מחלקת מעל"ח

מעל"ח
	סמל המחלקה
פרטים
כינוי	מחלקת מערכות לחימה
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל; חיל הים הישראלי
סוג	יחידת מחקר ופיתוח
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1960–הווה (כ־64 שנים)
נתוני היחידה
כוח אדם	מהנדסים, חובלים
פיקוד
יחידת אם	מספן הציוד; חיל הים הישראלי
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם ג.

מחלקת מעל"ח (מערכות לחימה) היא יחידה טכנולוגית בתוך מספן הציוד האחראית על פיתוח כלל מערכות הלחימה בחיל הים. האוכלוסייה המרכזית מורכבת בעיקר מעתודאים למקצועות ההנדסה וחובלים. היחידה ממוקמת במפקדת חיל הים בקריה. בראשה עומד אלוף-משנה ג'.

הקמה ומערכות ראשונות

טיל ה"לוז"

טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.

בשלהי מלחמת העצמאות, לא היו לשירות הימי (טרם הקמת חיל הים) ספינות מלחמה ייעודיות. ולכן הסבו ספינות מעפילים על ידי הוספת תותחים. לאחר עזיבת הבריטים, "ירש" חיל הים בנמל חיפה 3 ספינות משמר שנכנסו לשירות ביוני 1948. גרשון זק, מפקד השירות הימי, הציע ליוחאי בן-נון (שהקים קודם לכן את החוליה לחבלה ימית) להקים יחידת קומנדו. לרשות היחידה הועברו מספר סירות נפץ מהירות הנוסעות 300 ק"ג חומר נפץ. המפעיל היה אמור להכווין את הסירה עד כ-100 מטר לפני הפגיעה, ולקפוץ למים.

ב-22 באוקטובר 1948, במהלך מבצע יואב, תצפית אווירית גילתה שתי אוניות מצריות עמוסות בחיילים בדרך לחוף עזה. לצורך כך, בדחיפות הצטרפו הלוחמים לאח"י מעוז, עם שלוש סירות נפץ במטרה לפגוע בספינות: האמיר פארוק, אוניית הדגל של הצבא המצרי, ואת שולת המוקשים שהתלוותה אליה.

תחת אש מקלעים, הלוחמים הצליחו לקרב את הסירות נפץ עד 50 מטר לספינות המצריות, לפני שקפצו למים וכך הצליחו להטביע את "אל-אמיר פארוק". לאחר אובדן האמיר פארוק לא ניסה הצי המצרי לחדור למים הטריטוריאליים של ישראל. יוחאי בן נון קיבל את עיטור הגבורה על פעולה זו.

לאחר המלחמה פנה יוחאי בן־נון לחיל המדע (חמ"ד, לימים רפא"ל) וביקש למצוא דרך לבצע את המשימה בלי לחשוף את הלוחמים לסכנת מוות. צוות בהובלת יונתן מס מחמ"ד התחילו לעבוד על פיתוח של סירת נפץ שתוכל להיות מונהגת מרחוק. אולם הניסויים שערכו הראו שהרעיון אינו מתאים לתנאי הים הפתוח. בשל קשיים אלו, החלו לחשוב על אפשרות “להעביר” את מטען הנפץ מעל המים, וכך נבנתה הדרך לפיתוח של טיל ג־25 מונחה מרחוק בעזרת ג'ויסטיק ונתב אופטי.

לקוחותיו הראשונים של רפא"ל היו חיל האוויר וחיל התותחנים. אולם לאחר זמן, למרות הניסויים המוצלחים החילות ויתרו על הטיל, ששמו שונה ל"לוז".

התפתחות תפיסת הסט"יל

ערך מורחב – ספינות סער

בסוף שנות ה-50 הצטיידו ציי ערב בספינות אוסה וקומאר מתוצרת ברית המועצות, שחימושן העיקרי היה טילי סטיקס עם רב"ת מכ"מי עם טווח פעולה של כ-40 ק"מ. חיל הים, שבתקופה זו היה בבעלותו שלוש משחתות ופריגטות, ספינות טורפדו ונחתות טנקים, הבין כי כדי להתגבר על העדיפות הכמותית והטכנולוגית של ציי ערב, עליו לפתח תורת לחימה חדשה.

