מחיינו (כתב עת)
מֵחַיֵּינוּ, עיתון גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור היה כתב העת של גדוד העבודה.
תוכן, מערכת, הפקה
עריכה"מחיינו" היה במה מעמיקה לבירור שאלות רעיוניות ומעשיות רבות שחברי גדוד העבודה התלבטו בהן מאז הקמתו בי"א באלול תר"ף, 25 בספטמבר 1920. אירועי מלחמת העולם הראשונה, הצהרת בלפור והמהפכות ברוסיה ב-1917, העלו לסדר היום הציבורי מחשבות חדשות על אידאולוגיות ויישומן, כגון השתתפות ברכוש ברוח הסוציאליזם והקומוניזם, הקבוצה, הסוציאליזם, הקומוניזם והציונות, ועל מהות הסדר החברתי הרצוי לאורן בחברה היהודית החדשה שתבנה בארץ ישראל. "מחיינו" עסק במגוון נושאים ותחומים. העיקרי שבהם היה חיי היומיום של חלוצים ופועלים חברי גדוד העבודה ובמפלגות הפועלים בארץ ישראל בכלל, הפוליטיקה בחברה היישובית ויחסה אל ארגוני הפועלים. הובאו בו כרוניקות על הנעשה באתרי העבודה, סיכומים וטבלאות של דו"חות כלכליים, שירים ומאמרי מסה, ורשימות על תולדות הארגונים ותנועות הנוער וההכשרה שחבריהם הצטרפו לגדוד העבודה: "השומר", הגדודים העבריים", "החלוץ", "השומר הצעיר", "פועלי ציון", "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".
מערכת העיתון נדדה מאתר לאתר, ועורכיה התחלפו מעת לעת. הגיליון הראשון ראה אור במחנה פלוגת גדוד העבודה בראס אל-עין ליד המושבה פתח תקווה בג' בתמוז תרפ"א 1921. מנהיגה של הפלוגה היה יהודה קופלביץ-אלמוג. במקביל, באותם ימים ראה אור כתב העת הסולל, שעורכיו ישבו בפלוגת גדוד העבודה במגדל. עורכיו הראשונים של העיתון היו מנחם זלמן וולפובסקי ויצחק רוכל.[1]
מגיליון 11, ראה "מחיינו" אור ביישוב החדש, הקיבוץ שהקימה פלוגת גדוד העבודה ליד מעיין חרוד ונקרא עין חרוד; עורכו אז היה יצחק שווייגר-דמיאל. כשלושים גליונות ראו אור בעין חרוד, עד הגיליון שראה אור בז' בשבט תרפ"ג 1923.
לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ תרפ"ג 1923, עברה המערכת לתל יוסף. מאדר א' תרפ"ד 1924, נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה בירושלים עד כסלו תרפ"ו 1926; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי אליעזר כנעני, חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי זאב און, אף הוא מתל יוסף. מספר חוברות ראו אור בפלוגת גדוד העבודה בתל אביב; חלקן על ידי דוד הורוביץ. לאחר מכן נדדה המערכת לירושלים, ושוב חזרה לתל יוסף. בתרפ"ז 1917, התפלג גדוד העבודה לשני פלגים "השמאל" ו"הימין". בשני הפלגים הוציאו גליונות "מחיינו" במקביל. הגליונות שראו אור באותה תקופה, עד להתאחדותו של שארית גדוד העבודה עם הקיבוץ המאוחד בקיץ תרפ"ט 1929, נערכו על ידי אליעזר כנעני ואחרים, בתל יוסף ובקיבוץ רמת רחל.
השתתפו בכתיבתו בכתיבה יזומה או שהובאו מדבריהם רבים מחברי גדוד העבודה ומנהיגות תנועת העבודה, אנשי העלייה השנייה והשלישית, אשר פעלו בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהם יהודה אלמוג, יהודה ארז, שלמה לויטין, חנוך רוכל, מניה שוחט, ישראל שוחט, שלמה לביא, דוד הורוביץ, הלל דן, לבש טרנופולר, נחום בנארי, פנחס שניאורסון, מנחם אלקינד, שמעון בן צבי, פסח בן-עמרם ויצחק לנדוברג-שדה.
רוב גליונות "מחיינו" נכתבו בכתב יד בעט ודיו, ושוכפלו באמצעות הקטוגרף; ובשל כך צבען של האותיות היה כחול-סגול.
מהדורה מדעית
עריכה"מחיינו" ראה אור במהדורה חדשה בשלושה כרכים בשנות ה-70 של המאה ה-20, על ידי מרדכי דינבורג ומאיר בוכסוויילר מ"המכון הביבליוגרפי" של הוצאת הקיבוץ המאוחד באפעל, וזאת, למען שימור החומרים החשובים שבו. אולם העורכים לא הצליחו לאתר ולהביא בו את כל הגליונות שראו אור במרוצת השנים. רבים מהכותבים השתמשו בשמות עט, ולאחר כשנות דור עמלו המהדירים על פיענוחם של השמות.
לקריאה נוספת
עריכה- חיים גולן, שנתו הראשונה של "גדוד העבודה", שורשים, ז', תשנ"ב-1992 עמ' 21–29.
הערות שוליים
עריכה- ^ רוכל, יצחק: הייתי בן-זוגו של וולפובסקי – נאום שלא ננאם במסיבה לכבוד וולפובסקי במלאת לו שמונים. מכון גנזים, אוסף 167 – כתב יד כ-86.