מונטווידאו
מונטווידאו[1] (בספרדית: Montevideo[2]) היא עיר הבירה, הנמל המרכזי, והעיר הגדולה ביותר באורוגוואי. מונטווידאו היא עיר עיקרית באורוגוואי, והעיר היחידה במדינה בעלת למעלה ממיליון תושבים. במפרץ של העיר נמצא נמל ימי, אחד מהחשובים באמריקה. בעיר נמצאות מצבות זיכרון ומוזיאונים רבים, וגם מבנים היסטוריים וכיכרות. על פי מסד נתוני משאבי האנוש, מונטווידאו היא העיר בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר באמריקה הלטינית.
 סמל מונטווידאו | |
 | |
| מדינה |
 אורוגוואי |
|---|---|
| מחוז | מונטווידאו |
| ראש העיר | Carolina Cosse |
| שפה רשמית |
ספרדית  |
| תאריך ייסוד | 1726 |
| שטח | 530 קמ"ר |
| גובה | 43 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,319,108 (2011) |
| ‑ במטרופולין | 1,947,604 (2014) |
| ‑ צפיפות | 2,510 נפש לקמ"ר (2004) |
| קואורדינטות | 34°53′00″S 56°10′00″W / 34.8833333333333°S 56.1666666666667°W |
| אזור זמן | UTC -3 |
| http://www.montevideo.gub.uy | |
 | |
  | |
נכון לשנת 2014, בעיר מתגוררים 1.95 מיליון תושבים, כ-58% מאוכלוסיית אורוגוואי כולה המונה 3.37 מיליון תושבים, נכון ל-2018.
מקור השם
עריכהלפי אחד הפירושים מקור השם "מונטווידאו" הוא במשפט הפורטוגזי "מונטה וידה או" ("Monte vide eu") – "אני רואה הר". לפי פירוש אחר, מקור השם במשפט הספרדי שסומן באחת המפות של הספרדים: "Monte VI De Este a Oeste" – "ההר השישי מכיוון מזרח למערב".
שמה המלא של העיר הוא: "סן פליפה אי סנטיאגו דה מונטווידאו" – "San Felipe y Santiago de Montevideo".
גאוגרפיה
עריכהמונטווידאו ממוקמת בדרומה של אורוגוואי, על גדתו הצפונית של שפך נהר ריו דה לה פלטה, כ-190 ק"מ צפונית לבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. שדרת ה-18 ביולי היא העיקרית בעיר, והיא משתרעת מכיכר העצמאות עד לגבול שבין השכונות קורדון ופארק באטל.
היסטוריה
עריכהבמאה ה-17 הקימו הפורטוגזים באזור את קולוניה דל סקרמנטו, למרות הטענות הספרדיות על האזור, בעקבות חוזה טורדסיאס. הספרדים גירשו את הפורטוגזים מהמבצר בסביבות שנת 1724. אז, ברונו מאוריציו דה זבלה – מושלה של בואנוס איירס – הקים במקום בסיס צבאי ב-24 בדצמבר 1726, כדי למנוע פלישות נוספות. ב-1730 האוכלוסייה בבסיס גדלה, ובעקבות זאת ניתנה לו הזכות להקים קבילדו (בית עירייה), שהגדיל את התפתחות האוכלוסייה בו. פרנסיסקו דה אלזבר הביא את המתיישבים הראשונים לבסיס מהאיים הקנריים. ההתפתחות הכלכלית הראשונה בעיר התרחשה כאשר הכתר הספרדי העניק למונטווידאו את הזכות להיות נמל סחר העבדים היחיד במלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, דבר שהרגיז את תושבי בירת מלכות המשנה, בואנוס איירס.
בשנת 1828, לאחר קבלת העצמאות של אורוגוואי, העיר הפכה לבירת המדינה החדשה.
