חד גדיא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מקור הפיוט: הגהה, replaced: למצא ← למצוא באמצעות AWB |
מ חלונית ועריכה קלה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פיוט}}{{חלונית
| ניקוד = כן
[[קובץ:Kid.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גדי עיזים]]▼
| כותרת = חד גדיא
| תוכן = חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא מַיָּא, וְכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא שׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{ש}}
{{ש}}וַאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
▲}}[[קובץ:Kid.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גדי עיזים]]
'''חד גדיא''' הוא [[פיוט]] המושר בסופה של [[הגדה של פסח|הגדת פסח]] עם סיום [[ליל הסדר]]. "חד גדיא" הוא [[שיר מצטבר]], שבכל אחד מבתיו מתווסף פרט נוסף לעלילתו. השיר מתאר שרשרת של גורמים שונים, שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו. הראשון מביניהם הוא אותו "חד גדיא", גדי אחד, והאחרון הוא "[[אלוהים (יהדות)|הקדוש ברוך הוא]]" אשר ממית את מלאך המוות. המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו. אלגוריות נוספות רואות את הגדי כמייצגו של [[עם ישראל]] אשר אויבים וצרים מסכנים אותו ואורבים לו ורק אלוהיו יכול לכולם. אותו גדי מזכיר גם את [[קורבן פסח|קורבן חג הפסח]].
==
השיר כתוב ב[[ארמית]], אולם ייתכן כי נכתב בתקופה בה השפה לא הייתה מדוברת בשל מספר שגיאות בתחביר ובדקדוק הארמי.{{הערה|1=ראו [http://www.safa-ivrit.org/poems/hadgad.php כאן] לפירוט}} הוא נכנס לראשונה ל[[הגדת פראג]] ב-1590, יחד עם השיר [[אחד מי יודע]], כשיר סופי עליז לליל הסדר שנושא אופי רציני{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/articles/4201-chad-gadya "חד גדיא"], באנציקלופדיה היהודית}}. עם זאת, השירים היו נפוצים גם לפני ששולבו לליל הסדר, והופיעו בכתב יד של סידור כבר בשנת 1406{{הערה|1=שרה פרידלנד בן-ארזה, [http://www.piyut.org.il/textual/348.html חד גדיא] באתר [http://www.piyut.org.il הזמנה לפיוט]}}. לפי אחת הטענות, מקור השיר ב[[בלדה]] גרמנית פופולרית, "Der Bauer Schickt den Jokel aus" ("האדון שמשלח החוצה את עובד האדמה"), המבוססת על [[שיר ערש]] צרפתי{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/articles/4201-chad-gadya "חד גדיא"], באנציקלופדיה היהודית}}. הבלדה היא בעלת מבנה דומה, אך התוכן כאמור הותאם לרעיונות יהודיים שיש דין ויש דיין.▼
ניתן למצוא מקבילים רבים למוטיב המסופר בשיר, ובכלל זה במקורות [[פרסי]]ים ו[[הודי]]ים, אך קיימים שני שירי ערש צרפתיים שנושאים דמיון מיוחד ל"חד גדיא": "Ah! Tu Sortiras, Biquette" (אה! אתה יוצא, גדי"),{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=X8mOE6cXRi8&feature=player_embedded באתר יוטיוב]}} והשיר "La petite fourmi qui allait à Jérusalem" (הנמלה הקטנה שצעדה לירושלים).▼
גרסאות נוספות ל"חד גדיא" קיימות במספר [[שפות יהודיות]], בהן [[לאדינו]] ו[[יידיש]].▼
ישנה גרסה מאוד פופולרית בפולקלור האיטלקי '''''“Alla fiera dell’est”.''''' משמעות השם: ביריד או בפסטיבל המזרח, העלילה בשיר זהה לחד גדיא פרט לכך שהאב קונה עכבר לבן ולא גדי. ▼
==משמעות הפיוט במסורת==▼
[[קובץ:The National Library of Israel - Chad Gadya 931083 478490 yc-00467-rel a 01.ogg|שמאל|ממוזער|חד גדיא, מבצע יוסף אלבז, ירושלים, 19.4.1973. מושר בארמית ובערבית מרוקאית.]]▼
