מו ג'ונסטון
מוריס ג'ון גיבלין "מו" ג'ונסטון (באנגלית: Maurice John Giblin "Mo" Johnston; נולד ב-13 באפריל 1963) הוא כדורגלן עבר סקוטי ששיחק בעמדת החלוץ, מאמן כדורגל ומנהל ספורטיבי.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
13 באפריל 1963 (בן 61) גלאזגו שבסקוטלנד | |||
| שם מלא | מוריס ג'ון גיבלין ג'ונסטון | |||
| גובה | 1.75 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ככדורגלן, ג'ונסטון שיחק במספר קבוצות בסקוטלנד, אנגליה, צרפת וארצות הברית, וזכור בעיקר בשל מעברו לגלאזגו ריינג'רס, שנחשב לאחד המעברים המעוררי מחלוקת בהיסטוריה. המעבר היה שנוי במחלוקת בשל עברו של ג'ונסטון ביריבתה הגדולה של ריינג'רס, סלטיק. הוא היה לשחקן השני בהיסטוריה מאז מלחמת העולם השנייה שמשחק בשתי הקבוצות, ונחשב לכדורגלן הקתולי הראשון שמשחק בריינג'רס, המזוהה עם הזרם הפרוטסטנטי.
לאחר פרישתו היה ג'ונסטון למאמן בליגת ה-MLS, והיה לראשון המאמנים של קבוצת טורונטו.
קריירת משחק
עריכהג'ונסטון החל את הקריירה המקצועית בקבוצת פרטיק ת'יסל, ששיחקה אז בליגת העל הסקוטית, אליה הגיע בשנת 1981. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה היה ג'ונסטון לשחקן הרכב, כשהחמיץ ארבעה משחקים בלבד בכל העונה. ג'ונסטון כבש תשעה שערים שלא הספיקו לקבוצתו לשרוד בליגה הבכירה, והיא ירדה לליגת המשנה.
עונת הבכורה של ג'ונסטון בליגת המשנה הייתה מוצלחת ברמה האישית. הוא כבש 22 שערי ליגה, רק שער אחד פחות מתואר מלך שערי ליגת המשנה, אך קבוצתו סיימה במקום הרביעי בלבד. ג'ונסטון נותר בקבוצה בפתיחת העונה הבאה. הוא כבש עשרה שערי ליגה ב-14 משחקים בחודשים של עונת 1983/1984, עד שנובמבר 1983 נרכש על ידי ווטפורד של המאמן גרהאם טיילור, ששיחקה אז בליגה הבכירה באנגליה. ג'ונסטון התאקלם במהרה בקבוצתו החדשה, וסייע לה להחלץ ממאבקי הירידה ולסיים את העונה במרכז הטבלה, כשהוא כובש 20 שערי ליגה ב-29 משחקים. באותה עונה אף העפיל עם הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לגמר גביע ה-FA שם נוצחה 2-0 על ידי אברטון.
ג'ונסטון פתח את עונת 1984/1985 עם הקבוצה, אך כעבור מספר חודשים בלבד חזר לסקוטלנד, וחתם בקבוצת סלטיק. ג'ונסטון, השייך לזרם הנצרות הקתולית אליו גם משויכת הקבוצה, הצהיר כי הוא אוהד הקבוצה מילדות. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה, זכה ג'ונסטון בגביע, לאחר שסלטיק גברה בגמר על דנדי יונייטד בתוצאה 2-1. עונה אחר כך היה שותף קבוצתו לזכייה דרמטית באליפות סקוטלנד, כשכבש צמד במחזור הסיום בניצחון 5-0 על סנט מירן, בדרך למהפך בפיסגה. עונה אחר כך רשם את עונת השיא האישית שלו מבחינת כיבושים בליגה, בסלטיק בפרט ובקריירה בכלל, כשהרשית 23 פעמים בליגה, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו לזכות בתארים. בסך הכל בשלוש עונות במדי סלטיק רשם ג'ונסטון 52 שערים ב-99 משחקי ליגה.
