מושל טנסי

המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת טנסיי

מושל טנסיאנגלית: Governor of Tennessee) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת טנסי שבארצות הברית. המושל הוא פקיד הציבור היחידי במדינה שנבחר בבחירות ישירות על ידי ציבור המצביעים.

מושל טנסי
Governor of Tennessee
איוש נוכחי ביל לי
תאריך כניסה לתפקיד 19 בינואר 2019
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט טנסיטנסי טנסי
מעון מעון מושל טנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מושב המשרה נאשוויל
משך כהונה קצוב 4 שנים, שתי תקופות כהונה רצופות
ייסוד המשרה 30 במרץ 1796
איוש ראשון ג'ון סווייר
www.tn.gov/governor/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מושל טנסי הנוכחי הוא הרפובליקני ביל לי, שהושבע לתפקידו ב-19 בינואר 2019.

דרישות התפקיד

עריכה

בחוקת טנסי נקבע שעל המושל להיות לכל הפחות בן 30 בעת השבעתו ותושב טנסי במשך שבע השנים טרם בחירתו לתפקיד. המושל נבחר לכהונה של ארבע שנים ורשאי להיבחר ללא יותר משתי תקופות כהונה רצופות.[1] המושל הוא פקיד הממשל היחידי שנבחר בבחירה ישירה על ידי כלל ציבור המצביעים, ורק בשתי מדינות נוספות קיים כלל זה, ניו ג'רזי והוואי.[2]

תפקידים וסמכויות

עריכה

בחוקת טנסי נקבע ש"הסמכות הביצועית העליונה של המדינה נמסרת בידי המושל". רוב ראשי מחלקות הממשל וכמה מחברי המועצות והוועדים ממונים על ידי המושל.

המושל הוא המפקד העליון של המשמר הלאומי של טנסי ושל המיליציה של המדינה, למעט כאשר הם נקראים לשירות פדרלי. המושל יושב בראש מועצת הנגידים של טנסי, שהיא מועצת הנאמנים של מערכת האוניברסיטאות המדינתית, והוא גם חבר במועצת המימון של המדינה, נציבות הבינוי, המועצה לשוויון, רשות הפיתוח המקומית של טנסי, רשות בתי הספר, ונציבות הפיתוח התעשייתי והחקלאי של טנסי.

החוקה מעניקה למושל את הסמכות להטיל וטו על חוקים שעברו באספה הכללית של טנסי, כולל סמכות לווטו חלקי על סעיפי הוצאה ספציפיים שכלולים בהצעות חוק שעברו בבית המחוקקים. בשני המקרים, ניתן לעקוף את הווטו על ידי הצבעה ברוב פשוט בשני בתי בית המחוקקים. במקרה בו מפעיל המושל את סמכות הווטו שלו לאחר שבית המחוקקים התפזר, הווטו עומד בתוקפו.[1] בדרך כלל לא מקובל שהמושל מפעיל את סמכות הווטו שלו בשל הקלות היחסית של עקיפתו על ידי האספה הכללית.[3]

בפרק 3, חלק 9 של חוקת טנסי ניתנת למושל הסמכות לכנס את האספה הכללית למושב מיוחד, כשנושאי הדיון מוגבלים למטרה שלשמה כונסה האספה.[1]

מינויי שופטים

עריכה

בטנסי, אחת הסמכויות המוקנות למושל היא מינוי שופטי המדינה, בבתי משפט מקומיים ובבתי משפט לערעורים. המועמדים נבדקים על ידי הוועדה למינוי שופטים טרם מינוים.[4] לאחר תקופת כהונה ראשונית, נדרשים השופטים להתמודד בבחירות להמשך כהונתם.

