ויקיפדיה

מחוננות

יכולת אנושית
(הופנה מהדף מחוננים)
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מחוננות היא יכולת אנושית שמתבטאת במצוינות. ישנן מספר הגדרות המשתנות בין מדינות או בין חוקרים שונים. רוב ההגדרות מתבססות על מדדים גבוהים של חשיבה, הבנה וסקרנות. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל אוכלוסיית בני גילם. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער.

מחקרים

עריכה

לואיס טרמן היה הראשון שערך מחקר מדעי בנושא מחוננים. משנת 1925 הוא עקב אחרי קבוצה של כ-1,500 ילדים בקליפורניה, שמבחני מנת משכל מצאו אצלם IQ שבין 135 ל-196. טרמן וצוותו עקבו אחריהם במהלך 50 שנה, וכתבו דו"חות מפורטים בהם נבחנו ביצועיהם במספר קטגוריות החל בילדותם ועד לזקנתם. ממחקרו התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, בפרסום הישגים יוצאי דופן ותפוקות גבוהות בתחום פרסומים מקצועיים).

בתוך קבוצת המחוננים נמצאו הישגים גבוהים יותר לגברים בתחום ההשכלה והתעסוקה (ונמצאו הבדלים בתחומי העיסוק שנבחרו על ידי גברים ונשים) ונמצא דיווח על עיסוק בפעילות ציבורית או חברתית. נמצאו הבדלים בתוך הקבוצה כאשר ההתייחסות הייתה אל מידת הצלחתם של המחוננים בתחנות חייהם השונות. למחקרו של טרמן הופנתה ביקורת רבה; העובדה שהילדים שהשתתפו במחקר היו מודעים לעובדה שאותרו כמחוננים, קבוצת המחוננים מלכתחילה הייתה מדגם מוטה מבחינה סוציו-אקונומית (עם הטיה מובהקת מבחינה אתנית-תרבותית) והעדרה של קבוצת ביקורת. המסקנה (שעמדה בניגוד לאינטואיציה של טרמן עצמו) שנבעה מכך היא שמחוננות כשלעצמה, לפחות כפי שהוגדרה במחקר, אינה מובילה להישגים יוצאי דופן.[1]

הגדרה ושכיחות

עריכה

המושג מחוננות קיבל הגדרה תאורטית החל מתחילת שנות ה-90. במרוצת השנים נוספו הגדרות שונות למושג על ידי חוקרים. חוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי שאלות האוניברסליות למושג מחוננות, יש הטוענים שאת ההגדרה למושג מחוננות צריך להעניק לפי אזורי מחיה.

ההגדרה הכללית למחוננות היא יכולת אנושית, הבאה לידי ביטוי באינטליגנציה גבוהה המצויה בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב אוכלוסיית הילדים. מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). למחוננים יש פוטנציאל להגיע להישגים גבוהים יותר בחיים, והם בעלי אסטרטגיות למידה והבנה נרחבים יותר.[2]

תיאורית אינטליגנציות מרובות

עריכה
 
האינטליגנציות המרובות

תיאורית האינטליגנציות המרובות (Gardner's Theory of Multiple Intelligences)[3][4] מרחיבה את מושג האינטליגנציה בכלל, ובתוכה את יכולת המחוננות, לתחומים נוספים, שאינם באים לידי מדידה בבחינות המקובלות. התפיסה מציינת כי מחוננות, בנוסף ליכולת מתמטית-לוגית, יכולה להיות קיימת גם ביכולות של:

  • קשר בין אישי
  • קשר תוך אישי
  • ביטוי שפתי
  • כושר ודינמיקה
  • מוזיקליות
  • גישה לטבע
  • ויזואליות
  • ניווט במרחב

