מוצ"ש (תוכנית טלוויזיה)

תוכנית טלוויזיה ישראלית

מוצ"ש הייתה תוכנית טלוויזיה קומית-סאטירית ישראלית בהנחייתו של אבי אתגר ששודרה בערוץ 1 בין השנים 19891993 אחת לשבועיים במוצאי שבת בעשר בלילה. התוכנית שילבה בין ראיונות קלילים באולפן שהיה דמוי פאב, לבין קטעי הומור וסאטירה שצולמו בתפאורות שונות באולפן.

מוצ"ש
סוגה קומית-סאטירית
יוצרים חיים מלובן
כותבים דני רווה, חנן פלד, חיים אידיסיס, יעקב רוטבליט, אלי עידן, מיכאל דק, יואל ריפל, שלמה משיח, אבי שמש, טל גלעד, אסטבן גוטפריד, נטי זית, רועי יבין
בימוי אבי אמבר, אלי ריבנבך, אלה שחף, צבי סלפון, ראול יחיאל
מנחים אבי אתגר
משתתפים ספי ריבלין, יעל עמית, דב רייזר, דפנה ארמוני, אלי יצפאן, עדי טופול, אילה אשרוב, דורין כספי, ג'וליאן שגראן, גני תמיר, מיקי קם, שרית סרי, שרון חזיז, דור צוויגנבאום, חיים צינוביץ, אלברט אילוז
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 3
שידור
רשת שידור ערוץ 1
תקופת שידור מקורית 24 ביוני 19899 באוקטובר 1993
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התוכנית הכילה פורמט חדש לאותה תקופה בטלוויזיה הישראלית - תוכנית בידורית, קלילה מאוד, המשתמשת בסוגי הומור רבים, לרבות סאטירה, זאת על מנת להגיע לקהל צופים רחב. הפורמט הזה, המשלב בין קטעי נונסנס קומיים וסאטירה, חזר בגרסאות שונות בתוכניות ערוץ 2 בשנים מאוחרות יותר, לדוגמה: "רק בישראל", "איפה אתה חי?" ו"ארץ נהדרת".

מוצ"ש הייתה בעצם לתוכנית הסאטירה הראשונה ששודרה בטלוויזיה מאז ניקוי ראש, ספי ריבלין שהיה אחד ממשתתפי מוצ"ש השתתף גם בניקוי ראש. התוכנית זכתה לפופולריות רבה בזמן שידורה, בהתבסס על סקרי רייטינג שבוצעו בין החודשים אפריל-יוני 1992 זכתה התוכנית ל-58% רייטינג, שנייה רק למבט בהפרש של 1%[1].

משתתפים

עריכה

בתוכנית כיכבו ספי ריבלין, אילה אשרוב, יעל עמית, דב רייזר, דפנה ארמוני, אלי יצפאן, גני תמיר, אלברט אילוז, רמי ברוך, עידית טפרסון, יאיר ניצני, עדי טופול, דורין כספי, ג'וליאן שגראן ושרית סרי בשתי העונות הראשונות.

בעונה האחרונה חלק מצוות השחקנים המקורי עזב ונוספו במקומם לסגל התוכנית השחקנים: שרון חזיז, גדי פור, שי זורניצר, דור צויגנבום, אורי גוטליב, חיים צינוביץ, יסמין גמליאל, מיקי קם, עירית ענבי ועוד.

דמויות ומערכונים ידועים

עריכה
  • נהלי פתיחה באש - אורי גוטליב מתודרך על ידי דור צויגנבום בכניסה לעזה.
  • יוסההההף - ספי ריבלין בתפקיד בעל אומלל שאשתו (יעל עמית) עושה בו כרצונה ובסוף המערכון הוא נוקם בה בדרכים יצירתיות. במערכונים נוהגת האישה לדבר בעוד הבעל שותק, באחד הפרקים נאמר כי הסיבה לשתיקתו היא עקב טראומה שנגרמה לו כשחלם שהוא נשוי לשולמית אלוני. אם כי, בקטע שנעשה באחד הספיישלים של חג הפורים, יוסף דיבר.
  • המלצר עמנואל הארגנטינאי (חיקוי לדמותו של המלצר מנואל בסדרה "המלון של פולטי") בגילומו של ספי ריבלין, מוצג כטיפש ועילג אך בעל כוונות טובות. באחד הפרקים נאמר שהוא אחיו האובד של סמי ינקו. בפרק אחר הוצגו בני משפחתו, שהם גם הם מראה דומה לשלו, כולל השפם, אך נאמר שהוא שונה מהם במראה.
  • המשפחה הישראלית המופרעת (ספי ריבלין, יעל עמית, דב רייזר, דפנה ארמוני ואלי יצפאן) - משפחה ישראלית מוקצנת לצדדיה המכוערים ביותר כמו: גנבת ציוד מבתי מלון, אלימות, חוסר סבלנות, חינוך לקוי לילדים וחוסר כבוד לקשישים. בתכנית "יצפאן" ששודרה בהוט 3 נעשה מערכון איחוד של המשפחה שבו הילדים שבו לבית ההורים לאחר שהאב חשב שלו ולאשתו יהיה שקט מהם, והסבתא שבה מבית האבות לגור עמם. בתחילה הסבתא והבת גולמו על ידי שחקניות אחרות.
  • צמד הקשישים - בסגנון צמד הזקנים סטטלר וולדורף בתוכנית "החבובות". מגולמים על ידי ספי ריבלין ודב רייזר. באחד הפעמים הסבתא מהמשפחה המופרעת החליפה את הזקן שגילם דב רייזר, שהוא אף מגלם את הדמות הזאת.
  • סמי ינקו - טיפוס "רומני גנב" שממציא פטנטים ומתחמן את כל העולם, בגילומו של ספי ריבלין. נשוי לאישתו סבינה (יעל עמית), שלעיתים בוגד בה מן הצד.
  • הוטי (מיקי קם) - אישה בעלת מבטא הונגרי כבד שמספרת על חוויות והתנסויות שונות מחייה והמסקנות המשעשעות שהסיקה מהן.
  • בוריס (ספי ריבלין)- במאי. עולה מרוסיה.

ביקורת

עריכה

לכל אורך שנותיה זכתה התוכנית לביקורות מעורבות. הביקורת השלילית הייתה על כך שהתוכנית משתמשת בהומור "נמוך" כמו סלפסטיק ודמויות מבוססת על עדות וסטיגמות כמו: "רומני גנב", "פרסי קמצן" וכו'. בנוסף, הועלתה ביקורת על כך שהתוכנית לא הרבתה לעסוק בסאטירה פוליטית ופחדה לנקוט "עמדה". מאידך נטען כי ביקורת זו אינה מוצדקת, היות שהתוכנית עסקה אף בסאטירה חברתית ותרבותית. דוגמה מובהקת לכך היא "המשפחה הישראלית המופרעת". עובדה נוספת היא שמערכון מהתוכנית שיצא כנגד "חוק החזיר" (בו נראתה השחקנית יעל עמית מלטפת חזיר ושרה לו שיר ערש) נפסל לשידור על ידי מנהל הטלוויזיה כתוצאה מלחצים פוליטיים. כך, שלא ניתן לטעון שלא הייתה כוונה לעסוק בסאטירה מצד היוצרים של התוכנית. התוכנית הייתה מושקעת יחסית לזמנה, הן מבחינת התפאורה והן מבחינת צוות השחקנים והכותבים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נועם שגב, האיש השווה מיליונים. כנראה, באתר ynet, 24 ביולי 2002