מושל לואיזיאנה

רשימת ערכים

מושל לואיזיאנהאנגלית: Governor of Louisiana, בצרפתית: Gouverneur de la Louisiane) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת לואיזיאנה שבארצות הברית. המושל ממונה על אכיפת חוקי המדינה.

מושל לואיזיאנה
Governor of Louisiana (באנגלית)
Gouverneur de la Louisiane (בצרפתית)
איוש נוכחי ג'ף לנדרי
תאריך כניסה לתפקיד 11 בינואר 2016
דרכי מינוי בחירה ישירה
תחום שיפוט לואיזיאנהלואיזיאנה לואיזיאנה
מעון מעון מושל לואיזיאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מושב המשרה באטון רוז'
משך כהונה קצוב 4 שנים, מוגבל לשתי כהונות רצופות
ייסוד המשרה 30 באפריל 2012
איוש ראשון ויליאם קלייבורן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

55 גברים ואישה אחת כיהנו כמושלי לואיזיאנה ב-63 תקופות כהונה נפרדות. מושל לואיזיאנה הנוכחי הוא הדמוקרט ג'ון בל אדוארדס, שהושבע לכהונתו ב-11 בינואר 2016.

היסטוריה

עריכה

לואיזיאנה הצרפתית נרכשה מידי צרפת ב-1803.[1] ב-1 באוקטובר 1804 הוקמה טריטוריית אורלינס על בסיס החלק הדרומי של השטח שנרכש, ושאר השטח הפך למחוז לואיזיאנה, שהיה כפוף לשיפוטה של טריטוריית אינדיאנה. מחוז לואיזיאנה הפך בהמשך לטריטוריית לואיזיאנה, אך לאחר שטריטוריית אורלינס הפכה למדינת לואיזיאנה, שונה שמה של טריטוריית לואיזיאנה לטריטוריית מיזורי. בשנות קיומה של טריטוריית אורלינס, כיהן כמושל שלה ויליאם קלייבורן, שמונה לתפקידו על ידי נשיא ארצות הברית. עם כינונה של לואיזיאנה כמדינה בארצות הברית, נבחר קלייבורן כמושלה הראשון.

ב-30 באפריל 1812 התקבלה לואיזיאנה כמדינה בארצות הברית. ב-26 בינואר 1861 היא פרשה מן האיחוד.[2] ב-8 בפברואר אותה שנה היא הייתה לאחת מהמדינות המייסדות של קונפדרציית המדינות של אמריקה.[3] עם זאת, בשל העובדה שחלקים משמעותיים של שטח המדינה נותרו בשליטת האיחוד במשך כל המלחמה, כיהנו במקביל מושלים מטעם הקונפדרציה ומטעם האיחוד. לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית, הייתה לואיזיאנה במהלך תקופת השיקום חלק מהמחוז הצבאי החמישי, שבידיו הייתה השליטה על סמכויות המושל.[4] ב-9 ביולי 1868 התקבלה לואיזיאנה מחדש כמדינה באיחוד.

מועד כהונת המושל

עריכה

חוקת לואיזיאנה הראשונה, שכוננה ב-1812 יצרה את משרת המושל, וכהונתו נקבעה לארבע שנים.[5] מועד תחילת כהונת המושל נקבע ליום שני הרביעי שלאחר מועד הבחירות.[6] ב-1845 הוזז מועד תחילת כהונת המושל ליום שני הרביעי של חודש ינואר שלאחר הבחירות.[7] ב-1864 שונה מועד תחילת כהונת המושל ליום שני השני של חודש ינואר שלאחר הבחירות.[8] ב-1879 שונה מועד זה ליום שני הראשון לאחר הכרזת בית המחוקקים של המדינה על תוצאות הבחירות. חוקת 1921 שינתה את מועד השבעת המושל ליום שלישי השני בחודש מאי. בחוקת 1974 נקבע, שהחל מ-1980 יושבע המושל ביום שני השני של חודש מרץ שלאחר הבחירות. מועד זה תוקן ב-1987, בתוקף מ-1992, ליום שני הראשון בחודש ינואר.[9]

משך הכהונה

עריכה

מלכתחילה לא יכול המושלים להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.[10] בחוקת 1864 לא נקבעה מגבלת כהונה. ב-1868 חודשה מגבלת הכהונה.[11] ב-1879 הוסרה מגבלת הכהונה, וחודשה שוב ב-1898.[12] התיקון לחוקה שהתקבל ב-1966 מאפשר למושל לואיזיאנה לכהן בשתי תקופות כהונה רצופות, וכדי לכהן בכהונה נוספות עליו להמתין תקופת צינון של כהונה אחת.[9] שלושה מושלים כיהנו בשתי תקופת כהונה בלתי רצופות כל אחד, ושני מושלים כיהנו בשלוש תקופות כהונה רצופות כל אחד.

