מוצב שרייפה
מוצב שרייפה היה מוצב של חיל התותחנים בגזרה המזרחית ברצועת הביטחון בדרום לבנון כ-8 ק"מ צפונית לגבול. המוצב היה ממוקם על רכס אל-ח'יאם, בחלקו הצפון מזרחי של עמק עיון - מזרחית למרג' עיון, מערבית לערוץ החצבאני ההררי ("וואזני"), ומצפון לעיירה אל-ח'יאם. המוצב שכן מדרום למוצב עיישייה וממזרח למוצב הבופור ונועד לגיבוי ארטילרי למוצבי צה"ל וצד"ל בגזרה המזרחית, ולמענה בשעת הצורך לחיילי צד"ל ולסוהרים בכלא אל-ח'יאם.
מבנה
עריכהמוצב שרייפה היה המוצב החודר היחידי של חיל התותחנים בגזרה המזרחית רצועת הביטחון (בנוסף היה גם את מוצב טבק שנמצא אף הוא בתוך רצועת הביטחון, אך בחלקה המערבי). המוצב היה מחולק לשני מוצבי משנה: שרייפה עליון ושרייפה תחתון. המוצב התחתון היה ממוקם כ-100–150 מטר דרומית מערבית לעליון וקצת נמוך ממנו. ככלל, המוצב היה מאויש באורח קבוע על ידי סוללת תותחים אחת והתחתון אויש רק כתגבור (ע"פ החלטות מח"ט) וכאשר העליון היה בשיפוצים. המוצב העליון היה מוקף בבטונדות וממוגן כראוי והרבה יותר מאורגן מאשר המוצב התחתון. הוא כלל מטבח וחדר אוכל מסודר, חדר תדריכים וחדר חובשים גדול, כאשר במוצב התחתון הלינה הייתה באוהלים בין סוללות עפר. במוצב הייתה מחלקת חי"ר מתוגברת בצוות טנק וכן צוות נ"מ צוות הנ"מ היה ללא נשק נ"מ, אלא עם אמצעי תצפית[דרוש מקור]. מטרתה של המחלקה הייתה להגן על המוצב ולהציב מארבים על הציר המוביל מהגדר למוצב. אספקת המים הייתה מגיעה למוצב בעזרת מכליות המים של צד"ל.
בינואר 2000 נבנו סביב המוצב רשתות ברזל ענקיות, שנועדו לתת מענה לירי טילים על מוצבי צה"ל בדרום לבנון באותה תקופה. רשתות הברזל נועדו לגרום להפעלת מנגנון הטילים לפני שיפגעו בעמדות המוצב.
ב-24 במאי 2000, בעקבות התמוטטות צד"ל ונסיגת צה"ל מרצועת הביטחון ננטש המוצב ופוצץ.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
קישורים חיצוניים
עריכה
- מוצב שרייפה, באתר "מפת סיפור מוצבי אזור הביטחון בלבנון"
- עמוס הראל, על מה חושבים בדרך לשרייפה, הארץ, 01.06.1999, כפי שהועלה באתר "פרש".