מינוי חברי קבינט

עריכה

הקבינט של מושל טנסי כולל שבעה בעלי תפקידי מפתח ו-23 מחלקות ממשל. בעלי תפקידי המפתח כוללים את המנהל הראשי, ראש הסגל, עוזר מיוחד, יועץ בכיר, מנהל תקשורת, מנהל מדיניות ועוזר למושל. מחלקות הממשל כוללות נציבים לחקלאות, סחר, מערכת הכליאה, טיפול בנכים, חינוך, סביבה, שירותים כלליים, בריאות, פיננסים, עבודה ועוד.[5][6] רוב משרות מחלקות הממשל מאוישות על ידי המושל, אך כמה מהן כמו מזכיר המדינה, התובע הכללי, גזבר המדינה וסגן המושל, נבחרים בבחירות כלליות. מבקרי המדינה וראשי מחלקות הממשל נבחרים על ידי צוותים או נציבים עצמאיים מהתערבות המושל, והמקרים הבולטים מבין אלו בכל ארצות הברית הם ראשי מועצות החינוך, משאבי הסביבה, העבודה וההשכלה הגבוהה.

נאום מצב המדינה

עריכה

בפרק 3, חלק 11 של חוקת טנסי נקבע שהמושל "מעת לעת ימסור לאספה הכללית מידע על מצב הממשלה, וימליץ לשיקול דעת חברי האספה צעדים שנחוצים על פי שיקול דעתו".

"נאום מצב המדינה" (State of the State address) נמסר בדרך כלל בחודש ינואר בתחילת מושב האספה הכללית, והוא משמש כדי להתוות את סדרי העדיפויות ואת סדר היום החקיקתי למושב הנפתח, במיוחד במקרה של כינון ממשל חדש. בנאום מצב המדינה האחרון של מושל לפני סיום כהונתו, משמש הנאום להאיר את הישגיו של המושל היוצא.

סדר הירושה

עריכה

בטנסי לא נבחר למעשה סגן מושל. במקרה שמשרת המושל מתפנה בשל מוות, העברה מהתפקיד, או התפטרות, קובעת חוקת טנסי שיושב ראש הסנאט המדינתי הופך למושל. בשל העובדה שכלל זה הופך למעשה את יושב ראש הסנאט לסגן מושל, מכונה יושב הראש לעיתים קרובות בתואר סגן המושל, ותואר זה ניתן לו גם בחוק משנת 1951.[1] לאחר יושב ראש הסנאט/סגן המושל בסדר הירושה ניצבים יושב ראש בית הנבחרים, מזכיר המדינה ומבקר המדינה.

במקרה בו מתפנה משרת המושל במהלך 18 החודשים הראשונים לכהונתו, נערכות בחירות מיוחדות לשארית תקופת הכהונה כדי לשמור על מתאם עם מועדי הבחירות הפדרליות בארצות הברית. במקרה בו מתפנה משרת המושל לאחר מועד זה, אותו אדם המושבע במקום המושל מכהן עד תום תקופת הכהונה המתוכננת. בשני המקרים, תקופת כהונה חלקית זו נספרת לעניין מגבלת שתי תקופות הכהונה של המושל.

היסטוריה

עריכה

חוקת טנסי מגבילה את משך כהונת המושל. החוקה הראשונה, שכוננה ב-1796, קבעה משך כהונה של שנתיים, והגבילה את משך הכהונה הכולל ללא יותר משש שנים בכל תקופה של שמונה שנים.[7] בתיקונים לחוקה שהתקבלו ב-1953 הוארכה כהונת המושל לארבע שנים ללא אפשרות ליותר מתקופת כהונה רצופה אחת.[8] על פי התיקונים לחוקה שהתקבלו ב-1978 ותקפים כעת, המושל נבחר לכהונה של ארבע שנים עם אפשרות ללא יותר משתי תקופות כהונה רצופות.[1][8]

