מחנה רבין

משכנם של משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל
(הופנה מהדף מחנה מטכ"ל)

מחנה רבין (נקרא בעבר מחנה מטכ"ל 128) על שם רב-אלוף יצחק רבין, הידוע גם בשם "הקריה" בהיותו חלק מאזור הקריה בתל אביב, הוא משכנם של משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל, ובו מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע, הידוע גם בכינוי "הבור"), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת הרב הצבאי הראשי ומטה הרבנות הצבאית הראשית, נציבות קבילות החיילים, לשכת קצין מילואים ראשי, מפקדת העומק, ספריית המטכ"ל ע"ש רא"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן, לשכת ראש הממשלה ועוד.

מחנה רבין – בסיס מטכ"ל
תג בסיס מטכ"ל
הכניסה המזרחית ל"מחנה רבין" מדרך בגין
הכניסה המזרחית ל"מחנה רבין" מדרך בגין
מידע על המבנה
סוג בסיס צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם יצחק רבין
מיקום תל אביב-יפו, ישראלישראל ישראל
בשימוש פעיל 1948–הווה
מפקד נוכחי אוהד עזרא
קואורדינטות 32°04′31″N 34°47′19″E / 32.075388888889°N 34.7885°E / 32.075388888889; 34.7885
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס קריאת שמו של בסיס המטכ"ל על שמו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין במלאת שנה להירצחו. בתמונה: שר הביטחון, יצחק מרדכי, הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ואלמנתו של ראש הממשלה רבין, לאה רבין, 4 בנובמבר 1996

חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית (המבנה הכי גבוה בבסיס), המגיע לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. במחנה בולטים גם בניין 22 של משרד הביטחון והמטכ"ל, מפקדת חיל הים, בניין מל"ן ומגדלי הכנרית של חיל האוויר[1].

המחנה נמצא בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

שמו הראשון של הבסיס, "מחנה מטכ"ל 128", הוחלף בנובמבר 1996 ל"מחנה רבין" על שם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יצחק רבין, שנה אחרי הירצחו. מאז 2012, הרחובות הפנימיים במחנה קרויים על שם 12 חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות[1][2].

בית וילהלם אברלה

עריכה
 
חזית משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964.
  ערך מורחב – בית וילהלם אברלה

במשך 60 שנה שכנה לשכת ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב, מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון[3].

בשנת 2006 עברה לשכת ראש הממשלה לבניין 22, הבית נמסר לרשות משרד הביטחון, והוגדר כמבנה לשימור. בין 2016 ל-2018 התבצעו עבודות שחזור בבית[4]. כחלק מפרויקט השימור הוחזרו למבנה פריטים היסטוריים שהיו בו, בהם כורסתו של בן-גוריון[5] והמבנה שוחזר לתקופת וילהלם אברלה ולתקופת דוד בן-גוריון[6].

בניין "שמעון פרס" (לשעבר בניין 22)

עריכה

בפברואר 1955 הועברה לשכת הרמטכ"ל לבניין חדש במתחם הקריה שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון[1]. הבניין נקרא בניין 22 וחולק כך שאגפו המערבי שימש את המטה הכללי של צה"ל וחלקו המזרחי את בכירי משרד הביטחון. כיוון שעד לשנת 1967 רוב השנים ראש הממשלה שימש גם כשר הביטחון, לא היה צורך בלשכה עבור שר הביטחון. עם מינוי של משה דיין לשר הביטחון בשנת 1967 הפך הבניין באופן רשמי למשכנו של השר. בשנות ה-60 נוספו לבניין שתי קומות והוקמה חוות אנטנות על גג הבניין[7].

כיום, משמש הבניין את מנהל ההרכשה והייצור של משרד הביטחון ומשמש את לשכת ראש הממשלה בקריה.

בספטמבר 2017 שונה שם הבניין ל"בניין שמעון פרס" (פרס עבד בבניין כמנכ"ל משרד הביטחון).

