ויקיפדיה

משרד הכלכלה והתעשייה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בינלאומי=>בין-לאומי, תיקון כתיבת שנים עבריות ולועזיות, ויקיזציה של כתיבת תאריכים, פישוט מספרים קטנים, החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש
שורה 11:
| תאריך הקמה = [[1949]]
}}
'''משרד ה[[כלכלה]] וה[[תעשייה]]''' הוא מ[[משרד ממשלתי|משרדי]] [[ממשלת ישראל]] שהוקם בשנת [[1949]] (כמשרד התעשייה) ומופקד על יישום [[מדיניות ציבורית|מדיניות]] הממשלה לעידוד ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של [[ישראל]] בדגש על [[חדשנות]] ו[[פריון (כלכלה)|פריון]], הפחתת [[יוקר המחיה]], הגברת ה[[תחרות (כלכלה)|תחרות החופשית]] במשק, פיתוח [[הון אנושי|ההון האנושי]] וקידום [[סחר בינלאומיבין-לאומי|הסחר הבינלאומיהבין-לאומי]].
 
== שם המשרד ==
שורה 58:
# הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן;
# [[מכון התקנים הישראלי]];
# מכון הייצוא ושת"פ בינלאומיבין-לאומי;
# ביטוח סיכוני סחר חוץ (אשרא);
# הרשות להסמכת מעבדות.
שורה 74:
{{ערך מורחב|הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה}}
 
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח ה{{סחפ|חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959ט–1959}}. ביוםב-1 לינואר 1.1.2017 שונה מעמדה של היחידה מ"מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה".
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מציעה מגוון מסלולי סיוע:
* מסלול מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אשר כולל בין היתר 2שני מתווים המיועדים למפעלים פורצי דרך בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה ובנוסף מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים.
* מסלולים מנהליים, לרבות: מסלולי תעסוקה, מסלול להטמעת ייצור מתקדם, מסלול להגדלת הפריון בתעשייה, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ל[[דימונה]], ערד ו[[ירוחם]], מסלולי איכות הסביבה (כלכלה ירוקה), מסלולי תחרות/[[יוקר מחיה]], מסלולי תיעוש הבנייה ועוד המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת הוראות מנכ"ל.
 
שורה 88:
=== מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים ===
פעילות המינהל היא במימוש של הכלים העומדים לרשות המשרד לקידום ופיתוח התעשיות והסחר בענפי ה[[ענף היהלומים בישראל|יהלומים]], [[אבן חן|אבני חן]] ו[[תכשיט]]ים. המינהל מסייע להנהלת המשרד בגיבוש ותכנון המדיניות התעשייתית לענפים אלה תוך שימוש בידע המצוי והיכרות עם הצרכים והיעדים של ענפים אלה בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה, המחקר ופיתוח, התעסוקה ושיווק בחו"ל.
במסגרת מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים פועלים משרדי המפקח על היהלומים, הפועל מתוקף {{סחפ|צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, תשל"ט-1979ט–1979}}.
בנוסף לסמכויותיו למתן רישיונות עיסוק ביהלומים ליצרנים, סוחרים וצורפים, מפעיל המפקח על היהלומים תחנת מכס בלעדית בארץ ליבוא ויצוא יהלומים ו[[אבנים יקרות]].
המינהל בוחן וממליץ במסגרת החוק לעידוד השקעות הון על תוכניות השקעה להקמה והרחבה של מלטשות ושל מפעלי תכשיטים, ומעביר המלצותיו לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.
שורה 97:
מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא הוקם בשנת 2009 על בסיס מינהל כימיה וסביבה. המינהל משמש גוף המקשר בין פעילויות המשרד לתעשייה בתחומי אחריותו, והוא מהווה כתובות לפניות התעשייה בכל נושא שבו עוסק משרד הכלכלה. התעשייה שבאחריות המינהל כוללת מגוון רב של עסקים, הן עתירי מו"פ והן מסורתיות, החל בכימיה בסיסית, חומרי ביניים, ייצור בשיטות ביוטכנולוגיות, מוצרים שונים ובהם תרופות, חומרי הדברה, דשנים, [[קוסמטיקה]] ועוד. תחומי תעשייה נוספים כוללים [[פלסטיק]] וגומי על מוצריהם השונים וכן מוצרי בנייה ותעשיית העץ, הנייר והדפוס.
 
