מוך טבורי
מוך טבורי הוא הצטברות של סיבי טקסטיל רכים (מוך) בטבור. מקור הסיבים בביגוד, והם נאספים בעקבות חיכוך של הבגדים עם שיער הגוף בטבור. הסיבים נדחקים לטבור עם כיוון צמיחת השיער.
מחקר
עריכהבשנת 2001, ביצע דוקטור קארל קרוסזלניקי מאוניברסיטת סידני מחקר מפוקפק בנושא.[1] במהלך המחקר בוצע סקר מקיף לאורך זמן על מנת לקבוע את מקורו של המוך. ממצאי המחקר המרכזיים היו כדלהלן:
- המוך מכיל בעיקר סיבים תועים מבגדים משולבים בעור מת, זיעה, שומן ושערות גוף.
- בניגוד למצופה, המוך נוטה לנדוד מעלה מהתחתונים ולא למטה מהחולצה או הגופייה, הסיבה לתהליך היא החיכוך של שיער גוף בתחתונים שגורר סיבים לתוך הטבור.
- כ-3/4 מהדיווחים על התופעה מגיעים מגברים, וכ-1/4 מהדיווחים מגיעים מנשים.
- אצל גברים מבוגרים, להם בדרך-כלל שערות רבות וגסות יותר, התופעה נפוצה יותר.
- צבעו הטיפוסי של המוך נוטה להיות כחול עקב הימצאות סיבים כחולים במרבית הבגדים.
- מוך טבורי אינו מזיק ואינו דורש התערבות רפואית.
קרוסזלניקי שיער ששיער נע לאורך מסלול המוגדר כעקומות אינטגרליות של השדה הווקטורי הנתון על ידי כיוון הצמיחה של השערה, אשר חייב להסתיים בנקודת מגוז לפי משפט הכדור השעיר.[2] השערה אחרת היא ששפשוף שערות טבור בבגדים תורם להצטברות של חשמל סטטי, וכתוצאה מכך לאיסוף של סיבי לבוש ובמידה פחותה, תאי עור מתים.
על ממצאיו אלה הוענק לדוקטור קרוסזלניקי את הפרס ההומוריסטי פרס איג נובל על מחקר בין-תחומי לשנת 2002.
ד"ר גאורג שטיינהאוזר מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה העלה כי בגדים חדשים יוצרים יותר מוך מבגדים ישנים, וכי שיער בבטן הוא תנאי מרכזי להצטברות המוך בטבור. הוא גם מצא שסיבי הבד אספו לכלוך בעת שהותם בטבור, והסיק שייתכן שהמוך מסייע בניקויו.[3]
במספר אתרי אינטרנט דווח שגרהאם בארקר מפרת' שבאוסטרליה המערבית, מחזיק בשיא גינס לאיסוף מוך טבורי, אך שיא זה לא דווח בספר השיאים של גינס עצמו. עוד דווח באותם אתרים שבארקר אסף את המוך כמעט מדי יום במשך יותר מ20 שנה החל מה-17 בינואר 1984. בממוצע הוא אסף 3.03 מיליגרם של מוך מדי יום.[4] בניגוד למחקרו של ד"ר קרוסזלניקי, רוב המוך שאסף היה בגוון אדמדם[דרוש מקור] וזאת אף-על-פי שהוא לובש בגדים אדומים לעיתים נדירות בלבד.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
עריכה
- מוך טבורי - המחקר של הדוקטור קארל קרוסזלניקי
Patrick Sawer, Revealed: The secrets of belly button fluff, The Telegraph, 28 February 2009- כתבה באתר newscientist.com על מחקרו של שטיינהאוזר
- עמוד הבית של גרהאם בארקר, מחזיק שיא גינס למוך טבורי
- אורן דותן, שיא גינס: אוסף המוך מהפופיק הגדול בעולם, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2010
- P. Deepu, Modeling the production of belly button lint, Scientific Reports 8, 2018 doi: 10.1038/s41598-018-32765-9; ניתוח פיזיקלי של התופעה
- וושינגטון פוסט, פתרון לתעלומה: ממה עשוי הלכלוך שמצטבר בפופיק שלנו, בעיתון מקור ראשון, 15 באוגוסט 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ בד בפופיק, באתר מדע גדול, בקטנה
- ^ Sue Anne Zollinger, What Is Bellybutton Lint?, A Moment of Science - Indiana Public Media (באנגלית)
- ^ Georg Steinhauser, "The nature of navel fluff", Medical Hypotheses, Volume 72, Issue 6, June 2009, Pages 623–625
- ^ Daily Mail. "Librarian enters the Guinness Book of records for collecting 22.1 grams of 'belly button fluff ' over 26 years". Daily Mail Online. נבדק ב-7 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)