מוכר קרח
מוכר קרח הוא אדם שמוכר או מספק קרח מקרון, עגלה או משאית.
מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, מוכרי הקרח היו נוהגים לעשות סיבובים יומיים בערים ובעיירות לספק קרח לארגזי קרח, לפני שהמקרר הביתי החשמלי הפך לנפוץ. המקצוע היה נפוץ בעבר וכיום כמעט שאינו קיים.
באותם זמנים, הקרח נקצר מבריכות ואגמים קפואים, אוחסן בבתי קרח ושונע בהמשך לחלוקה. היו גם מפעלי קרח אשר היו מייצרים בלוקים של קרח. מוכרי קרח בימינו כבר לא משתמשים בקרון או בעגלה כדי לשווק את הקרח, אלא משתמשים במשאיות הקפאה המכילות משטחים מוערמים בשקיות של קוביות קרח ובלוקים גדולים של קרח.
הציוד של מוכר הקרח היו חוטים (כדי לקשור את שקיות הקוביות), ווים, מלקחיים ודקרי קרח. העיסוק כמוכר קרח היה מפרך. מוכרי הקרח בדרך כלל התחילו את יומם בשעה 4:00 לפנות בוקר וסיימו מאוחר בערב, תלוי בעונה וביום בשבוע. מוכרי קרח רבים עבדו שבעה ימים בשבוע ובחגים.[1]
מוכרי הקרח בישראל
עריכהמוכר הקרח היה מעמיס על עגלה את הבלוקים של הקרח באחד מבתי החרושת לקרח,[2] ומגיע לשכונות, מצלצל בפעמון נחושת גדול וכורז "קרח, קרח".
מקצוע מוכר הקרח נחשב היה בזמנו למקצוע מכובד ומכניס במיוחד. היו טענות כלפי מוכרי הקרח על הפקעת מחירים,[3][4] ואפילו הממשלה נדרשה לעניין,[5] עד שהוחלט להקים כוח שיטור מיוחד שפיטרל בין עגלות הקרח ובדק שהמחירים שנגבים על ידי המוכרים הם המחירים הקבועים בחוק.[6]
בתל אביב במשנת 1946 היו 28 תחנות לממכר קרח, ו-44 מחלקי קרח.[7]
כיום ניתן לקנות (בעיקר בחנויות נוחות שבתחנות הדלק) קוביות קרח, המשמשות בעיקר לשמירת מזון בזמן הנסיעה ברכב. קוביות קרח נמכרות גם בחנויות למשקאות חריפים, לשם הוספתן למשקאות שנהוג לשתות בתוספת קרח.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מצגת על בתי החרושת לקרח - אתרים נכחדים
- עסקים שהיו באתר נוסטלגיה אונליין שע"י המועצה לקידום המורשת הישראלית
הערות שוליים
עריכה- ^ חלוקת קרח לחם ונפט, באתר חרות
- ^ אתרים שהיו ואינם ארכיון רעננה
- ^ הפקעת מחירי הקרח בירושלים, דבר, 18 ביולי 1936
- ^ חיפה - האין קץ להפקעת מחיר הקרח, דבר, 8 ביוני 1939
- ^ דיון בישיבה 266 בכנסת החמישית
- ^ פיקוח על מחירי הקרח
- ^ 40 אלף צרכני קרח בתל אביב, המשקיף, 10 ביוני 1946