לקראת עונת 1987/1988 עבר ג'ונסטון לנאנט הצרפתית. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות, בהן סיימה הקבוצה במרכז הטבלה של הליגה הצרפתית. בתום חוזהו בקבוצה הצהיר כי ברצונו לחזור לסלטיק, במסיבת עיתונאים אותה כינס ובה אף לבש את חולצת הקבוצה. אמנם, לאחר שהמשא ומתן הכספי מול הקבוצה נתקל בקשיים, הודיעה היריבה העירונית של סלטיק, גלאזגו ריינג'רס של המאמן גריים סונס, על החתמתו של ג'ונסטון. ההעברה נחשבה לשנויה במחלוקת לא רק בגלל היריבות הספורטיבית בין הקבוצות, אלא גם בגלל היריבות הדתית. סלטיק מזוהה עם הזרם הקתולי, בעוד ריינג'רס מזוהה העם הזרם הפרוטסטנטית, וג'ונסטון היה לאחד הקתולים הראשונים בהיסטוריה שחותם במדי ריינג'רס. ההעברה התקבלה במחאה מצד שני מחנות האוהדים. אוהדי ריינג'רס ראו בהחתמתו כמנוגדת לערכיה של הקבוצה. חלק מהאוהדים הקיצוניים החזירו את מינוייהם למועדון, וחלקם לא חגגו בשעריו של ג'ונסטון במדי הקבוצה. מן העבר השני ראו אוהדי סלטיק במעברו של ג'ונסטון כבגידה, והוא זכה לכינוי "יהודה איש קריות" בפי האוהדים. ההעברה נחשבת לאחת השנויות במחלוקת בכדורגל העולמי עד היום, אך היא סללה דרך של שחקנים קתולים נוספים לריינג'רס במרוצת השנים. בנובמבר 1989, מספר חודשים לאחר מעברו, הבקיע ג'ונסטון שער ניצחון בתוספת הזמן מול סלטיק במשחק הדרבי של גלאזגו. ג'ונסטון הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, ויחד עם קבוצתו שמר על התואר גם בעונה שלאחר מכן. הוא החל את עונת 1991/1992 במדי ריינג'רס, אך ב-18 בנובמבר 1991 חזר לליגה האנגלית וחתם במדי אברטון, תמורת סכום שהוערך בכ-1.5 מיליון ליש"ט.
לאחר שכבש שבעה שערים ב-21 הופעות בעונת 1991/1992, הפך ג'ונסטון לשחקן משלים בעונה השנייה שלו בקבוצה, וכבש רק שלושה שערים ב-13 הופעות. אברטון ניסתה למכור אותו לקראת עונת 1993/1994, ומשלא הצליחה, שחררה את השחקן משורותיה באוקטובר 1993. ג'ונסטון חזר לסקוטלנד וחתם בשורות הארט אוף מידלות'יאן, שם כבש 4 שערים ב-31 הופעות בעונת הבכורה שלו. בדומה למצבו באברטון, גם בהארטס איבד ג'ונסטון את מקומו בהרכב לקראת העונה השנייה בקבוצה. הוא שוחרר פעם נוספת בפברואר 1995, לאחר מחלוקת ארוכה על גובה הפיצויים, והעביר את שארית העונה בקבוצת פלקירק. הוא היה לשחקן הרכב בקבוצה בעונת 1995/1996, וב-31 הופעות כבש חמישה שערים שלא הועילו לקבוצתו, שסיימה במקום האחרון בליגה ונשרה לליגת המשנה.
ב-1996 עבר ל-MLS בארצות הברית, שם חתם בקבוצת קנזס סיטי ויזרדס. הוא זכה עם הקבוצה בגביע ה-MLS ובמגן האוהדים בשנת 2000, ושנה לאחר מכן פרש ממשחק פעיל בגיל 38.
נבחרת סקוטלנד
עריכהג'ונסטון החל את הקריירה הבינלאומית ב-28 בפברואר 1984, תחת המאמן ג'וק סטיין. היה זה במשחק במסגרת אליפות הבית הבריטית האחרונה בהיסטוריה, מול ויילס. ג'ונסטון עלה במחצית וכבש את שער הניצחון לזכות קבוצתו, 2-1 בסיום.