שכיחות

עריכה

שכיחות באבחנה במחוננות נובעת בין היתר מהגדרתה.[5] בארצות הברית מחוננות נקבעת בדרך כלל על פי מנת המשכל,[6] אשר מתפלגת בצורה נורמלית באוכלוסייה הכללית.
הגורם המשפיע הוא בחירת ציון ה- IQ שממנו והלאה אדם מסוים יחשב כמחונן. הקריטריון למחונן הוא ציון 130, ומשמעו ש-3% מהאנשים נחשבים למחוננים.
אבחון מחוננות בישראל שונה מזה הנהוג במדינות רבות בעולם. הוא אינו מתייחס למנת המשכל של התלמיד כפי שנמצאה באבחון. במקום זאת, הוא תלוי בהגדרה יחידה של משרד החינוך - הצלחה במבחני מכון הנרייטה סאלד (במגזר היהודי) או מכון קרני (ביתר המגזרים).[7]

מאפיינים

עריכה

מחוננים רבים מתאפיינים בזיכרון גבוה לטווח הארוך, סקרנות ורצון לדעת ולהתנסות, חשיבה מהירה ופתרון בעיות מהיר, והעדפה לפתור בעיות מורכבות יותר.[8] רבים מבטאים מוטיבציה גבוהה, ומשקיעים מאמץ כאשר ניצב בפניהם אתגר. לרבים יש דמיון מפותח המתבטא בכישורים יצירתיים ואמנותיים. מאפיינים אלו הם תוצאה של רמת האינטליגנציה הגבוהה וכן יכולת לקשר בין ידע קודם לידע חדש.[9][10]

מקובל לחשוב שהצרכים הרגשיים והבעיות החברתיות של ילדים מחוננים הם כשל שאר הילדים בני גילם. עם זאת, ישנם מספר מתאמים סטטיסטיים לקשיים אשר אותם ילדים חשופים להם יותר; חלקם נובעים מהיכולות הקוגניטיביות של הילד, וחלקם מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה.[11]

זיהוי מחוננות

עריכה

קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הגדרת המחוננות: הגישה האיכותית והגישה הכמותית. בגישה הכמותית מניחים כי קיימים הבדלים תפקודיים של אוכלוסיית המחוננים ביחס לרוב בני האדם כך שכישורים מסוימים מפותחים באופן בולט משאר בני גילם. בגישה האיכותית נבחנת יכולת תפקוד הכוללת שילוב של יכולות קוגניטיביות גבוהות בשילוב יכולות רגשיות בהקשר חברתי היוצרת נקודת מבט שונה על הסביבה ותפקוד שונה באיכותו. הנטייה הרווחת היא להגדיר את המחוננות באמצעות הגישה הכמותית.

ילדים מחוננים יגלו לרוב יכולת אינטלקטואלית כללית הכוללת; זיכרון, הבעה עצמית וכושר חשיבה, כישורי למידה גבוהים; ידע, גילוי עניין מוגבר בתחום מסוים, יכולת מתמטית גבוהה וקריאה / כתיבה מוקדמת (ללא הקניה או לימוד). תכונות נוספות המאפיינות מחוננים הן מוטיבציה גבוהה ויצירתיות.

משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור מחוננים, באזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות לתלמידי החינוך הממלכתי בלבד (לא נכללים תלמידי מסגרות 'מוכר שאינו רשמי' או 'חינוך ביתי' בתהליך האיתור). המבחנים נערכים בידי מכון הנרייטה סאלד או מכון קרני, לתלמידי כיתות ב' או ג', וכן בכיתה ו', והם בנויים משני שלבים עוקבים. שלב ראשון, בו עוברים כל תלמידי כיתות ב' או ג' מבחן סינון הבוחן את יכולותיהם בתחום הבנת הנקרא וחשבון. המבחן מבוצע במסגרת בית הספר. מבחן זה מאפשר לאתר את התלמידים בעלי היכולת הגבוהה ביותר בכל כיתה (כ-15% מכלל הנבחנים), בנוסף לתלמידים הללו, ניתנת אפשרות להמלצת המורים על תלמידים לקראת מבחן שלב ב'.