טיל ים-ים סטיקס

חיל הים שנציגיו היו בניסויים, החליט לאמץ את הטיל. וכבר בשנת 1959 נעשה ניסוי מוצלח על גבי המשחתת אח"י אילת. הקושי המרכזי בהמשך הפיתוח הטיל עבור חיל הים הוא להקטין את הרתע של המנוע הרקטי שלו בכדי שיהיה ניתן לשגרו מכלי שיט קטן^[1].

וכך התגבשה התוכנית, לייצר מספר רב של ספינות סער קטנות, מהירות ועם טיל הקנדה. הוקמה מנהלת "פרויקט שלכת" ובסוף התהליך בשנת 1965 נחתם חוזה עם המספנה של פליקס אמיו בשרבור של הבאת 12 ספינות.

בשנת 1962 במצרים התקיים ניסוי של טיל קרקע-קרקע שפותח בסיוע מדענים גרמנים. בעקבות זאת התקבלה ההחלטה על פיתוח טיל קרקע-קרקע ברפא"ל בדחיפות. וכך המשך הפיתוח של ה"לוז" הועבר לתעשייה אווירת בראשות אורי אבן טוב. עם קבלת הפרויקט, החליטו להחליף את הנתב האופטי בראש ביות מכ"ם פעיל למחצה ושילבה עם מד גובה מכ"מי, וכך הפך ה"גבריאל" לטיל מונחה מכ"ם. פיתוח הטיל הושלם ב-1969. אורי אבן טוב קיבל את פרס ביטחון ישראל על הישג זה.

במלחמת יום הכיפורים טיבעו טילי הגבריאל 13 ספינות אויב. טיל הגבריאל שימש כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים במשך שלושה עשורים.

עמדת מערכת הנשק המשולבת לטילי גבריאל ותותחים, בספינות הטילים של חיל הים, בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

לוחמה אלקטרונית

בשנת 1961 מתמנה סא"ל יצחק שושן לראש ענף גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר). יצחק שלמד באקדמיה של צי הצרפתי בברסט ונחשף למערכות הל"א שפעלו במלחמת העולם השנייה משכנע את שלמה אראל (שהיה רמחצ"ד) להקצות תקן של מהנדס אלקטרוניקה עבור חקר הלוחמה האלקטרונית. צמח חירות, שעובד באות התקופה בפיתוח טיל הגבריאל ממונה לתפקיד.

העבודת מטה הראשונה שלו הייתה לבדוק את ההנחה של פיקוד חיל הים שכלי שיט קטנים בטוחים מפני טיל הסטיקס. וזאת מפני שמכ"ם לא יוכל לזהות מטרה בסביבה הימית. המחקר שלו הוכיח שהטיל אכן מהווה איום ממשי גם על כלי שיט קטנים.

המודיעין על הראש ביות של טיל הסטיקס היה מועט מאוד, ולכן בכדי לחשוף את התכונות שלו עלה הצורך לייצר מערכת המגלה שידור מכ"ם (מגל"ם). בתקופה זו, אמצעי ל"א נחשבו סודיים ביותר בעולם, ועל כן צמח החליט לבנות אותו בארץ, על בסיס עודפי מכ"מים ממלחמת העולם השנייה. אחרי שרתם את אלת"א, רפא"ל ואלביט, תוך חצי שנה הותקן במשחתת אח"י אילת אב טיפוס המבצעי הראשון, שכונה "בת קול". לאחר מכן, על בסיס שיפור מערכת מחברה איטלקית, הצליחו לייצר מגל"ם משופר בשם "שלדג".