הרב [[חיד"א]] ב[[שו"ת]] '''חיים שאל''' (חלק א', סימן כ"ח) מביא שאלה על "אחד שהיה מתלוצץ על פיוט חד גדיא שאומרים בערי אשכנז ליל התקדש החג ופער פיו. וקם אחד מהחבורה ונדהו. אם נדויו נדוי?". ומשיב החיד"א שהתלוצצות זו היא מעשה חמור מאוד ואכן ה[[נידוי (הלכה)|נידוי]] תקף, ושאותו איש צריך לבקש מחילה מהרב שנידהו: "יש כמה פירושים בפיוט זה... ואין ספק כי לא דבר ריק הוא. וכבר נודע תוקף גדולת פיוטי אשכנז המיוסדים על [[קבלה|החכמה האמיתית]] כאשר דיבר בקדשו רבינו [[האר"י]]... כי כל ענייני פיוטיהם ודקדוקיהם קבלה איש מפי איש ורב מרב". מתשובה זו אף ניתן ללמוד שבתקופת החיד"א נהגו לומר את הפיוט רק [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ו[[יהדות פולין|פולין]] ואילו בשאר ארצות לא נהגו לאומרו, ברם לאחר מכן התפשטה אמירת הפיוט לרוב קהילות ישראל.▼
===פירושים לפיוט===▼
לפיוט הועלו פירושים רבים, הנה כמה מהם:▼
* דרך העולם הוא שנלחמות האימפריות זו בזו, וכמו הדמויות שבשיר, עד שלבסוף מופיעה מלכות ה' ועמו [[ימות המשיח]].▼
* כל כוח בעולם מנצח את הכוח החזק ממנו, עד שמתברר לבסוף שה' שולט בכל הכוחות. ▼
* האב שקנה את הגדי הוא משל לקב"ה הבוחר בעם ישראל, שאר הדמויות הם משל לשאר העמים הטובחים בישראל כדי לתפוס את מקומו, עד שלבסוף מחזיר ה' את ישראל לגדולתם.▼
* הדמויות כמשל לירידת ישראל למצרים וגאולתם: הגדי הוא [[יוסף]] (שטבלו האחים את כותנתו בדם גדי עיזים), החתול הוא [[שבטי ישראל|אחד עשר אחיו]], הכלב הוא המצרים ששיעבדו את בני ישראל, המקל הוא המטה של [[משה רבנו]], האש היא אשו של יצר הרע (תלונות ישראל במדבר), המים הם התורה שקיבלו ישראל במדבר (התורה נמשלה למים), (פירוש אחר: האש והמים הם עמוד האש ועמוד הענן אשר ליוו את בני ישראל במדבר), השור הוא חטא העגל, השוחט הוא משה רבנו, מלאך המוות שהכה בבני ישראל ב[[חטא העגל]], ולבסוף [[הקב"ה]] שגאל את בני ישראל ממצרים והעלם ל[[ארץ ישראל]].▼
[[ישראל אלדד]] (בספרו "מעשר ראשון", תש"י) מעלה קושיה בעקבות השיר, המיוחסת לרבי [[יהונתן אייבשיץ]]:▼
:"שונרא זה שאכל את הגדי הרי הוא פשוט רוצח. ואם כן, הרי הכלב שנשך לשונרא צדיק הוא, שופט צדק ממש, עשה כדין וכהלכה. ואם כן, למה הכה אותו המקל? ואם כן, המקל הוא רשע, ואם המקל רשע, הרי צדקה האש והמים לא צדקו והשור צדק והשוחט לא צדק ומלאך המות ששחט את השוחט צדק. יוצא שכביכול הקדוש ברוך הוא עשה מעשה שאינו צודק. הייתכן?▼
:והתרוץ הוא, שאמנם השונרא הזה רוצח הוא, רשע הוא. אבל אתה הכלב, מי עשה אותך לשופט?"...▼
== תרגום מילות הפיוט ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 28197 Chad Gadya column in Castra center Haifa.JPG|250px|ממוזער|שמאל|עמוד חד גדיא של האמן [[אריק בראואר]] ב[[קסטרא (קניון)|קניון קסטרא]] ב[[חיפה]]]]
שורה 29 ⟵ 73:
|-
|}
▲השיר כתוב ב[[ארמית]], אולם ייתכן כי נכתב בתקופה בה השפה לא הייתה מדוברת בשל מספר שגיאות בתחביר ובדקדוק הארמי.{{הערה|1=ראו [http://www.safa-ivrit.org/poems/hadgad.php כאן] לפירוט}} הוא נכנס לראשונה ל[[הגדת פראג]] ב-1590, יחד עם השיר [[אחד מי יודע]], כשיר סופי עליז לליל הסדר שנושא אופי רציני{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/articles/4201-chad-gadya "חד גדיא"], באנציקלופדיה היהודית}}. עם זאת, השירים היו נפוצים גם לפני ששולבו לליל הסדר, והופיעו בכתב יד של סידור כבר בשנת 1406{{הערה|1=שרה פרידלנד בן-ארזה, [http://www.piyut.org.il/textual/348.html חד גדיא] באתר [http://www.piyut.org.il הזמנה לפיוט]}}. לפי אחת הטענות, מקור השיר ב[[בלדה]] גרמנית פופולרית, "Der Bauer Schickt den Jokel aus" ("האדון שמשלח החוצה את עובד האדמה"), המבוססת על [[שיר ערש]] צרפתי{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/articles/4201-chad-gadya "חד גדיא"], באנציקלופדיה היהודית}}. הבלדה היא בעלת מבנה דומה, אך התוכן כאמור הותאם לרעיונות יהודיים שיש דין ויש דיין.