המינהל מרכז את ההיבטים של איכות הסביבה בקשר לתעשייה, מטפל באמנות סביבתיות בינלאומיותבין-לאומיות, משתתף בחקיקה מקומית הנובעת מדרישות סביבתיות וכן מבטיח שזרועות הסיוע השונות של המשרד יתחשבו, בין השאר, בגורמי הסביבה.
 
פעילות המינהל כוללת חוות דעת והמלצות בנושאי הסיוע השונים של המשרד: השקעות, סיוע שיווקי, הקצאת קרקע, טיפול בנושאי מכסים והגנה על תוצרת הארץ. המינהל הוא כתובת למידע כללי לגבי התעשיות בתחום טיפולו ולמידע ספציפי לגבי מפעלים, חומרי גלם, יבוא ויצוא. ממוני המינהל הם הרשות המוסמכת ליבוא ויצוא, של מוצרים החייבים ברישוי.
שורה 118:
המינהל מעורב גם ביישום טכנולוגיות חדשות, בבדיקה ובהערכה של תוכניות השקעה ומו"פ, בבקרה ובאכיפה של תקנות למניעת הגבלים עסקיים ובפיקוח מחירים במוצרים בסיסיים.
 
== פעילות בינלאומיתבין-לאומית ==
=== מינהל סחר חוץ ===
[[קובץ:Course of economic represantatives.jpg|ממוזער|250px|קורס הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת, אוגוסט 2012]]
[[מינהל סחר חוץ]] אמון על ניהול מדיניות הסחר הבינלאומיתהבין-לאומית של מדינת ישראל. תחומי הפעילות העיקריים כוללים פעולות לקידום הסחר והיצוא, ייזום ותחזוקת הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל, [http://www.investinisrael.gov.il עידוד ומשיכת השקעות זרות] ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. במקביל לפעילות בישראל, המינהל מפעיל מערך של נציגים כלכליים אשר מהווים את הזרוע הביצועית של המשרד בשוקי חו"ל.
 
המבנה הארגוני של המינהל לסחר חוץ והחלוקה התפקודית משקפים את ייחודו במסגרת המערכת המנהלית של המשרד. היחידה מהווה הגורם המרכזי בעיצוב מדיניות סחר החוץ של ישראל ובקידום ותחזוקה של מערך הסכמי הסחר של ישראל, והיא מפעילה מערכת של נציגים כלכליים בנציגויות ישראל בחו"ל ומהווה גוף ממונה מדריך ומסייע להם. מינהל סחר חוץ משמש נקודת קשר של המשרד ושל מערכת סחר החוץ הישראלי כולה עם הנציגים הזרים בארץ ועם אורחים רשמיים מחו"ל.
 
לשם קידום ותחזוקה של הסכמים בינלאומייםבין-לאומיים קיימת במינהל לסחר חוץ המחלקה למדיניות מסחרית והסכמים בינלאומייםבין-לאומיים הכוללת מספר יחידות:
* המחלקה להסכמים מולטילטראליים – מובילה את הפעילות מול הארגונים המעצבים את המדיניות וכללי הסחר בעולם, בהם ה-[[WTO]].
* המחלקה להסכמים בילטרליים – מנהלת משא ומתן על הסכמי סחר חדשים של מדינת ישראל במטרה למנוע אפליה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומייםהבין-לאומיים. בנוסף, עוסקת המחלקה בתחזוק הסכמים קיימים בין המדינות ובניהול מערכת הקשרים וההסכמים מול [[האיחוד האירופי]].
* המחלקה למדיניות יבוא ו-[[OECD]] – עוסקת בגיבוש מדיניות היבוא לישראל ובפישוט תהליכי יבוא ויצוא. בנוסף, עוסקת המחלקה בפעילות מול ארגון ה-OECD.
 
שורה 136:
=== לשכת המדען הראשי והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ===
{{הפניה לערך מורחב|המדען הראשי במשרד הכלכלה}}
ב-1 בינואר 2016, מתוקף תיקון מס' 7 ל[[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה]], התשמ"ד-1984ד–1984 הוקמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (רשות החדשנות). [[רשות החדשנות]] מחליפה את פעילות מתן ההטבות/סיוע של לשכת המדען הראשי ואת פעילות עמותת מתימו"פ שהיא עמותה ממשלתית אשר העניקה שירותים שונים ללשכת המדען הראשי. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ישמש כראש הרשות, יעמוד בראש מועצת הרשות ויכהן כיושב ראש ועדות המחקר האחראיות על מתן ההטבות השונות שמעניקה הרשות.
 
=== הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות ===
שורה 146:
 
===מינהל הייבוא ===
מינהל היבוא הוקם בשנת 2015 ומופקד על קידום פעילות הסברה, הכרה והטמעה של מדיניות היבוא מול הגורמים העסקיים במשק, הפחתת רגולציה בהליכי היבוא ובמתן אישורי יבוא, וכן על מניעת יבוא בהיצף על פי {{סחפ|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א-1991התשנ״א–1991}} להגנה מפני יבוא בהיצף, יבוא מסובסד וסחר לא הוגן.
 
=== החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ ===
שורה 155:
נוסף לפוליסות ביטוח האשראי למיניהן מספקת החברה גם פוליסות לביטוח אספקת נכסי השקעה, שירותים, עבודות קבלניות, ציוד קבלני והשקעות בארצות חוץ.
 
=== המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומיבין-לאומי (IEICI) ===
[[המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומיבין-לאומי]] (IEICI) נוסד כ[[ארגון ללא כוונת רווח]] בשנת 1958, תוך יצירת שותפות של ממשלת ישראל והמגזר הפרטי. המכון מקדם את היצוא התעשייתי ויצוא השירותים של ישראל וכן מפתח יחסי סחר, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות עם חברות מחו"ל. מכון היצוא מעניק שירותים לאלפי יצואנים ואנשי עסקים בישראל. מכון היצוא מקדם את היצוא על ידי יוזמות בינלאומיותבין-לאומיות ותוכניות ייחודיות במדינות רבות, באמצעות הנציגים הרשמיים של ישראל – נספחי מסחר וכלכלה ונציגי [[פיתוח עסקי]] מקומיים. המכון מקיים קשרי עבודה עם הנציגים הדיפלומטיים ונספחי המסחר הזרים המכהנים בישראל, ועם ארגוני סחר בינלאומייםבין-לאומיים ברחבי העולם.
המכון מספק שירותי מידע וייעוץ, קשרים וסיוע מקיפים בקידום היצוא של חברות ישראליות וכן שירותים משלימים עבור קהיליית העסקים הבינלאומיתהבין-לאומית. המכון יוזם ומארגן משלחות עסקיות יוצאות ונכנסות. יוזם, מקים ומנהל ביתנים לאומיים וביתני מידע בתערוכות ובירידי סחר בינלאומייםבין-לאומיים ברחבי העולם, בהם הוא מציג את יכולותיה של ישראל במגוון תחומים.
 
המכון פועל באמצעות שתי חטיבות פיתוח עסקי – "חטיבת ענפים טכנולוגיים" ו"חטיבת מוצרי צריכה":
* "חטיבת ענפים טכנולוגיים" מכוונת את פעילותה להרחבת ההזדמנויות העסקיות עבור היצואנים הישראליים בתחומים הטכנולוגיים, עם דגש על יצירת קשרים עסקיים איכותיים. הפעילות השוטפת כוללת ייזום מפגשים עסקיים אפקטיביים, הסכמים לשיתופי פעולה והעברת ידע, פעילות שיווקית בתערוכות, מפגשים עסקיים וחיבור בלתי אמצעי בין חברות ישראליות לגורמים עסקיים ומוסדיים בעולם, פתיחת דלתות בפני אינטגרטורים, הבאת קניינים, עיתונאים זרים, כנסים וסמינרים ברחבי העולם. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אלקטרוניקה, תקשורת, תוכנה, ניו מדיה, קולנוע וטלוויזיה, תעופה וחלל, ביטחון המולדת, מכשור ומחשוב רפואי, [[ביוטכנולוגיה]], ביו-פארמה, אגרוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים וסביבה, בנייה, רכב, ופרויקטים בינלאומייםבין-לאומיים. בחטיבה פועלת "היחידה למדינות היעד", המרכזת את פעילות מכון היצוא ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[הודו]] וב[[ברזיל]]. בחטיבה פותחו שירותים ייחודיים לסיוע ליצואנים אל מול השווקים הללו הכוללים שירותי ייעוץ, הכנה לפגישות וסיוע במעקב לאחר הפגישות, הבנת התרבות העסקית ועוד.
* "חטיבת מוצרי הצריכה" מהווה צומת של מידע עסקי רב-חשיבות ליצואן. החטיבה ממוקדת ביצירה והרחבת הזדמנויות עסקיות ליצואנים הישראליים, תוך יצירת קשרים עם הנהלות של רשתות קמעונאיות מובילות וחיבור לקניינים מובילים בתחום, מפגשים עסקיים בתערוכות בינלאומיותבין-לאומיות, קישור לסוכנים ומפיצים, חשיפה במדיה תקשורתית ובקרב לקוחות פוטנציאלים. החטיבה יוזמת ומציעה ליצואנים ליטול חלק בפעולות שיווק כגון ביקורי קניינים ועיתונאים ומפגשים עם לקוחות באתרים שונים בחו"ל. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אריזה, פלסטיקה, טקסטיל ואופנה, תכשיטים, יודאיקה וחפצי-חן, מזון, יין ומשקאות, קוסמטיקה ו[[טואלטיקה]] ומוצרים לבית ולמשפחה.
 
