנס אל הוועד מהמקום הראשון, כשהוא עוקף בכירים כמו מרואן ברגותי ומוחמד דחלאן. לאחר הבחירות, פעל גנאים בוועד המרכזי שמקיים פגישות קבועות, והמשיך לפעול מאחורי הקלעים כפי שנהג לעשות טרם שובו.
בוועידת הפת"ח השביעית שנערכה בדצמבר 2016 ברמאללה, לא נבחר גנאים. במקומו כמזכ"ל הוועד המרכזי של פת"ח נבחר ג'יבריל רג'וב.
קישורים חיצוניים
עריכה- אופק עיני, האם נמצא לאבו מאזן יורש?, באתר וואלה, 12 בספטמבר 2009
