מוסד פיננסי חוץ-בנקאי
מוסד פיננסי חוץ-בנקאי (באנגלית: non-bank financial institution) הוא מוסד פיננסי שאינו מחזיק ברישיון בנקאי, כגון חברות כרטיסי אשראי, חברות הלוואות וחברות ביטוח, ומספק שירותים פיננסים (אשראי, הלוואות, השקעות), אך אינו מגייס פיקדונות מהציבור.
תפקיד במערכת הפיננסית
עריכהתחרות
עריכהמוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מגברים את התחרות והגמישות במערכת הפיננסית, ומשלימים את המערכת הבנקאית. בנוסף, הם מתאים את השירותים הפיננסיים לצרכים של לקוחות ספציפיים, עשויים להתמחות במגזר מסוים, ולפתח יתרון מידע באמצעות תהליך של מיקוד והתמחות.
בעולם, מוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מציעים את רוב סוגי השירותים הבנקאיים, כגון הלוואות אשראי, מימון, תכנון פרישה, המסחר במניות, חיתום, כגון ניהול תיקי מניות ושירותי ניכיון. ניכיון מכשירים וייעוץ בפעילויות מיזוג ורכש.
יציבות
עריכהמערכת פיננסית מרובת משתתפים, הכוללת מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים, יכולה להגן על הכלכלה מפני זעזועים פיננסיים ולאפשר התאוששות מהירה כאשר זעזועים אלה מתרחשים, על ידי הגדלת מספר החברות ופיזור סיכונים רב יותר.[1]
המצב בישראל
עריכהבישראל פעל במשך שנים רבות שוק אפור לא מוסדר של מערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. בשנת 1993 נחקק "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" שנועד להגן על הלווים בשוק זה. אחד המנגנונים בחוק הוא הגבלה של הריבית המרבית שאפשר לגבות בהלוואות חוץ-בנקאיות.
בעשור השני של המאה ה-21 התרחב באופן משמעותי השוק הפיננסי החוץ-בנקאי ונכנסו שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בשנת 2015, המליצה "הועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים" (ועדת שטרום) על הקמתו של מפקח פיננסי על מוסדות אשראי חוץ־בנקאיים[2].
בשנת 2022 נודע על הסתבכות וחשד למעילה של שתי חברות גדולות למימון חוץ בנקאי בישראל:
1 ."יונט קרדיט" בראשות צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, עם משה כחלון, לשעבר שר האוצר, שהיה יו"ר החברה עד התפטרותו ביוני 2022 [3]
2. "גיבוי אחזקות", בעלים ויו"ר יהונתן כהן[4]
סוגי מוסדות
עריכהמימון חוץ בנקאי
עריכהחברות המספקות מימון חוץ בנקאי לעסקים על ידי הלוואה קצרת טווח (בדרך כלל בטווח של 30-120 יום).
חברות ביטוח וחיסכון לטווח ארוך
עריכהחברות ביטוח פנסיה וגמל המספקות מימון לטווח ארוך, לדוגמה לפרויקטים של פיתוח תשתיות.
אשראי צרכני
עריכהחברות המספקות אשראי לצרכנים, לרכישת רכב, שיפוץ דירה וכדומה. לדוגמה חברת "מימון ישיר" מקבוצת "ביטוח ישיר".
עושי שוק
עריכה
ערך מורחב – עושה שוק
ברוקר אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נמכר או נקנה בשער הנתון בנייר הערך. פעילותו של עושה השוק חיונית לסחירות של נייר הערך שכן היא מבטיחה שיהיה ביקוש גם כאשר הציבור הרחב בזמן נתון אינו מעוניין בו.
גמ"ח הלוואות
עריכה- ערך מורחב – גמ"ח הלוואות
מוסד פיננסי חוץ-בנקאי יהודי-מסורתי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים. הגמ"חים אינם תחת פיקוח רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון עקב לחצים מצד חברי הכנסת החרדים להחריג אותם[5].
קישורים חיצוניים
עריכה- חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, באתר "נבו"
- אמיר עוז, עדיף מאוחר מאף פעם? על מודל התשלומים BNPL שסוחף את העולם, באתר "אנשים ומחשבים", 18 ביולי 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ FRB: Speech, Greenspan - Do efficient financial markets mitigate crises? - October 19, 1999
- ^
מירב ארלוזורוב, חברות אשראי חוץ־בנקאי יוכלו להנפיק כרטיסים, באתר TheMarker, 5 ביולי 2016
- ^ דן רבן, גד ליאור, [דן רבן, גד ליאור, פרשת יונט קרדיט: גם שר האוצר לשעבר משה כחלון נחקר ברשות לניירות ערך, באתר ynet, 19 ביולי 2022 פרשת יונט קרדיט], Ynet
- ^ רועי ויינברגר, [רועי ויינברגר, מעילת הענק בחברת גיבוי אחזקות: חשד ש-40 לקוחות מעורבים, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2022 מעילת הענק בחברת גיבוי אחזקות], גלובס, 2022
- ^ מירב ארלוזורוב, "כסף שחור הוא כמו מים": כך חמקו החרדים מהגבלת העסקות במזומנים, באתר TheMarker, 13 במרץ 2018