50 אישים, כולם גברים, כיהנו עד כה כמושלי טנסי. שבעה מתוכם כיהנו ביותר מתקופת כהונה רצופה אחת. מניין זה לא כולל את ויליאם בלאונט, שכיהן כמושל הטריטוריה הדרום-מערבית, שהיוותה את שטחה של טנסי טרם קבלתה כמדינה באיחוד, וגם לא את רוברט קראדרס, שנבחר במהלך מלחמת האזרחים על ידי תומכי הקונפדרציה, ולמעשה לא הושבע לתפקידו, אם כי "הספר הכחול" של טנסי כולל אותם ברשימת המושלים.[9] ברשימת המושלים כל מושל ממוספר פעם אחת בלבד, ללא קשר למספר תקופות הכהונה הבלתי רצופות בהן כיהן. ברשימה לא נכלל גם אדוארד איסט, שכיהן כמושל בפועל בין 4 במרץ 1865, מועד השבעתו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית של אנדרו ג'ונסון, שכיהן קודם לכן כמושל הצבאי של המדינה, לבין מועד השבעתו המתוכנן של המושל הנבחר ויליאם בראונלו ב-5 באפריל.

שניים ממושלי טנסי, ג'יימס פולק ואנדרו ג'ונסון, כיהנו לימים כנשיאי ארצות הברית.

רשימת מושלי טנסי

עריכה
מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות יושב ראש הסנאט/סגן המושל[א]
1
 
ג'ון סווייר
(1745 - 1818)
30 במרץ 1796 23 בספטמבר 1801   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1799 התפקיד לא היה קיים
2
 
ארצ'יבלד רואן
(1760 - 1819)
23 בספטמבר 1801 23 בספטמבר 1803   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1801
(1)
 
ג'ון סווייר
(1745 - 1818)
23 בספטמבר 1803 20 בספטמבר 1809   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1803
1805
1807
3
 
וילי בלאונט
(1768 - 1835)
20 בספטמבר 1809 27 בספטמבר 1815   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1809
1811
1813
4
 
ג'וזף מקמין
(1758 - 1824)
27 בספטמבר 1815 1 באוקטובר 1821   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1815
1817
1819
5
 
ויליאם קרול
(1788 - 1844)
1 באוקטובר 1821 1 באוקטובר 1827   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1821
1823
1825
6
 
סם יוסטון
(1793 - 1863)
1 באוקטובר 1827 16 באפריל 1829
(התפטר)[ב]
  המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1827
7
 
ויליאם הול
(1775 - 1856)
16 באפריל 1829 1 באוקטובר 1829   המפלגה הדמוקרטית
(5)
 
ויליאם קרול
(1788 - 1844)
1 באוקטובר 1829 12 באוקטובר 1835   המפלגה הדמוקרטית 1829
1831
1833
8
 
ניוטון קנון
(1781 - 1841)
12 באוקטובר 1835 14 באוקטובר 1839 המפלגה הוויגית 1835
1837
9
 
ג'יימס פולק
(1795 - 1849)
14 באוקטובר 1839 15 באוקטובר 1841   המפלגה הדמוקרטית 1839
10
 
ג'יימס ג'ונס
(1809 - 1859)
15 באוקטובר 1841 14 באוקטובר 1845 המפלגה הוויגית 1841
1843
11
 
ארון בראון
(1795 - 1859)
14 באוקטובר 1845 17 באוקטובר 1847   המפלגה הדמוקרטית 1845
12
 
ניל בראון
(1810 - 1886)
17 באוקטובר 1847 16 באוקטובר 1849 המפלגה הוויגית 1847
13
 
ויליאם טרוסדייל
(1790 - 1872)
16 באוקטובר 1849 16 באוקטובר 1851   המפלגה הדמוקרטית 1849
14
 
ויליאם קמפבל
(1807 - 1867)
16 באוקטובר 1851 17 באוקטובר 1853 המפלגה הוויגית 1851
15
 
אנדרו ג'ונסון
(1808 - 1875)
17 באוקטובר 1853 3 בנובמבר 1857   המפלגה הדמוקרטית 1853
1855
16
 
אישם גרין האריס
(1818 - 1897)
3 בנובמבר 1857 12 במרץ 1862   המפלגה הדמוקרטית 1857
1859
1861
(15)
 
