מוסא אל-כאזם
האימאם מוסא בן ג'עפר אל-כאזם (בערבית: موسى بن جعفر الكاظم; תעתיק מדויק: מוסא בן ג'עפר אלכאט'ם; 10 בנובמבר 745 באל-מדינה - 4 בספטמבר 799 בבגדאד) היה האימאם השביעי על פי אמונת הזרם המרכזי של השיעים התריסריים, ולפיכך, על פי השקפתם, יורש ישיר של הנביא מוחמד. הוא כיהן כאימאם כ-35 שנים, מגיל 21.
לידה |
10 בנובמבר 745 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 בספטמבר 799 (בגיל 53) בגדאד שבעיראק | ||||||
מדינה | בית עבאס | ||||||
מקום קבורה | כאזמיה, כיום שכונה צפונית בבגדאד | ||||||
בן או בת זוג | אום יא-באנין נאג'מה | ||||||
שושלת האימאמים השיעים | |||||||
| |||||||
| |||||||
אל-כאזם נולד בתקופת מאבקי הכוח בין בית אומיה לבית עבאס. הוא היה רק בן ארבע, כשאבו אל-עבאס א-ספאח הפך לח'ליף העבאסי הראשון. מוסא לא היה בנו הבכור של אביו, ג'עפר א-צאדק, שהיה האימאם השישי על פי השיעה. דבר זה יצר מאבקי ירושה, והנהגתו לא הייתה מוסכמת על כל השיעים. לאחר הירצחו של אביו בתקופת שלטונו של הח'ליף אל-מנסור החליטו מרבית השיעים כי מוסא אל-כאזם יירש את אביו כאימאם. קבוצות אחרות (האיסמאעיליה) ראו באסמאעיל אבן ג'עפר, הבן הבכור, יורש ואימאם.[1]
תחת שלטונו של הארון א-רשיד הוא נכלא, ולאחר מספר שנים בכלא, לטענת השיעים, הוא הורעל (בדומה לשאר האימאמים השיעים).[2] הוא נקבר לצד נכדו, מאוחר יותר האימאם מֻחמד א-תקי, בכאזמיה, אשר מהווה כיום שכונה צפונית בבגדאד.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Haider, Najam I., “Mūsā l-Kāẓim”, in: Encyclopaedia of Islam, THREE, Edited by: Kate Fleet, Gudrun Krämer, Denis Matringe, John Nawas, Everett Rowson. Consulted online on 11 October 2021 <http://dx.doi.org/10.1163/1573-3912_ei3_COM_41059>
- ^ Kohlberg, E., “Mūsā al-Kāẓim”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 11 October 2021 <http://dx.doi.org/10.1163/1573-3912_islam_SIM_5563>