לאחר קבלת תוצאות המבחנים, על בית הספר להודיע להורי התלמידים אם ילדם נכלל או לא נכלל ברשימת הזכאים למבחן שלב ב'. בנוסף לתלמידים שעברו את מבחני שלב א', לצורך הסינון הראשוני, ניתן להוסיף תלמידים באמצעות המלצת צוות בית הספר.

מבחן שלב ב' נערך על ידי מכון סאלד או קרני, מחוץ לבית הספר, בשעות אחר הצהריים. הוא מועבר במתכונת קבוצתית בדומה למבחן שלב א', אך הוא קשה יותר ודורש התמודדות אינטלקטואלית בלחץ של זמן. על סמך תוצאות מבחני שלב ב', נבחרים ללמוד בתוכניות למחוננים 1.5%-2.5% מכלל המועמדים, ולתוכניות המצטיינים מוזמנים תלמידים נוספים, כך שבשתי התוכניות לומדים כ-5% מכלל המועמדים. את התשובה לגבי קבלתו (או אי-קבלתו) של הילד לתוכניות השונות מקבלים ישירות ממכון סאלד או קרני.

תוכנית המחוננים כוללת יום שליפה למרכז מחוננים אזורי בשעות הבוקר (על חשבון יום לימודים), ואילו תוכנית המצטיינים כוללת לימודי העשרה במרכזי המחוננים בשעות אחר הצהריים. המסגרות פועלות מכיתה ג' עד י"ב (כולל).

בנוסף לתוכניות המתקיימות במרכזי המחוננים, קיימת אפשרות להאצה ("הקפצת כיתה" או קידום בתחום לימודי ספציפי), לימוד בכיתת מחוננים ייעודית או בבית ספר ייחודי (בעיקר במרכזים עירוניים) והשתלבות במסגרות העשרה שונות נוספות (באמצעות למידה מרחוק או בחופשות במסגרת פנימייתית). תוכניות מחוננים בערים גדולות מעודדות את התלמידים להשתתף בקורסים אקדמאיים במטרה לצבור נקודות לתואר ראשון במהלך בית הספר התיכון.

כיום, המבחנים מאתרים 1%-3% מהאוכלוסייה, שלהם מחוננות אינטלקטואלית, ואינם מאתרים מחוננים בתחומים אחרים. בממוצע רב שנתי, מספר הבנות שמתקבלות לתוכנית המחוננים נמוך באופן משמעותי ממספר הבנים: הבנות מהוות רבע עד שליש מהתלמידים.[12]

מלקולם גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצוינים שהיה לרב-מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב-1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב-31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד בהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם נהייו באמת טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה). תופעה זו, שבה "העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר", גלדוול מכנה "יתרון מצטבר של גלדוול". גלדוול מציע שמיון המחוננים יערך בגיל מאוחר יותר כדי שהשפעות השוני בגילאים יהיו קטנות ככל האפשר.

במחקר שנעשה על תלמידים בישראל שנבחנו בכיתה ב' נמצא שהסיכויים של תלמידים שנולדו במחצית הראשונה של השנה להמצא מחוננים גבוהים משמעותית מסיכויי ילידי המחצית השנייה של השנה.[13]

לדברי ד"ר צבי סבר, איראן נמצאת במקום הראשון בעולם באיתור, קידום וטיפוח מחוננים[14].

קושי לאתר בעיות נוספות

עריכה

ישנם מצבים רבים אשר עשויים לפגוע בתפקודו או איכות חייו של האדם ולהתקיים במקביל למחוננות. למשל פגיעה בתפקודים ניהוליים.[15] האדם המחונן יכול לנסות ולהצליח להתגבר על קשיים שונים בחייו באופן יעיל על ידי שימוש באינטליגנציה הגבוהה שלו. יש בכך בעייתיות כאשר המחוננות מסתירה קושי מסוים ובכך מונעת את איתורו ואת הטיפול בו.

