מטריאליזם היסטורי

מטריאליזם היסטורי היא גישה מתודולוגית לחקר החברה, התרבות, הכלכלה וההיסטוריה. מטריאליזם היסטורי מחפש אחר הסיבות להתפתחות ושינויים בחברות אנושיות, באופן בו אנשים, באופן קולקטיבי, מנהלים את המשאבים שלהם (ומכאן השם "מטריאליזם"). הגישה גורסת כי הכלכלה היא הגורם המרכזי בהתעצבותה של החברה - שאר מאפייני החברה כגון מעמדות חברתיים, דפוסים אורבניים, צורות משטר, אידאולוגיות ותרבות הפנאי נועדו לתמוך במבנה הכלכלי, תוך דגש על שימור מעמדם של העשירים ובעלי האמצעים.

הגישה נוסחה לראשונה על ידי קרל מרקס, אף כי לא השתמש במושג זה כי אם התייחס לזה כ"מטריאליזם פילוסופי". מונח זה מבחין בין הפילוסופיה לבין מה שהוא כינה "מטריאליזם פופולרי". מאז מותו של מרקס הגישה הורחבה ופותחה על ידי אלפי מחקרים אקדמיים וכך הפכה לאבן דרך בדוקטרינה הקומוניסטית המודרנית.

לפי עקרון היסוד בגישתו של מרקס, על פי רעיון זה, היסטוריה מתפתחת על פי אופן הייצור המרכזי בחברה:

1. בשלב הראשון החברה הורכבה מציידים ומלקטים: אין השפעה על הטבע.
2. בשלב השני החברה האגרארית: הפעלת מניפולציה על הטבע.
3. בשלב השלישי החברה תעשייתית: המניפולציה על הטבע גדלה באופן משמעותי, הכלכלה התעשייתית יוצרת שינוי אדיר בשגרת החיים של בני האדם ( למשל עיור).

מרקס טען שבכל שלב יש מעמד מנצל ומעמד מנוצל: בחברה העתיקה: אדון ועבד. בחברת ימי הבינים: אדון וצמית ובחברה התעשייתית: בעל ההון/בורגני והפועל/הפרולטריון.

מבנה העל הוא החלק השני של המטריאליזם ההיסטורי. הוא בא לשימור הבסיס - יחסי הייצור. מבנה העל הוא המבנה של החברה והגורמים המשפיעים שלה. הוא מורכב מחוקים, לאומיות, אידאולוגיה, תקשורת, דת וכל גורם אחר המשפיע על הנתין – מסיט את המעמדות המנוצלים, מהאמת שהם בעצם מנוצלים. מבנה העל כיום יוצר צרכים ומספק אותם ובכך מסיח את דעת החברה מהניצול של יחסי הייצור.

ראו גם

• הקפיטל

לקריאה נוספת

• קרל מרקס, הקפיטאל: ביקורת הכלכלה המדינית, תל אביב: הוצאת ספריית פועלים, כרך א' 1953, כרך ב' 1954.

קישורים חיצוניים

• מטריאליזם היסטורי, דף שער בספרייה הלאומית