התפנות המשרה

עריכה

מלכתחילה, בכל מקרה של התפנות משרת המושל, שימש נשיא הסנאט של לואיזיאנה כמושל בפועל.[13] בחוקת 1845 נוצר משרת סגן המושל, שנבחר באותו מועד ובאותו אופן כמו המושל.[14] נקבע שהמושל ישמש כמושל בפועל בכל מקרה של התפנות משרת המושל.[15] חוקת 1913 קבעה שבמקרה של התפנות משרת המושל, מושבע סגן המושל כמושל הבא לכל דבר ועניין.[16] המושל וסגנו לא נבחרים באותו פתק הצבעה.

רשימת מושלי לואיזיאנה

עריכה
מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות סגן המושל[א]
1
 
ויליאם קלייבורן
(1773 או 1775 – 1817)
30 ביולי 1812[ב] 17 בדצמבר 1816   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1812 התפקיד לא היה קיים
2
 
ז'אק וילר
(1761 – 1830)
17 בדצמבר 1816 18 בדצמבר 1820   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1816
3
 
תומאס רוברטסון
(1779 – 1828)
18 בדצמבר 1820 15 בנובמבר 1824
(התפטר)[ג]
  המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1820
4
 
הנרי תיבדו
(1769 – 1827)
15 בנובמבר 1824 13 בדצמבר 1824   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
5
 
הנרי ג'ונסון
(1783 – 1864)
13 בדצמבר 1824 15 בדצמבר 1828   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1824
6
 
פייר דרביני
(1769 – 1829)
15 בדצמבר 1828 6 באוקטובר 1829
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הלאומית-הרפובליקנית 1828
7
 
ארמנד בווה
(1783 – 1843)
6 באוקטובר 1829 14 בינואר 1830 המפלגה הלאומית-הרפובליקנית
8
 
ז'אק דופרה
(1773 – 1846)
14 בינואר 1830 31 בינואר 1831 המפלגה הלאומית-הרפובליקנית
9
 
אנדרה רומן
(1795 – 1866)
31 בינואר 1831 2 בפברואר 1835 המפלגה הלאומית-הרפובליקנית 1830
(בחירות מיוחדות)
10
 
אדוארד דאגלס וייט האב
(1895 – 1847)
2 בפברואר 1835 4 בפברואר 1839 המפלגה הוויגית 1834
(9)
 
אנדרה רומן
(1795 – 1866)
4 בפברואר 1839 30 בינואר 1843 המפלגה הוויגית 1838
11
 
אלכסנדר מוטון
(1804 – 1885)
30 בינואר 1843 12 בפברואר 1846   המפלגה הדמוקרטית 1842[ד]
12
 
אייזק ג'ונסון
(1803 – 1853)
12 בפברואר 1846 28 בינואר 1850   המפלגה הדמוקרטית 1846 טריזימונד לנדרי
13
 
ג'וזף מרשל ווקר
(1784 – 1856)
28 בינואר 1850 18 בינואר 1853[ה]   המפלגה הדמוקרטית 1849 ז'אן בפטיסט פאלוש
14
 
פול אוקטב אבר
(1818 – 1880)
18 בינואר 1853 28 בינואר 1856   המפלגה הדמוקרטית 1852 ויליאם פרמר
15
 
רוברט ויקליף
(1819 – 1895)
28 בינואר 1856 23 בינואר 1860   המפלגה הדמוקרטית 1855 צ'ארלס הומר מוטון
ויליאם גריפין
16[ו]
 
תומאס אוברטון מור
(1804 – 1876)
23 בינואר 1860 25 בינואר 1864   המפלגה הדמוקרטית 1859 הנרי היימס
17[ו]
 
ג'ורג' פוסטר שפלי
(1819 – 1878)
2 ביוני 1862 4 במרץ 1864 מושל צבאי
מטעם האיחוד
18[ו]
 
הנרי ווטקינס אלן
(1820 – 1866)
25 בינואר 1864 2 ביוני 1865
(התפטר)[ז]
  המפלגה הדמוקרטית 1863 (הקונפדרציה) בנג'מין פירס
19[ו]
 