כמעט ללא תקציב, השתמש צמח במוצר של חברה בריטית שפיתחה רקטות מוץ לירי מסירות הצלה, עבור מחקר ואפיון רקטת המוץ עבור הטעיית הרב"ת. וכך רתם צמח את רפא"ל לייצר רקטת מוץ להטעיה ייעודית בשם "אבשלום"^[2].

גילוי מטרות

אנטנת מכ"ם דגון בראש תורן ספינה מדגם סער 4.

המכ"מים הראשונים של חיל הים נרכשו עם הסטילים מחברת תומפסון-CSF . לאחר מלחמת ששת הימים, על רקע האמברגו הצרפתי ותכנון של בניית ספינות סער 4 במספנות ישראל הוחלט לפתח מכ"ם ישראלי. את היוזמה לפיתוח המכ"ם הדגון, רקח חרות צמח עם נינו לוי מנכ"ל אלתא (אלקטרוניקה תעשייה אווירית) בשנותיה הראשונות. המהנדס המרכזי בפרויקט היה סרג' לנדסמן, נחשב לאבי תורת המכ"ם בישראל, וקיבל על הפיתוח פרס ביטחון ישראל. עמוס דגן כיהן כראש ענף אלקטרוניקה הוביל את הפיתוח ועל מעורבותו זו זכה בשנת 1974 בפרס ביטחון ישראל^[3].

מלחמת יום כיפור

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים
באוקטובר 1967, בעת סיור במים בינלאומיים מול חופי פורט סעיד הטביע חיל הים המצרי את אח"י אילת בעזרת טילי סטיקס. הייתה זו מתקפת טילי ים-ים הראשונה בעולם. בשנת 1970 נפגיעה סירת הדייג אורית שהייתה רק באורך של 20 מטר כתוצאה מירי של ארבע טילי סטיקס מעבר אוסה מצרית.

עקב כל אלה, הבין חיל הים שהסטי"לים פגיעים והפנה משאבים נוספים לענף לוחמה אלקטרונית, להמשך פיתוח ושדרוג האמצעים. כמו כן, גיבש התמודדות טקטית אל מול הטיל שיבוא לידי ביטוי בקרב לטקיה.

במלחמת יום כיפור, בעזרת מערכות הלחימה הצליחו הסטי"לים להיות עם יוזמה התקפית. למרות שטילי הסטיקס הסובייטים היו ארוכי טווח ביחס לטילי הגבריאל, טווח של 20 ק"מ. ובכדי להגיע למגע נאלצו כלי השיט של חיל הים לצמצם מרחק מה שהעלה את פגיעותם, אך מעטפת הל"א סיפקה להם הגנה בשלב זה, עד שהספינות הגיעו לטווח ירי, ופגעו בכל כלי השייט.

טיל ברק 1

לאחר מלחמת יום כיפור המשיך חיל הים בתהליך ההתעצמות. למערכת הנשק "גבריאל" הוספו טילי "הרפון" אמריקאים. בשנת 1991 בוצע ניסוי מבצעי ראשון של "טיל נגד טילים" - הברק, בפיתוח של רפאל^[4].

הפגיעה באח"י חנית

במהלך מלחמת לבנון השנייה, חזבאללה שיגרו אל עבר אח"י חנית טיל נגד ספינות מדגם C-802. הטיל פגע במנוף שנמצא בירכתיים,אש פרצה בתאי המגורים מתחת לסיפון מנחת המסוקים וארבעה חיילים נהרגו. תחקיר האירוע העלה כי היו ליקויים נוספים במכשור הספינה באותו היום שהיו אמורים להשביתה. אחד מהם הוא תקלה במכ"ם המרכזי של הספינה לגילוי טילים ומטוסים, תקלה שלא דווחה למפקד הספינה^[5]^[6].

נזקי השריפה באח"י חנית לאחר פגיעת הטיל יוני 2006.

אירוע הפגיעה, הגביר את המודעות להשתנות התפיסתית של האויב במסגרתה נדד האיום ליבשה, והדגיש עוד יותר את הצורך ביכולות ההגנה העצמית של הספינה^[7]. מאז מערכות רבות בחיל הים שודרגו^[8].