אנדרו ג'ונסון
(1808 - 1875)
12 במרץ 1862 4 במרץ 1865   המפלגה הדמוקרטית מושל צבאי
ממונה
מושל בפועל
 
אדוארד איסט
(1830 - 1904)
4 במרץ 1865 5 באפריל 1865   המפלגה הרפובליקנית
17
 
ויליאם בראונלו
(1805 - 1877)
5 באפריל 1865 25 בפברואר 1869
(התפטר)[ג]
  המפלגה הרפובליקנית 1865[ד]
1867
18
 
דווייט קלינטון סנטר
(1830 - 1898)
25 בפברואר 1869 10 באוקטובר 1871   המפלגה הרפובליקנית 1869
19
 
ג'ון בראון
(1827 - 1889)
10 באוקטובר 1871 18 בינואר 1875   המפלגה הדמוקרטית 1871
1873
20
 
ג'יימס פורטר
(1828 - 1912)
18 בינואר 1875 16 בפברואר 1879   המפלגה הדמוקרטית 1874
1876
21
 
אלברט מרקס
(1836 - 1891)
16 בפברואר 1879 17 בפברואר 1881   המפלגה הדמוקרטית 1878
22
 
אלווין הוקינס
(1821 - 1905)
17 בפברואר 1881 15 בינואר 1883   המפלגה הרפובליקנית 1880
23
 
ויליאם בייט
(1826 - 1905)
15 בינואר 1883 17 בינואר 1887   המפלגה הדמוקרטית 1882
1884
24
 
רוברט לאב טיילור
(1850 - 1912)
17 בינואר 1887 19 בינואר 1891   המפלגה הדמוקרטית 1886
1888
25
 
ג'ון ביוקנן
(1847 - 1930)
19 בינואר 1891 16 בינואר 1893   המפלגה הדמוקרטית 1890
26
 
פיטר טרני
(1827 - 1903)
16 בינואר 1893 21 בינואר 1897   המפלגה הדמוקרטית 1892
1894
(24)
 
רוברט לאב טיילור
(1850 - 1912)
21 בינואר 1897 16 בינואר 1899   המפלגה הדמוקרטית 1896
27
 
בנטון מקמילין
(1845 - 1933)
16 בינואר 1899 19 בינואר 1903   המפלגה הדמוקרטית 1898
1900
28
 
ג'יימס פרייז'ר
(1856 - 1937)
19 בינואר 1903 21 במרץ 1905
(התפטר)[ג]
  המפלגה הדמוקרטית 1902
1904
29
 
ג'ון קוקס
(1855 - 1846)
21 במרץ 1905 17 בינואר 1907   המפלגה הדמוקרטית
30
 
מלקולם פטרסון
(1861 - 1935)
17 בינואר 1907 26 בינואר 1911   המפלגה הדמוקרטית 1906
1908
31
 
בן הופר
(1870 - 1957)
26 בינואר 1911 17 בינואר 1915   המפלגה הרפובליקנית 1910
1912
32
 
תומאס קלארק ריי
(1863 - 1953)
17 בינואר 1915 15 בינואר 1919   המפלגה הדמוקרטית 1914
1916
33
 
אלברט רוברטס
(1868 - 1946)
15 בינואר 1919 15 בינואר 1921   המפלגה הדמוקרטית 1918
34
 
אלפרד טיילור
(1848 - 1931)
15 בינואר 1921 16 בינואר 1923   המפלגה הרפובליקנית 1920
35
 
אוסטין פי
(1876 - 1927)
16 בינואר 1923 2 באוקטובר 1927
(נפטר בעת כהונתו)
  המפלגה הדמוקרטית 1922
1924
1926
36
 
הנרי הוליס הורטון
(1866 - 1934)
2 באוקטובר 1927 17 בינואר 1933   המפלגה הדמוקרטית 1928
1930
37
 