מייקל האן
(1830 – 1886)
4 במרץ 1864 4 במרץ 1865
(התפטר)[ח]
  המפלגה הרפובליקנית 1864 (האיחוד) ג'יימס מדיסון וולס
20[ו]
 
ג'יימס מדיסון וולס
(1808 – 1899)
4 במרץ 1865 3 ביוני 1867
(הודח)[ט]
  המפלגה הרפובליקנית 1865 אלברט וורהייס (דמוקרט)
21
 
בנג'מין פלנדרס
(1816 – 1896)
3 ביוני 1867 2 בינואר 1868
(התפטר)[י]
  המפלגה הרפובליקנית מושל זמני
מונה על ידי
הממשל הצבאי
22
 
ג'ושוע בייקר
(1799 – 1885)
2 בינואר 1868[י] 27 ביוני 1868
(הודח)
  המפלגה הדמוקרטית מושל זמני
מונה על ידי
הממשל הצבאי
23
 
הנרי וורמת'
(1842 – 1931)
27 ביוני 1868 9 בדצמבר 1872
(הודח)
  המפלגה הרפובליקנית 1868 אוסקר דאן (נפטר ב-22 בנובמבר 1871)
פינקני בנטון סטיוארט פינצ'בק (מונה ב-6 בדצמבר 1871)
24
 
פינקני בנטון סטיוארט פינצ'בק
(1831 – 1921)
9 בדצמבר 1872 13 בינואר 1873   המפלגה הרפובליקנית
25
 
ג'ון מקאנרי
(1833 - 1891)
13 בינואר 1873 22 במאי 1873
(הודח)
  המפלגה הדמוקרטית 1872[י"א] דייווידסון ברן
26
 
ויליאם פיט קלוג
(1830 – 1918)
13 בינואר 1873 8 בינואר 1877   המפלגה הרפובליקנית סיזר אנטונין
27
 
סטיבן פקארד
(1839 – 1922)
8 בינואר 1877 25 באפריל 1877
(הודח)
  המפלגה הרפובליקנית 1876[י"ב] סיזר אנטונין
28
 
פרנסיס ניקולאס
(1834 – 1912)
8 בינואר 1877 14 בינואר 1880[י"ג]   המפלגה הדמוקרטית לואיס וילץ
29
 
לואיס וילץ
(1843 – 1881)
14 בינואר 1880 16 באוקטובר 1881
(נפטר בעת כהונתו)
  המפלגה הדמוקרטית 1879 סמואל מקאנרי
30
 
סמואל מקאנרי
(1837 – 1910)
16 באוקטובר 1881 21 במאי 1888   המפלגה הדמוקרטית 1884 ויליאם רוברטסון
ג'ורג'וולטון
קליי נובלוק
(28)
 
פרנסיס ניקולאס
(1834 – 1912)
21 במאי 1888 16 במאי 1892   המפלגה הדמוקרטית 1888 ג'יימס ג'פריז
31
 
מרפי פוסטר
(1849 – 1921)
16 במאי 1892 21 במאי 1900   המפלגה הדמוקרטית 1892
1896
צ'ארלס פרלנג'
היירם לוט
רוברט סניידר
32
 
ויליאם רייט הרד
(1853 – 1926)
21 במאי 1900 16 במאי 1904   המפלגה הדמוקרטית 1900 אלברט אסטופינל
33
 
נויטון בלנצ'רד
(1849 – 1922)
16 במאי 1904 18 במאי 1908   המפלגה הדמוקרטית 1904 ג'ארד סנדרס האב
34
 
ג'ארד סנדרס האב
(1869 – 1944)
18 במאי 1908 20 במאי 1912   המפלגה הדמוקרטית 1908 פול למברמונט
35
 
לותר הול
(1869 – 1921)
20 במאי 1912 15 במאי 1916   המפלגה הדמוקרטית 1912 תומאס בארט
36
 
רופין פלזנט
(1871 – 1937)
15 במאי 1916 17 במאי 1920   המפלגה הדמוקרטית 1916 פרננד מוטון
37
 
ג'ון פרקר
(1863 - 1939)
17 במאי 1920 19 במאי 1924   המפלגה הדמוקרטית 1920 יואיט בואנקוד
38
 
הנרי פוקואה
(1865 – 1926)
19 במאי 1924 11 באוקטובר 1926
(נפטר בעת כהונתו)
  המפלגה הדמוקרטית 1924 אורמל סימפסון
39
 