▲ניתן למצוא מקבילים רבים למוטיב המסופר בשיר, ובכלל זה במקורות [[פרסי]]ים ו[[הודי]]ים, אך קיימים שני שירי ערש צרפתיים שנושאים דמיון מיוחד ל"חד גדיא": "Ah! Tu Sortiras, Biquette" (אה! אתה יוצא, גדי"),{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=X8mOE6cXRi8&feature=player_embedded באתר יוטיוב]}} והשיר "La petite fourmi qui allait à Jérusalem" (הנמלה הקטנה שצעדה לירושלים).
▲גרסאות נוספות ל"חד גדיא" קיימות במספר [[שפות יהודיות]], בהן [[לאדינו]] ו[[יידיש]].
▲ישנה גרסה מאוד פופולרית בפולקלור האיטלקי '''''“Alla fiera dell’est”.''''' משמעות השם: ביריד או בפסטיבל המזרח, העלילה בשיר זהה לחד גדיא פרט לכך שהאב קונה עכבר לבן ולא גדי.
▲==משמעות הפיוט במסורת==
▲[[קובץ:The National Library of Israel - Chad Gadya 931083 478490 yc-00467-rel a 01.ogg|שמאל|ממוזער|חד גדיא, מבצע יוסף אלבז, ירושלים, 19.4.1973. מושר בארמית ובערבית מרוקאית.]]
▲הרב [[חיד"א]] ב[[שו"ת]] '''חיים שאל''' (חלק א', סימן כ"ח) מביא שאלה על "אחד שהיה מתלוצץ על פיוט חד גדיא שאומרים בערי אשכנז ליל התקדש החג ופער פיו. וקם אחד מהחבורה ונדהו. אם נדויו נדוי?". ומשיב החיד"א שהתלוצצות זו היא מעשה חמור מאוד ואכן ה[[נידוי (הלכה)|נידוי]] תקף, ושאותו איש צריך לבקש מחילה מהרב שנידהו: "יש כמה פירושים בפיוט זה... ואין ספק כי לא דבר ריק הוא. וכבר נודע תוקף גדולת פיוטי אשכנז המיוסדים על [[קבלה|החכמה האמיתית]] כאשר דיבר בקדשו רבינו [[האר"י]]... כי כל ענייני פיוטיהם ודקדוקיהם קבלה איש מפי איש ורב מרב". מתשובה זו אף ניתן ללמוד שבתקופת החיד"א נהגו לומר את הפיוט רק [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ו[[יהדות פולין|פולין]] ואילו בשאר ארצות לא נהגו לאומרו, ברם לאחר מכן התפשטה אמירת הפיוט לרוב קהילות ישראל.
▲===פירושים לפיוט===
▲לפיוט הועלו פירושים רבים, הנה כמה מהם:
▲* דרך העולם הוא שנלחמות האימפריות זו בזו, וכמו הדמויות שבשיר, עד שלבסוף מופיעה מלכות ה' ועמו [[ימות המשיח]].
▲* כל כוח בעולם מנצח את הכוח החזק ממנו, עד שמתברר לבסוף שה' שולט בכל הכוחות.
▲* האב שקנה את הגדי הוא משל לקב"ה הבוחר בעם ישראל, שאר הדמויות הם משל לשאר העמים הטובחים בישראל כדי לתפוס את מקומו, עד שלבסוף מחזיר ה' את ישראל לגדולתם.
▲* הדמויות כמשל לירידת ישראל למצרים וגאולתם: הגדי הוא [[יוסף]] (שטבלו האחים את כותנתו בדם גדי עיזים), החתול הוא [[שבטי ישראל|אחד עשר אחיו]], הכלב הוא המצרים ששיעבדו את בני ישראל, המקל הוא המטה של [[משה רבנו]], האש היא אשו של יצר הרע (תלונות ישראל במדבר), המים הם התורה שקיבלו ישראל במדבר (התורה נמשלה למים), (פירוש אחר: האש והמים הם עמוד האש ועמוד הענן אשר ליוו את בני ישראל במדבר), השור הוא חטא העגל, השוחט הוא משה רבנו, מלאך המוות שהכה בבני ישראל ב[[חטא העגל]], ולבסוף [[הקב"ה]] שגאל את בני ישראל ממצרים והעלם ל[[ארץ ישראל]].
▲[[ישראל אלדד]] (בספרו "מעשר ראשון", תש"י) מעלה קושיה בעקבות השיר, המיוחסת לרבי [[יהונתן אייבשיץ]]:
▲:"שונרא זה שאכל את הגדי הרי הוא פשוט רוצח. ואם כן, הרי הכלב שנשך לשונרא צדיק הוא, שופט צדק ממש, עשה כדין וכהלכה. ואם כן, למה הכה אותו המקל? ואם כן, המקל הוא רשע, ואם המקל רשע, הרי צדקה האש והמים לא צדקו והשור צדק והשוחט לא צדק ומלאך המות ששחט את השוחט צדק. יוצא שכביכול הקדוש ברוך הוא עשה מעשה שאינו צודק. הייתכן?
▲:והתרוץ הוא, שאמנם השונרא הזה רוצח הוא, רשע הוא. אבל אתה הכלב, מי עשה אותך לשופט?"...
==חד גדיא בתרבות==
| |||