מוחמד פאוזי
מוחמד פאוזי (בערבית: محمد فوزي; תעתיק מדויק: מחמד פוזי; 5 במרץ 1915 – 16 בפברואר 2000) היה רמטכ"ל צבא מצרים בזמן מלחמת ששת הימים ושר ההגנה של מצרים בתקופת מלחמת ההתשה. נחשב כאיש אמונו של גמאל עבד אל נאצר.
 | |
| לידה |
5 במרץ 1915 קהיר, מצרים |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 2000 (בגיל 84) קהיר, מצרים  |
| מדינה |
מצרים |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המצרית |
| השתייכות | צבא מצרים |
| דרגה |
גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| רמטכ"ל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| שר ההגנה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעבאסייה (קהיר).[1] הקריירה הצבאית של פאוזי החלה לאחר שסיים ב-1936 את האקדמיה הצבאית במצרים (الكلية الحربية). הוא השתתף במלחמת העצמאות כמפקד ביחידת נ"מ שהוצבה בדיר סניד (ליד יד מרדכי). ב-1949, לקראת סיום המלחמה, היה פאוזי שותף לגילוי תוכנית ישראלית לבידוד יחידתו שהוצבה ברצועת עזה. יחד עם חייליו העביר במשך ארבעה ימים בחולות את חלקי מערכות הנשק שלהם ועל ידי הצבתם מחדש סיכלו את התוכנית הישראלית. בלילה האחרון של פעולה זו, נפצע לאחר שרכבו עלה על מוקש והוא פונה לטיפול רפואי בקהיר.
ב-1957 נתמנה על ידי נאצר למפקד האקדמיה הצבאית המצרית ובמקביל, כיהן כראש הכוח האפריקני המשותף שסייע לתנועות שחרור ברחבי אפריקה. ב-1962 פיקד פאוזי על הכוחות המצריים במלחמת האזרחים בתימן ובספטמבר 1964 מונה למשרת המזכיר הצבאי הראשי של הליגה הערבית.[2]
לפני מלחמת ששת הימים כיהן כרמטכ"ל צבא מצרים וב-1966 תאם הפעולות עם צבא סוריה ויחד עם שר ההגנה הסורי, חאפז אל-אסד טווה את שיתוף הפעולה הצבאי שבא לידי ביטוי במלחמת ששת הימים. מברקו אל מפקד כוח החירום של האומות המאוחדות בסיני, שדרש את פינוי הכוח, היה אחד מהזרזים לפריצתה של המלחמה.[3] במלחמה עצמה, היה השלישי בשרשרת הפיקוד לאחר נאצר ושר ההגנה, עבד אל-חכים עאמר, אך כנאמנו של נאצר ניצל מהדחה שהייתה מנת חלקם של חלק גדול מהקצינים הבכירים בצבא המצרי לאחר התבוסה במלחמה. לאחר שהפגין את נאמנותו בפקדו על יחידה שעצרה את עאמר ואת נאמניו שהואשמו על ידי נאצר בקשירת קשר, מונה פאוזי על ידי נאצר למפקד הכללי של הכוחות המזוינים ב-22 ביוני 1967 וב-1968 מונה לשר ההגנה ותפקידו המוצהר היה שיקום כוחו ורוחו של הצבא המצרי והכנתו למערכה שנועדה להשיב את חצי האי סיני לידי מצרים.
בהיותו שר ההגנה החלה מלחמת ההתשה בין ישראל ומצרים. כבעל עמדות "נציות" תמך פאוזי במלחמת ההתשה מתוך אמונה כי ישראל ובמיוחד צה"ל לא יוכלו לעמוד בקשיים הכלכליים והחברתיים שייגרמו כתוצאה מהמלחמה והטיף להסלמה ולגביית מחיר כבד מישראל על ידי פגיעה בחייליה.
עם מותו של נאצר ב-1970 הפך פאוזי, כמו נאמני נאצר אחרים, ללא רצויים בעיניו של השליט המצרי החדש, אנואר סאדאת. במאי 1971 היה פאוזי חלק מקשר נאצריסטי להדחת סאדאת. הקשר נתגלה ופאוזי הודח ונשפט למאסר עולם שהוחלף מאוחר יותר למאסר של 15 שנה. ב-1974 הוא נחון על ידי סאדאת והצטרף למפלגה הנאצריסטית הדמוקרטית הערבית (אנ') והיה חבר בלשכתה המדינית.
פאוזי היה נשוי ואב לשני בנים וארבע בנות.
לקריאה נוספת
עריכה- מחמד פוזי - פרקים מתוך ספרו של מחמד פוזי שר המלחמה של מצרים, 1989 באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- Youssef Aboul-Enein (Editor), Reconstructing a Shattered Egyptian Army: War Minister Gen. Mohamad Fawzi's Memoirs, 1967-1971, 2014.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ריאיון עם פאוזי, באתר אל אהראם (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Arthur Goldschmidt, Biographical dictionary of modern Egypt, Lynne Rienner, 2000, p. 57-58 [1]
- ^ מוחמד פאוזי - יועץ צבאי למזכיר הליגה, דבר, 22 בספטמבר 1964
- ^ קאהיר: הצבא המצרי נערך בגבול: מצרים תובעת הרחקת כוח או"ם, דבר, 18 במאי 1967
| הקודם: אמין הווידי |
שר ההגנה של מצרים 1968 - 1971 |
הבא: מוחמד צאדק |