על אף שהיה מועמד להיכנס לסגל של אלכס פרגוסון למונדיאל 1986, לאחר שכבש צמד בניצחון 3-1 על ספרד בשלב המוקדמות, הוא היה מעורב במספר תקריות משמעת לפני שלב הפלייאוף מול אוסטרליה ונופה מהסגל הסופי לטורניר. תחת המאמן אנדי רוקסברג היה ג'ונסטון לשחקן הרכב קבוע, וסייע לקבוצתו להעפיל למונדיאל 1990, כשכבש צמד שני ואחרון בקריירה הבינלאומית, בניצחון 2-0 על צרפת במוקדמות המונדיאל. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת הטורניר באיטליה, ופתח בהרכב בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים שבסיומו הודחה. לג'ונסטון שער אחד בטורניר, לאחר שכבש בפנדל בדקה ה-80 בניצחון 2-1 על שוודיה. היה זה שערו האחרון במדי הנבחרת.
בתום הטורניר, ובעקבות ההדחה המהירה של סקוטלנד, הודיע ג'ונסטון על פרישה מהנבחרת, אך שוכנע לחזור במהלך מוקדמות יורו 1992, וחזר לשחק במסגרת הטורניר בספטמבר 1991. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה חודשיים אחר כך, ב-13 בנובמבר 1991, בניצחון 4-0 על סן מרינו.
ג'ונסטון רשם 38 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 14 שערים.
קריירת אימון
עריכהג'ונסטון נותר בארצות הברית לאחר פרישתו, ובין השנים 2003–2005 שימש כעוזרו של בוב בראדלי בקבוצת מטרוסטארס. לאחר פיטוריו של בראדלי, שלושה מחזורים לסיום עונת 2005, מונה ג'ונסטון לתפקיד המאמן הראשי. לאחר שהצליח להוביל את קבוצתו לפלייאוף בזכות שני ניצחונות ותיקו בשלושה המחזורים שנותרו, הוא קיבל את המינוי הקבוע לתפקיד המאמן בקבוצה בעונה הבאה, תחת שמה החדש "ניו יורק רד בולס". ב-27 ביוני 2006, לאחר שהשיג שני ניצחונות בלבד ב-12 המחזורים הראשונים, פוטר ג'ונסטון מתפקידו.
ב-22 באוגוסט 2006 הודיעה קבוצת טורונטו, שהייתה בשלבי הקמתה, כי ג'ונסטון יהיה מאמנה הראשון בעונת הבכורה ההיסטורית שלה, עונת 2007. לפני פתיחת עונת 2008, הודיעה הנהלת הקבוצה כי ג'ונסטון יקודם לתפקיד המנהל הספורטיבי. בתפקידו החדש היה ג'ונסטון נודע במספר חילופי השחקנים הגבוה שביצע, שעמד על תשעה חילופים בחצי העונה הראשונה בתפקיד. למרות שהצליח לבצע החתמות יעילות בשלבי הדראפט, לא הצליח ג'ונסטון לייצב את הקבוצה בצמרת ופוטר מתפקידו ב-14 בספטמבר 2010.
תארים
עריכה- אליפות סקוטלנד (2): 1989/1990, 1990/1991
- גביע הליגה הסקוטית: 1989/1990
סטטיסטיקות
עריכהמועדונים
עריכה
נבחרת לאומיתעריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה- מו ג'ונסטון, באתר Transfermarkt
- מו ג'ונסטון, באתר Soccerway
- מו ג'ונסטון, באתר BDFutbol
- מו ג'ונסטון, באתר WorldFootball.net
- מו ג'ונסטון, באתר National Football Teams
- מו ג'ונסטון, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל השחקן באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הסקוטית
| נבחרת סקוטלנד – מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 לייטון • 2 מקליש • 3 אייטקן • 4 גוף • 5 מקסטיי • 6 מלפאס • 7 ג'ונסטון • 8 בט • 9 מקויסט • 10 מקלאוד • 11 גילספי • 12 גוראם • 13 דיורי • 14 מקינלי • 15 לווין • 16 מקול • 17 מקימי • 18 קולינס • 19 מקפירסון • 20 מקאליסטר • 21 פלק • 22 גאן • מאמן: רוקסברג |
| |