אורמל סימפסון
(1870 – 1932)
11 באוקטובר 1926 21 במאי 1928   המפלגה הדמוקרטית פיליפ גילברט
40
 
יואי לונג
(1839 – 1935)
21 במאי 1928 25 בינואר 1932
(התפטר)[י"ד]
  המפלגה הדמוקרטית 1928 פול סיר (עד 4 במרץ 1931)[י"ד]
אלווין אולין קינג
41
 
אלווין אולין קינג
(1890 – 1958)
25 בינואר 1932[י"ד] 16 במאי 1932   המפלגה הדמוקרטית
42
 
אוסקר אלן
(1882 – 1936)
16 במאי 1932 28 בינואר 1936
(נפטר בעת כהונתו)
  המפלגה הדמוקרטית 1932 ג'ון פורנט
ג'יימס נואי
43
 
ג'יימס נואי
(1890 – 1976)
28 בינואר 1936 12 במאי 1936   המפלגה הדמוקרטית
44
 
ריצ'רד לצ'ה
(1898 – 1965)
12 במאי 1936 26 ביוני 1939
(התפטר)[ט"ו]
  המפלגה הדמוקרטית 1936 ארל לונג
45
 
ארל לונג
(1895 – 1960)
26 ביוני 1939 14 במאי 1940   המפלגה הדמוקרטית קולמן לינדזי
46
 
סאם ג'ונס
(1897 – 1978)
14 במאי 1940 9 במאי 1944   המפלגה הדמוקרטית 1940 מארק מוטון
47
 
ג'ימי דייוויס
(1899 – 2000)
9 במאי 1944 11 במאי 1948   המפלגה הדמוקרטית 1944 אמיל ורט
(45)
 
ארל לונג
(1895 – 1960)
11 במאי 1948 13 במאי 1952   המפלגה הדמוקרטית 1948 ביל דוד
48
 
רוברט קנון
(1902 – 1988)
13 במאי 1952 8 במאי 1956   המפלגה הדמוקרטית 1952 ק.א.ברהאם
(45)
 
ארל לונג
(1895 – 1960)
8 במאי 1956 10 במאי 1960   המפלגה הדמוקרטית 1956 לת'ר פרייזר
(47)
 
ג'ימי דייוויס
(1899 – 2000)
10 במאי 1960 12 במאי 1964   המפלגה הדמוקרטית 1960 טדי אייקוק
49
 
ג'ון מקית'ן
(1918 – 1999)
12 במאי 1964 9 במאי 1972   המפלגה הדמוקרטית 1964
1968
טדי אייקוק
50
 
אדווין אדוארדס
(1927 – 2021)
9 במאי 1972 10 במרץ 1980   המפלגה הדמוקרטית 1972
1975
ג'ימי פיצמוריס
51
 
דייב טרין
(1928 – 2009)
10 במרץ 1980 12 במרץ 1984   המפלגה הדמוקרטית 1979 בובי פרימן (דמוקרט)
(50)
 
אדווין אדוארדס
(1927 – 2021)
12 במרץ 1984 14 במרץ 1988   המפלגה הדמוקרטית 1983 בובי פרימן
52
 
באדי רומר
(1943 – 2021)
14 במרץ 1988 13 במרץ 1992   המפלגה הדמוקרטית 1987 פול הארדי (רפובליקני)
  המפלגה הרפובליקנית[ט"ז]
(50)
 
אדווין אדוארדס
(1927 – 2021)
13 במרץ 1992 8 בינואר 1996   המפלגה הדמוקרטית 1991 מלינדה שווגמן
53
 
מייק פוסטר
(1930 – 2020)
8 בינואר 1996 12 בינואר 2004   המפלגה הרפובליקנית 1995
1999
קתלין בלנקו (דמוקרטית)
54
 
קתלין בלנקו
(1942 – 2019)
12 בינואר 2004 14 בינואר 2008   המפלגה הדמוקרטית 2003 מיץ' לנדרו
55
 
בובי ג'ינדאל
(נולד ב-1971)
14 בינואר 2008 11 בינואר 2016   המפלגה הרפובליקנית 2007
2011
מיץ' לנדרו (דמוקרט)
סקוט אנגל (דמוקרט ולאחר 2010 רפובליקני)
ג'יי דרדן
56
 
