מחלת פיירוני

מחלת פיירוני (Peyronie) היא מחלה שבה נוצרת הצטלקות של הפין הגורמת לדרגות משתנות של עקמת פין.

מחלת פיירוני

תצלום של פין אצל חולה במחלת פיירוני מטופל עם מחלת פיירוני class=notpageimage|הצגה
תחום	אורולוגיה
גורמי סיכון	עישון
תסמינים	אין-אונות
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	1061264
MeSH	D010411
סיווגים
ICD-11	GB06.2

המחלה תוארה לראשונה על ידי המנתח הצרפתי פרנסואה דה לה פיירוני ב-1743. מחלת פיירוני אינה נדירה, ומופיעה בכאחוז אחד מאוכלוסיית הגברים.

פתופיזיולוגיה

הסיבות למחלת פיירוני אינן ברורות לחלוטין. כתוצאה מהפרעה ביצירת רקמת חיבור בפין נוצר רובד סיבי קשה אשר אינו מאפשר לפין להתיישר.

• תורשה - המחלה עשויה להיות תורשתית בשל הפרעה מולדת ביצירת רקמת חיבור.
• טראומה - המחלה עשויה להיגרם כתוצאה מפגיעה בחלל הפין עם דימום, שלאחריו נוצרת צלקת לא תקינה בפין.
• מחלה אוטואימונית – תגובה לא תקינה של מערכת החיסון היוצרת את הרובד.

מופע קליני

כמעט בכל פין ישנה זווית מסוימת הנחשבת נורמלית, בפרט בבסיס הפין. במחלת פיירוני הזווית בפין יכולה להיות בינונית עד גדולה. הרובד הסיבי בפין יכול להסב כאב, בפרט בעת זקפה, ואף מקשה על הפין להתיישר בעת זקפה, אז גם הזווית היא בולטת ביותר.

ב-80% מהמקרים איבר המין פונה כלפי מעלה, ב-10% לצד ימין או לצד שמאל, ובשאר המקרים כלפי מטה. בשליש מהמקרים הצלקת נמצאת קרוב לשורש איבר המין, בשליש נוסף באמצע איבר המין, ובשליש הנותר ישנן מספר צלקות או נוכחות של צלקת בחלק המרוחק של איבר המין. ב-13% מהמקרים הממצא נעלם ספונטנית, ב-48% נותרת הצלקת קבועה, ובשאר 41% מהמקרים הצלקת מחמירה ומתייצבת לגודל ממוצע של 2 עד 12 ס"מ כחודש מרגע הופעתה.

שכיחות

שכיחות הממצא גבוהה יותר בקרב:

חולי סוכרת חולי יתר לחץ דם חולים במחלות פרקים מעשנים שימוש בתרופות מסוג חוסמי בטא תרופות לטיפול באפילפסיה

שימוש בתוסף המזון גלוקוסמין-כונדרוי עודף צריכה של ויטמין C חולי דיכאון שימוש בתרופות נגד הפרעה בזקפה כמו ויאגרה, לויטרה, סיאליס רמות נמוכות של טסטוסטרון

הממצא יכול להופיע יחד עם צלקת בכף היד - כוויצת דופיטרן. לאחרונה הופעה של העקמת לאחר ניתוחים רדיקליים עקב ממאירות ערמונית.

סיבות לעקמת

הסיבות לתופעה אינן ברורות וכוללות בעיקר מיקרוטראומה בעקבות יחסי מין בתדירות גבוהה, בהם נוקשות לא שלמה של איבר המין. סיבות נוספות הן אוטואמוניות, גנטיות, והפרעה באספקת דם לאיבר המין, זיהום לא בקטריאלי או שיבוש כרומוזומלי. הפרעה בנוקשות איבר המין על רקע פסיכוגני היא חרדת ביצוע עקב שינוי בצורת איבר המין ותדמית גוף שלילית. בגיל מבוגר סיבות נוספות הן אורגניות: כמו סוכרת, יתר לחץ דם ושומנים בדם הגורמים לעקמת לאיבר מין רך ללא יכולת חדירה.

אבחון וטיפול

המחלה מאובחנת אצל אורולוג. במקרים קלים אשר אינם מפריעים למטופל אין צורך בטיפול ובמקרים מסוימים אף ייתכן שיפור ללא טיפול. יש להבדילה ממחלת מונדור. הטיפול יכול להתבצע בכמה מישורים:

• טיפול במתיחת הפין (RESTOREX-PTT) אשר פותח בשיתוף עם המרכז הרפואי מאיו קליניק (Mayo Clinic) מארצות הברית. הטיפול הוכח כיעיל ומאושר FDA ומשרד הבריאות.ניתן לקבל שיפור של כ-30% בעקמת ו1.6 ס״מ הארכה בממוצע באורך הפין תוך 12 שבועות.
• טיפול תרופתי: הכולל ויטמין E, קולכיצין, טמוקסיפן, משחות כמו POTABA,הצלחה מועטה דווחה בעקבות טיפול תרופתי של פנטוקסיפילון.
• הזרקת חומר מפרק רקמת חיבור (קולגן) ישירות לתוך הרובד. טיפולים חודרניים כוללים הזרקות של תמיסות מרככות צלקת, כמו Verapamil שתים עשרה פעמים כל שבועיים עם הצלחה של כ-70% בשיפור כאבים, ריכוך צלקת ושנוי זווית הכיפוף. תרופה חדשה בשם Xiapex יעילה יותר ומאושרת במשרד הבריאות לטיפול בישראל.
• טיפול כירורגי: תיקון בניתוח באמצעות שחרור הרובד הסיבי. במידה והצלקת נמצאת כ-12 חודש והיא כרונית או יציבה למשך 3-6 חודשים, קיימת הוראה להתערבות ניתוחית. במידה וצלקת פחות מ-60 מעלות, ניתן לשנות את זווית העקמת על ידי תיקון פלסטי-חתך אורכי של עטיפות אבר המין ללא קיצור איבר המין. כאשר צלקת היא מעל 60 מעלות מבצעים חיתוך צלקת והשתלת שתל ביולוגי.
• טיפול בגליי הלם. גלי קול וטיפול ביוניזציה הם ללא ביסוס מדעי וללא הצלחה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחלת פיירוני בוויקישיתוף

• מחלת פירוני (PEYRONIE’S)-שאלות ותשובות - באתר של האורולוג ד"ר יחזקאל שוטלנד

שאלות בנושא עקמת איבר המין

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.