מגדל המטכ"ל

עריכה
 
מגדל המטכ"ל ומימינו מגדל מרגנית
  ערך מורחב – מגדל המטכ"ל

בעקבות הוראתו של יצחק רבין כשר ביטחון בתחילת שנות ה-90 להעביר את בסיסי צה"ל מחוץ לערים המרכזיות פינו צה"ל ומשרד הביטחון שטח של 70 דונם בחלקה המערבי של הקריה. בתמורה, החל צה"ל בבנית מגדל משרדים בחלקה המזרחי של הקריה. המגדל תוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי[1]. הבנייה החלה בשנת 2000 והבניין נחנך בשנת 2005. הבניין תוכנן להיות בן 14 קומות אך במהלך הבניה הוחלט להוסיף לו שתי קומות ומנחת מסוקים על גגו. שטח הבניין 90,000[8] או 40,000[9] מ"ר, גובהו 107 מטרים ויש בו 1,286 משרדים[8][9]. עלות הפרויקט מוערכת בכ־600 מיליון ש"ח[8]. הבניין מורכב משני אגפים המכילים את לשכת הרמטכ"ל ואת משרד הביטחון[10].

מגדל מרגנית

עריכה
  ערך מורחב – מגדל מרגנית
 
מגדל המרגנית

מגדל מרגנית הוקם בשנת 1987 על ידי חברת סולל בונה על פי תכנון של אדם מזור[1], אלי פירשט ויוסף אסא. גובהו של המגדל כ-140 מטר ובעת בנייתו היה הבניין השני הגבוה ביותר בישראל[11]. ארבע עשרה הקומות הראשונות של הבניין הן משרדים המשמשים את אגפי המטכ"ל אך רוב גובהו של הבניין הוא "אצבע" בטון שעליה מרפסות הנושאות אנטנות וציוד תקשורת.

מגדלי הכנרית

עריכה
 
מגדלי הכנרית

מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של הקריה, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י. המגדל הצפוני הניצב בפינת שדרות שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י הושלם בשנת 2004 וזה שמדרום לו בשנת 2008. שטחם הכולל של המבנים הוא כ-40,000 מ"ר, והם משמשים כמשרדים צבאיים, בין היתר של מפקדת חיל האוויר. בתחילה היה אמור לקום במקום מבנה בודד ובו 36 קומות, אך לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוחלט להקים תחתיו שני מבנים בני 18 קומות כל אחד[12]. המגדלים תוכננו על ידי האדריכל עמי מור[1][13][14][12].

מוצב הפיקוד העליון ("הבור")

עריכה
  ערך מורחב – מוצב הפיקוד העליון

מוצב הפיקוד העליון ("הבור") הוא מרכז הפיקוד התת־קרקעי של צה"ל, הנמצא במחנה רבין שבקריה בתל אביב. הוא משמש בשעת חירום את הרמטכ"ל לשליטה בצבא. המוצב שימש את המטכ"ל במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה, ובמבצעים שונים, בין היתר במבצע חומת מגן, במבצע עופרת יצוקה, ובמבצע צוק איתן[15].

אנדרטת חללי משרד הביטחון

עריכה

בכניסה לבניין משרד הביטחון מצויה אנדרטה לזכרם של עובדי משרד הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם. מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים במקום טקס זיכרון לזכרם.

תוכניות עתידיות

עריכה
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

בנוסף להעברת חלקים מהקריה לדרום ואל בסיסים אחרים במסגרת פינוי הקריה לעיר הבה"דים, צפויים להבנות חמישה מגדלים נוספים אשר אמורים לשרת את היחידות הנשארות במרכז המדינה. החלק שבין שדרות שאול המלך ושדרות מנחם בגין (המכונה "קרן הקריה"[16]) יוחזר לעיריית תל אביב[17] ומבנים ישנים של חיל האוויר, חיל הרפואה, חיל החינוך והנוער, אכ"א (אגף כח אדם), ושל אגף הגיוס יהרסו לצורך העברתם אל אחד המגדלים החדשים שייבנו בתוך הקריה. כמו כן מתוכננים להיבנות מגדלים חדשים עבור מפקדת חיל הים, אגף המודיעין, מפקדת זרוע היבשה (מז"י), מפא"ת, ובכך למעשה לרכז את כל מפקדות צה"ל הפזורות ברחבי הארץ. כל לשכות אלופי הפיקוד ולשכת הרב הצבאי הראשי מתוכננות לעבור אל מגדל מז"י. מגדל נוסף יבנה עבור היחידות הנמצאות בממשק עם גורמים אזרחיים. במסגרת פרויקט השדרוג יבוטל שער דוד ושערי המחנה ישודרגו לשערים אלקטרוניים. מטרתו הסופית של פרויקט הקריה היא לאחד את כל מפקדות צה"ל למקום אחד. הפוטנציאל האזרחי של פינוי חלק משטח המחנה הוא בניית 2,000 דירות מגורים ומאות אלפי מ"ר למסחר ומגורים, הקמת קניון נוסף והרחבת מתחם שרונה צפונה לתוך הקריה.

