מטא
מֶטָא (מיוונית, μετά: מעבר, לאחר) היא תחילית המציינת לרוב הפשטה, הכללה או הסתכלות חיצונית על המושג המופיע אחריה. ברמה האינטואיטיבית, ניתן לומר שהתחילית מטא מציינת "דיבור על".
התפתחות המושג
עריכההמושג מגיע מתחום תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) בפילוסופיה, שם הוא משמש לציון התייחסות מופשטת לנושא מסוים על מנת לבחון אותו מן הצד וללמוד על טבעו. דוגמה לכך הוא המושג מטאפיזיקה: תהליך חקירה פילוסופי העוסק בבחינת מושגי היסוד של העולם הפיזיקלי והבנת טבעם. כך למשל השאלה "מהו זמן?" היא שאלה מטאפיזית ולא שאלה פיזיקלית.
דוגמה נוספת וחדשה הרבה יותר היא מושג המטא-דאטה, כלומר מידע על מידע. לדוגמה, אם המידע שלנו הוא קובץ תמונה אז המטא-דאטה שלו יכלול נתונים כגון גודל התמונה או המקום והזמן שבו צולמה.[1]
החוקר דאגלס הופשטטר בספרו גדל, אשר, באך השתמש רבות במושג ה-מטא בדיבורו על אזכורים עצמיים ורקורסיה.[דרוש מקור: דרושות דוגמאות ספציפיות מהספר]
בשימוש הרווח, התחילית מטא יכולה להצטרף לכל מושג, ומשמעותה של המילה שתיווצר מכוונת לעיסוק באותו המושג שלא ברמה הפרקטית, אלא בהקשר הרחב שלו. כך, למשל, משפטן העוסק במטא־משפט לא יעסוק בעולם הדין והחוק, אלא בהקשר וההשפעה של חוקים אלה בחברה והתרבות בה הם נחקקו.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ פירוש המושג מטא-דאטה, באתר PixelStudy.