העיר נפלה תחת השפעה בריטית כבדה מתחילת המאה ה-19, עד תחילת המאה ה-20, כדי למנוע שליטה כלכלית ארגנטינאית או ברזילאית. בין השנים 1838 ו-1851 הדיקטטור הארגנטינאי, חואן מנואל דה רוסס צר שוב ושוב על העיר. בין 1878 ל-1911, חברת רכבות בריטית בנתה רשת מסילות ברזל אקסטנסיבית, שחיברה בין העיר והנמל שלה לבין שולי המדינה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, תקרית מפורסמת שבה עורבה אוניית מערכה של כיס גרמנית התרחשה בפונטה דל אסטה, כ-200 ק"מ דרומית למונטווידאו. לאחר קרב נהר לה פלטה עם הצי המלכותי הבריטי שהתרחש ב-13 בדצמבר 1939, האונייה נמלטה לנמלה של מונטווידאו, שנחשבה אז כנייטרלית. כדי להימנע מהצלת צוות האונייה, מה שנחשב כהפסד בקרב, הקפטן האנס לנגסדורף הטביע את הספינה ב-17 בדצמבר. לאנגסדורף התאבד יומיים לאחר מכן.
מאז שנת 2005 ראש עיריית מונטווידאו הוא ריקארדו ארליך, המכהן מטעם מפלגת השמאל במדינה. בבחירות ארליך זכה ב-61% מן הקולות, בניצחון על פדרו בורדברי ממפלגת הקולורדו, שזכה בכ-21% מן הקולות.
כלכלה ודמוגרפיה
עריכהמונטווידאו החלה כהתיישבות קטנה. ב-1860, התגוררו במונטווידאו 37,787 תושבים. ב-1884, האוכלוסייה גדלה ל-104,472 תושבים, שביניהם מהגרים רבים.
באמצע המאה ה-20, משטר צבאי וקפאון כלכלי פקדו את אורוגוואי, וגרמו להידרדרות כלכלית, שעוד משפיעה על המדינה כיום. כפריים עניים רבים הציפו את העיר, בעיקר באזור סיודאד ויאג'ה.
לאחרונה, התאוששות כלכלית, וחיזוק הקשרים הכלכליים עם שכנותיה של אורוגוואי גרמו לחידוש ההתפתחות החקלאית.
כיום, מתגוררים במונטווידאו כ-1,349,000 תושבים, וכ-1,814,400 במטרופולין.
תושבי מונטווידאו הם בעלי שורשים אירופים. ספרדים ואיטלקים הם הנפוצים ביותר בעיר; אך ישנם גם תושבים עם שורשים אפריקאים, וקהילות יהודיות.
במונטווידאו מתגוררת כ-44 אחוז מאוכלוסיית אורוגוואי. המחוז המקיף, קאנלונס, שבמהותו מהווה את פרווריה ושטחיה הכפריים של מונטווידאו, מכיל עוד כ-12% מאוכלוסיית אורוגוואי.
הקהילה היהודית
עריכה
ערך מורחב – יהדות אורוגוואי
עם תחילת המאה ה-20 החלה ההגירה של יהודים לאורוגוואי. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו פליטים יהודים רבים מאירופה וכן לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה, אז הגיעו יהודים רבים ממרכז אירופה, רוב היהודים במדינה מתרכזים בשכונת פוסיטוס (Pocitos) בעיר, עם המוסדות המובילים של הקהילה נמנים שני בתי הספר היהודיים לבנים ובנות: אינטגראל-אריאל ויבנה (דתי), ובית ספר של חב"ד המיועד לבנות בלבד. החל משנות ה-60 ועד לשנת תשמ"ח (1986) כיהן כרבה של הקהילה החרדית בעיר הרב אברהם צבי בעק. לקראת סוף המאה ה-20 החלו יהודים רבים לעזוב את המדינה, חלקם עלו לישראל.
תחבורה
עריכהבין השנים 1860 ו-1991 בנו הבריטים מערכת רכבות אשר קישרה את העיר עם כפרי הסביבה. ונמל התעופה המשמש את העיר הוא נמל התעופה הבין-לאומי של קראסקו.
טריוויה
עריכהמונטווידאו נחשבת למולדת משחק הקלפים קנסטה. משערים שהמשחק הומצא במונטווידאו בתחילת המאה ה-20 ומשם התפשט אל אירופה.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מונטווידאו- מונטווידאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מונטווידאו (אורוגוואי), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ירדנה פלאוט, יהושוע אוירבך, דויד הרדן (הלפרן), האנציקלופדיה העברית, כרך כרך עשרים ושניים, מ, ירושלים-תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תש"ל, עמ' 483
- ^ Montevideo | Location, History, Economy, Map, & Facts, Encyclopedia Britannica