במשך השנים הועלתה ביקורת על מיקומו של המחנה בלב תל אביב והסכנות הטמונות בכך ונטען שיש לפנותו[18].

מפקדי הבסיס[19]

עריכה
תקופה שם הערה
1948 אהרון סלע
1949-1948 יוסף אבן
1950-1949 עמירם שפרינצק
1951-1950 אביגדור נחמצ'יק
1952-1951 ירחמיאל אהרון
1966-1952 אהרון דפני
1971-1966 שלמה רביד בתקופתו הועלתה דרגת המפקד לאלוף-משנה[דרוש מקור]
1980-1971 יעקב (יאשקה) בר
1985-1980 יעקב זילברשטיין
1988-1985 יצחק אלקבץ
1993-1988 מרדכי סער
2000-1993 מרדכי זר
2004-2000 יצחק ספיר
2007-2004 ירמיהו מזרחי
2010-2007 גולן מימון

לאחר מכן שרת כקצין משטרה צבאית ראשי בדרגת תת-אלוף

2015-2010 נדב חג'בי
2018-2015 יגאל בן-עמי
2018–2022 אייל יוסיפסקו (פסקו)
2022 - אוהד עזרא
 
בניין מל"ן, מבט מהחניון מדרום לרחוב קפלן, 1985

לקריאה נוספת

עריכה
  • ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: מחלקת ההיסטוריה במטכ"ל, 2006
  • ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1948–1955, ירושלים: כרמל ומרכז גלילי לחקר כוח המגן, 2012
  • ניר מן, "בסיס המטכ"ל: סיכון אסטרטגי לתל אביב?", נדפס בהאומה, 189, תשע"ג (2013).
  • ניר מן, בסיס המטכ"ל בקריה, תל אביב: משרד הביטחון, 2016

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מחנה רבין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
      בסיס המטה הכללי, באתר צה"ל
  2. ^ מתן חצרוני, ‏צה"ל העניק שמות לרחובות הקריה, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2012
  3. ^ ניר מן, "פה צריך להישאר הבית הזה דווקא, עם לוח זיכרון", מוסף הארץ, 7 בספטמבר 2018, עמ' 50–54
  4. ^ איתי שיקמן, בית ראש הממשלה ההיסטורי נחנך מחדש בקריה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
  5. ^ עופר אדרת, "מצמרר לשמוע אילו החלטות התקבלו פה": הושלם פרויקט שימור בית רה"מ בתל אביב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
  6. ^ שרה פלד, מבן גוריון ועד לאריאל שרון: הצצה לבית ששימש כלשכתם של ראשי הממשלות בתל אביב, באתר מגפון ניוז, ‏2 ביוני 2021
  7. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  8. ^ 1 2 3 משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  9. ^ 1 2 עומר שיקלר, צה"ל חונך מנחת מסוקים על גג הקריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2005
  10. ^ Matcal Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)
  11. ^ Marganit Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)
  12. ^ 1 2 עדן בר–נוי, ‏מטה חיל–האוויר בקריה - זוכה "אות העיצוב", באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביוני 2009
  13. ^ Kanarit Tower 1, באתר EMPORIS (באנגלית)
  14. ^ מירב מורן, ‏אדריכל עמי מור: "אני צעצוע של יזמים", באתר גלובס, 15 באפריל 2012
  15. ^   עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014
  16. ^ ענת דניאלי, היום שאחרי פינוי הקריה: מגדלים עם מאות יח"ד ואלפי שטחי משרדים ומסחר, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2020
  17. ^   קשת רוזנבלום, מתחם הקריה בתל אביב יוצא לאזרחות, באתר הארץ, 21 במאי 2014
  18. ^ ניר מן, כשהפצצה תיפול על הקריה בתל אביב, באתר הארץ, 9 ביוני 2012
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
      מפקדי בסיס המטה הכללי לדורותיהם, באתר צה"ל
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
 תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י