לדוגמה, בהקשר של לקויות למידה או הפרעת קשב - ככל שיכולותיו השכליות של האדם גבוהות יותר, כך הוא נמצא בסיכון יתר לאי-גילויה של הלקות ולהתחלה מאוחרת של הטיפול בה, לעיתים מאוחרת הרבה יותר מדי.[6] למעשה, ייתכן גם מצב שבו לאדם מסוים יהיה שילוב משולש של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב.[16]

היכולת של מחוננות להסתיר קשיים בתחומים אחרים נובעת בין היתר מכך שליקוי שבדרך כלל מקושר לפתולוגיה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות בנוכחותן של יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו אינטליגנציה.[17] למשל - מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית.[17]

היחס בין מחוננות ללקות פועל באופן הדדי בשני הכיוונים. קיימים גם מקרים רבים בהם לקות מטשטשת את המחוננות. לכן יש לאתר מחוננות גם בקרב אנשים בעלי לקויות בתחומים שונים (פסיכולוגי, נוירולוגי, פיזי, חברתי או משפחתי).[18]

מחוננות בישראל

עריכה
  ערך מורחב – מחוננות בישראל

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ספר לימוד בוויקיספר: מחוננות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי ספר למחוננים

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מלקולם גלדוול, מצוינים- ממה עשויה הצלחה, 2009, כנרת זמורה-ביתן
  2. ^ משפחות של מחוננים, רווחת מחוננים ומורכבותו של המושג "מימוש פוטנציאל" באתר מחונ-נט
  3. ^ https://ankewebersmit.com/8-forms-of-giftedness-and-you-can-be-highly-gifted-in-any-of-them/
  4. ^ https://www.verywellmind.com/gardners-theory-of-multiple-intelligences-2795161
  5. ^ לנדאו א' (1990). האומץ להיות מוכשר. דביר הוצאה לאור, תל אביב
  6. ^ 1 2 חנה דויד, על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏15 בדצמבר 2010
  7. ^ מבחן סינון מחוננים ומצטיינים במנב"סנט, באתר משרד החינוך
  8. ^ פורטל הורים - משרד החינוך
  9. ^ אבנר זיו, "מחוננים", ירושלים: כתר, 1990
  10. ^ אריקה לנדאו, "האומץ להיות מוכשר", הוצאת דביר, 1990, 2002
  11. ^ שני, ע. (2009). http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23090.pdf [אינדיקטורים הנוגעים לאוכלוסיות התלמידים המחוננים במערכת החינוך], סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת ועדת אינדיקטורים למשרד החינוך.
  12. ^ חנה דויד, ‏חמישה תלמידים מחוננים בכיתה אחת – תיאור מקרה, באתר "דעת", מתוך הגיגי גבעה, ז', תשנ"ט
  13. ^ Segev, Elad; Cahan, Sorel (2013). "Older children have a greater chance to be accepted to gifted student programmes". Assessment in Education: Principles, Policy & Practice. 21 (1): 4–15. doi:10.1080/0969594X.2013.822847. ISSN 0969-594X.
  14. ^ מאיה גז, הסיפור הלא ייאמן על חוקר הדורבנים שכתב את הקוד האתי לחלל, הארץ 16 בפברואר 2024. (חומת תשלום)
  15. ^ Thomas E. Brown (2006), Attention Deficit Disorder: The Unfocused Mind in Children and Adults, Yale University Press, ISBN 0-300-11989-5
  16. ^ נופר ישי-קרין ועדי פרי, אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), באתר פסיכולוגיה עברית, ‏11 בדצמבר 2002
  17. ^ 1 2 Carson, Shelley H.; Peterson, Jordan B.; Higgins, Daniel M. (2003). "Decreased Latent Inhibition Is Associated With Increased Creative Achievement in High-Functioning Individuals". Journal of Personality and Social Psychology. 85 (3): 499–506. doi:10.1037/0022-3514.85.3.499. ISSN 1939-1315.
  18. ^ חנה דויד, אבחון ילדים מחוננים, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏29 במאי 2012
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=מחוננות&oldid=39373164"