היל מקאליסטר
(1875 - 1959)
17 בינואר 1933 15 בינואר 1937   המפלגה הדמוקרטית 1932
1934
38
 
גורדון בראוניג
(1889 - 1976)
15 בינואר 1937 16 בינואר 1939   המפלגה הדמוקרטית 1936
39
 
פרנטיס קופר
(1895 - 1969)
16 בינואר 1939 16 בינואר 1945   המפלגה הדמוקרטית 1938
1940
1942
40
 
ג'ים נאנס מקורד
(1879 - 1968)
16 בינואר 1945 16 בינואר 1949   המפלגה הדמוקרטית 1944
1946
(38)
 
גורדון בראוניג
(1889 - 1976)
16 בינואר 1949 15 בינואר 1953   המפלגה הדמוקרטית 1948
1950
וולטר היינס
41
 
פרנק קלמנט
(1920 - 1969)
15 בינואר 1953 19 בינואר 1959   המפלגה הדמוקרטית 1952
1954[ה]
ג'ארד מדקס
42
 
ביופורד אלינגטון
(1907 - 1972)
19 בינואר 1959 15 בינואר 1963   המפלגה הדמוקרטית 1958 ויליאם ביירד
(41)
 
פרנק קלמנט
(1920 - 1969)
15 בינואר 1963 16 בינואר 1967   המפלגה הדמוקרטית 1962 ג'ארד מדקס
(42)
 
ביופורד אלינגטון
(1907 - 1972)
16 בינואר 1967 16 בינואר 1971   המפלגה הדמוקרטית 1966 פרנק גורל
43
 
וינפילד דאן
(נולד ב-1927)
16 בינואר 1971 18 בינואר 1975   המפלגה הרפובליקנית 1970 ג'ון שלטון ויילדר (דמוקרט)
44
 
ריי בלנטון
(1930 - 1996)
18 בינואר 1975 17 בינואר 1979   המפלגה הדמוקרטית 1974 ג'ון שלטון ויילדר
45
 
למאר אלכסנדר
(נולד ב-1940)
20 בינואר 1979 17 בינואר 1987[ו]   המפלגה הרפובליקנית 1978
1982
ג'ון שלטון ויילדר (דמוקרט)
46
 
נד מקוורטר
(1930 - 2011)
17 בינואר 1987 21 בינואר 1995   המפלגה הדמוקרטית 1986
1990
ג'ון שלטון ויילדר
47
 
דון סנדקוויסט
(נולד ב-1936)
21 בינואר 1995 18 בינואר 2003   המפלגה הרפובליקנית 1994
1998
ג'ון שלטון ויילדר (דמוקרט)
48
 
פיל ברדסן
(נולד ב-1943)
18 בינואר 2003 15 בינואר 2011   המפלגה הדמוקרטית 2002
2006
רון רמזי
49
 
ביל האסלם
(נולד ב-1958)
15 בינואר 2011 19 בינואר 2019   המפלגה הרפובליקנית 2010
2014
רנדי מקנלי
50
 
ביל לי
(נולד ב-1959)
19 בינואר 2019 מכהן   המפלגה הרפובליקנית 2018
2022
רנדי מקנלי

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מושל טנסי בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ יושב ראש הסנאט/סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
  2. ^ התפטר מסיבות אישיות.
  3. ^ 1 2 התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
  4. ^ נבחר על ידי ועידת תומכי האיחוד של טנסי.
  5. ^ בחירות ראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים, אך ללא אפשרות לכהונה רצופה נוספת.
  6. ^ החל מ-1978 תוקנה חוקת טנסי כך שהתאפשר למושל להתמודד על תקופת כהונה נוספת, ובכך לכהן שמונה שנים ברציפות. המושל שסיים כהונה של ארבע שנים באותה שנה, ריי בלנטון, לא ניצל זכות זו, אך אלכסנדר, לאחר שסיים כהונה של ארבע שנים ב-1982, התמודד על כהונה שנייה וזכה.

הערות שוליים

עריכה