הגנה על אסדות הגז

בשנים 2009–2012 התגלו במים הכלכליים של מדינת ישראל מספר מאגרי גז גדולים. וצה"ל וחיל הים קיבלו את המשימה להגן על הנכס המשמעותי הכלכלי של אסדות הגז. לשם זאת אישר משרד הביטחון בצורך ברכש של 4 ספינות חדשות^[9]. ובאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות שיקראו "סער 6" הבנויות על בסיס המבנה של הקורבטות הגרמניות מסדרת בראונשווייג K130^[10]. כאשר המספנה הגרמנית תבנה רק את גוף הספינות ומערכות ההנעה, בעוד שמערכות הלחימה יורכבו בארץ. רוב מערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.

ב-2 ביולי 2022 זוהו שלושה כטב"מים עוינים, שטסו מכיוון לבנון אל עבר אסדת הגז "כריש". המל"ט הראשון הופל על ידי מטוס "ברק" של חיל האוויר. והשניים האחרים הופלו על ידי טילי הברק מספינת הטילים אח"י אילת (סער 5)^[11].

סערי 6

אח"י מגן עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020

את כלל הפיתוחים של מערכות הלחימה עבור סערי 6, הובילה מחלקת מעל"ח עם התעשיות השונות.

כחלק מתהליך אפיון הספינה, על מנת למזער החזר מכ"ם של הספינה, בוצעו התאמות ושינויים בגוף הספינה כבר בשלב התכנון אשר איפשרו החזר מכ"מי נמוך יותר וכך גם סבירות גילוי נמוכה יותר^[7].

על הספינות החדשות מותקן מכ"ם "אדיר" בתצורת מערך מופע, אשר כוללת ארבעה "קירות" לגילוי מלא של 360 מעלות, ומעקב אחר מטרות רבות^[7].

בנובמבר 2022 צה"ל פרסם ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני, "ברק מגן", ביירוט טיל מטרה שדימה טיל שיוט מתקדם^[12]. כמו כן מערכות גבריאל 5 הוטמעו בספינה עבור יירוט טילים ולתקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי ים-ים מתקדמים^[13].

הספינות יכללו גם את "כיפת מגן" (C-Dome), הגרסה הימית של כיפת ברזל. בסוף חודש מאי 2023, הושלמו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של המערכת מספינת המגן סער 6 אל מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים^[14].

ניסוי ב"כיפת מגן" מסער 6, 2022.

חללי היחידה

רס"ן אלעד-חי חורש ז"ל^[15]
רס"ן עמי וייס ז"ל^[16]
רס"ן גיא ארזי ז"ל^[17]

מפקדי היחידה

ראש המחלקה הוא קצין מהנדס אלקטרוניקה בדרגת אל"ם

מפקדי מחלקת מערכות לחימה
דרגה ושם	תקופת התפקיד	ביצועים עיקריים	תמונה
אל"ם חרות צמח		על פעילותו המקצועית בתחום הל"א זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל.
תא"ל ישראל אביר		על פעילותו להבאת סערי 4 זכה בפרס ביטחון ישראל. בשנים 1975–1977 שימש כרמצ"ד.
אל"ם פלג לפיד
אל"ם רחמים ענתבי	עד ינואר 1985
אל"ם דוד ניצן	פברואר 1985 עד אפריל 1989	גיבוש ואפיון מערכות הלחימה של סער 5. קידום טיל נגד טילים.
אל"ם מאיר מורג	מאי 1989
אל"ם רם שרון
אל"ם שלמה שחר
אל"ם רמי בן עמי
אל"ם יואב תורג'מן
אל"ם יצחק מאיה	עד 18 בינואר 2009
אל"ם ששי חודדה	ינואר 2009 -
תא"ל אריאל שיר		לימים רמצ"ד\|
אל"ם אלי פרידמן	2016 - 2019
אל"ם יובל קוט
אל"ם ג.