ג'ון בל אדוארדס
נולד ב-1966)
11 בינואר 2016 מכהן   המפלגה הדמוקרטית 2015
2019
בילי ננגסר

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מושל לואיזיאנה בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
  2. ^ קלייבורן היה מושל טריטוריית אורלינס, שקדמה ללואיזיאנה, החל מרכישת לואיזיאנה ב-1803 ועד לקבלתה של לואיזיאנה ב-1812 כמדינה בארצות הברית, ונבחר כמושל הראשון של המדינה. לואיזיאנה הייתה למדינה ב-30 באפריל 1812, אך קלייבורן הושבע כמושל המדינה ב-30 ביולי.
  3. ^ התפטר כדי לכהן כשופט בבתי המשפט הפדרליים המחוזיים של מזרח ומערב לואיזיאנה.
  4. ^ בחוקת 1845 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
  5. ^ בחוקת 1852 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
  6. ^ 1 2 3 4 5 ב-25 באפריל 1862 נכבשו ניו אורלינס והאזור סביבה על ידי האיחוד. השליטה בשטח הייתה מספקת כדי שהוא ישוב להיות במסגרת ארצות הברית כמדינה הלגיטימית של לואיזיאנה, וייבחר נציגים לבית הנבחרים של ארצות הברית. שני מושלים כיהנו במקביל בשטח של לואיזיאנה שבשליטת האיחוד ובזה שבשליטת הקונפדרציה, ושניהם נחשבים כלגיטימיים ונכללו ברשימות המושלים הרשמיות. הפיצול הסתיים כאשר המושל מטעם הקונפדרציה נמלט עקב תפישת השליטה על כל שטח המדינה על ידי האיחוד.
  7. ^ נמלט למקסיקו כדי להימנע מנפילה בשבי בתום מלחמת האזרחים.
  8. ^ התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית שאליו נבחר, אף על פי שבסופו של דבר לא הושבע, שכן נציגי מדינות הקונפדרציה לא הורשו עדיין לאייש את תפקידיהם בקונגרס.
  9. ^ הודח בשל אי קיום חוקי תקופת השיקום כראוי.
  10. ^ 1 2 בנג'מין פלנדרס התפטר בשל מחלוקת עם הגנרל וינפילד סקוט הנקוק על מינויים שביצע. במקמו מונה ג'ושוע בייקר.
  11. ^ ועדת הבחירות המדינתית הכריזה על מקאנרי כמנצח בבחירות. עם זאת, ועדת בחירות מתחרה הכריזה על קלוג כמנצח ובית המחוקקים של לואיזיאנה קיבל את ההכרזה הזו. הן מקאנרי והן קלוג הכריזו על ניצחונם והקימו ממשלות. העימות הסלים לקרב ליברלטי פלייס ולטבח בקולפקס. ב-22 במאי 1873 הוציא הנשיא יוליסס ס. גרנט הכרזה להכרה בקלוג כמנצח וכמושל הלגיטימי.
  12. ^ בדומה לבחירות 1872, היו גם בחירות אלו שנויות במחלוקת. הן פקארד והן ניקולאס הכריזו על ניצחונותיהם והקימו ממשלות, עד אשר הנשיא רתרפורד הייז הכיר בניקולאס כמושל במסגרת פשרת 1877.
  13. ^ בחוקת 1879 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
  14. ^ 1 2 3 לונג נבחר לסנאט של ארצות הברית לתקופת כהונה שהחלה ב-4 במרץ 1931. עם זאת, הוא לא אייש את מושבו בסנאט עד 25 בינואר 1932. הסיבה לכך הייתה בין השאר כדי למנוע מסגן המושל פול סיר מלהחליפו כמושל. כאשר החל מושב הסנאט, נשא סיר שבועה כמושל וטען שהוא מחזיק במשרה. לונג מצידו טען לחוסר הלגיטימיות לשבועתו זו של סיר ואמר שבנשיאת השבועה התפטר סיר למעשה מתפקידו כסגן המושל. זה סלל את הדרך לאלווין אולין קינג, הנשיא הזמני של הסנאט של לואיזיאנה, להיות סגן המושל החדש, ובסופו של דבר לרשת את לונג. סיר המשיך לטעון לסירוגין להיותו המושל במהלך החודשים הבאים, אך בסופו של דבר לא הוכר ככזה.
  15. ^ התפטר עקב שערוריית הונאת דואר.
  16. ^ ב-1991 עבר למפלגה הרפובליקנית.

הערות שוליים

עריכה