מזדי
מזדי (בארמית: 𐡌𐡆𐡃𐡉, מַזְדַי או מַזְדִי[1]) הידוע גם בשמו היווני מזאיוס (ביוונית: Μαζαῖος) היה מצביא פרסי במאה ה־4 לפנה"ס, מושל עבר נהרה וקיליקיה.[2] היה בין המפקדים הפרסיים בקרב גאוגמלה, אולם מאוחר יותר בחר לשתף פעולה עם אלכסנדר הגדול.
ביוגרפיה
עריכה._Circa_353-333_BC.jpg)
בתחילה היה מזדי אחשדרפן עבר נהרה וקיליקיה.[3] במסגרת תפקידו זה סייע מזדי לדכא התקוממות פיניקית. הוא אינו נזכר בתחילת המערכה של אלכסנדר הגדול לכיבוש פרס, ומעריכים שהוא שמר על העורף.[4] מזדי נזכר לראשונה כאשר נשלח עם חייליו לעצור את אלכסנדר על נהר הפרת, אולם מזדי נסוג ללא קרב ואפשר לאלכסנדר לעבור.[5] אם כי ייתכן שמזדי לא התרשל, אלא ניסה לגרור את אלכסנדר אל ארם נהריים מקום המשופע במישורים פתוחים שבהם לצבא הפרסי היה יתרון בגלל מספר הפרשים הגדול שלו.[6]
מזדי היה בין המפקדים בקרב גאוגמלה, והיה היחיד מביניהם שהפגין ביצועים מרשימים במהלך הקרב.[7] הוא תקף את האגף המוקדוני השמאלי תחת פיקודו של פרמניון והסב לו אבדות כה כבדות עד שפרמניון נאלץ לבקש עזרה מאלכסנדר.[8] אולם חיילי מזדי החלו לבזוז את המחנה המוקדוני ואפשרו למוקדונים להתלכד ולהדוף אותם. לאחר מכן הביס אלכסנדר את האגף הימני הפרסי תחת פיקוד המלך דריווש השלישי וחזר כדי לסייע לפרמניון, מזדי נמלט חזרה לבבל.[9]
אלכסנדר התקרב לבבל במערך התקפי. הוא ציפה להתנגדות מצד מי שנחשב לאחד המצביאים הפרסיים המוכשרים ביותר.[10] אולם להפתעתו תושבי בבל יצאו בהמוניהם מריעים לקראתו. מזדי נשבע אמונים לאלכסנדר שמינה אותו כמושל בבל ואף הרשה לו לטבוע מטבעות משלו.[11] מזדי אף שלח את שני בניו לצבא אלכסנדר. בעקבות כניעתו נכנעו גם מושלים נוספים.[12]
מזדי מת בערך בשנת 328 לפנה"ס. את מקומו כמושל בבל מילא סטאמנס.[13]
לקריאה נוספת
עריכה- כתריאל בן אריה, קרבות מופת, לביא, 1994.
- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז.
- ביל יני, אלכסנדר הגדול – לקחים מפועלו של המצביא הבלתי־מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן (מהדורה ראשונה בשנת 2010).
- פאול קלושה, אלכסנדר הגדול, הוצאת מ. מזרחי, 1963.
- י. מודז'ייבסקי, אלכסנדר מוקדון, הוצאת הדר, 1960.
- פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.
- Pierre Briant, Histoire de l'Empire Perse. De Cyrus à Alexandre, Librairie Artheme Fayard, 1996 - in English, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, 2002.
- Peter Green, (1992). Alexander of Macedon: 356–323 B.C. A Historical Biography. University of California Press.
- Waldemar Heckel, Marshals of alexander's empire, Routledge, 1992.
- Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of Alexanders' Empire, Blackwell publishing, 2006.
- Waldemar Heckel, The Conquests of Alexander the Great, Cambridge University Press, 2008.
- Robin Lane Fox, Alexander the Great, 1974.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מזאיוס, באתר Livius.org (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אפרים שטרן, מדינת 'יהוד' בחזון ובמציאות, קתדרה, 1977, עמ' 15
- ^ 1 2 William E. Metcalf, The Oxford Handbook of Greek and Roman Coinage, Oxford, 2012, עמ' 77
- ^ Briant, p. 849
- ^ ראו באתר ליוויוס
- ^ אריאנוס, 3.7.2
- ^ Waldemar Heckel (2008), pp. 74-75
- ^ שרגא גפני, קרב ארבלה, מאמר באתר דעת (עם התעתיק "מאזאאוס")
- ^ ביל יני, עמ' 100.
- ^ ביל יני, עמ' 102.
- ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 32.
- ^ י. מודז'ייבסקי, אלכסנדר מוקדון, עמ' 81.
- ^ גולן, עמ' 34.
- ^ Joseph Roisman, Brill's Companion to Alexander the Great, BRILL. p. 189