== מסחר וצרכנות ==
שורה 197:
* ביטול רישום האגודה
 
האגף מקיים משימות חינוכיות והסברתיות לרבות השתתפות בעריכת מחקרים ופרסומים בנושא הקואופרציה, השתתפות בכנסים בינלאומייםבין-לאומיים בנושא הקואופרציה וייצוג המדינה בכנסים אלו.
 
=== הממונה על התקינה ===
מינהל הממונה על התקינה אחראי על ביצוע מדיניות תקינה לאומית להבטחת ייצור ושווק מוצרים בריאותיים ואיכותיים, להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית והבטחת עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיותהבין-לאומיות, כולל פרק TBT בהסכמי GATT. נוסף לכך, אחראי המינהל על הסיוע ובקרה על פעולות התקינה במכון התקנים ועל פעולות ההסמכה ברשות הסמכת המעבדות, וכמו כן על גיבוש ויישום מדיניות התקינה של המשרד.
הממונה על התקינה מונה על ידי המנכ"ל כאחראי לעדכון השוטף של התוספת השנייה לצו ייבוא חופשי. במסגרת העדכון השוטף משמש הממונה על התקינה מתאם בין-משרדי להכללת דרישות תקינה רשמית ודרישות טכניות אחרות בתוספת השנייה, ואחראי על הפעילות המשרדית בנושא זה.
 
שורה 216:
=== מכון התקנים הישראלי ===
{{ערך מורחב|מכון התקנים הישראלי}}
מכון התקנים הישראלי (מת"י) הוא תאגיד ממלכתי הפועל על פי {{סחפ|חוק התקנים, תשי"ג-1953ג–1953}}. המכון אחראי להכנת תקנים לאבטחת איכותם ובטיחותם של מוצרים. עצמאותו של המכון נשמרת עקב היותו נושא את עצמו מבחינה תקציבית, ורוב פעילויותיו ממומנות מכספים המתקבלים בתמורה לשירותים שהוא מעניק ללקוחותיו. על קביעת מדיניות המכון אחראים גופים ציבוריים שבהם מיוצגים המגזר היצרני, המגזר העסקי, רשויות המדינה, גופי מדע ומחקר, לשכת המהנדסים.
 
פעילות מכון התקנים כוללת שלושה תחומים עיקריים:
שורה 223:
עיקרי השירותים שנותן מכון התקנים הישראלי:
הכנת תקנים ומפרטים ישראליים. פורסמו כ-3,000 תקנים.
* בדיקת התאמתם של מוצרים לתקנים (ישראליים ובינלאומייםובין-לאומיים). בדיקות אלה מבוצעות במעבדות הפועלות במכון בתחומים: בנייה, חומרי בניין, קרקע ודרכים, הידראוליקה ואנרגיה, תקשוב, כימיה מזון וטקסטיל, חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה, כיול.
* הענקת תווי תקן (תווי איכות ותווי בטיחות) ותווים ירוקים למוצרים שונים המעידים שהמוצרים מתאימים לתקנים המתייחסים אליהם. למעלה מ-1,500 מוצרים מסומנים בתווים אלה.
* אישור מערכות איכות במפעלי תעשייה ובארגוני שירות בהתאם לדרישות המופיעות בסדרת התקנים ת"י ISO-900. כ-6,000 ארגונים קיבלו אישור ממכון התקנים.
* סיוע ליצואנים במידע לגבי הדרישות הקיימות בארצות היעד וכן בהשגת האישורים הנדרשים בחו"ל.
* הדרכה – ימי עיון, סמינרים – בנושאים הקשורים לאיכות ולפעילות מכון התקנים.
המכון פעיל במישור הבינלאומיהבין-לאומי במטרה להביא להתאמה של התקנים הישראלים לתקנים הנהוגים באירופה ובארצות-הברית ולהכרה של גורמי תקינה בעולם במערכות ההסמכה של מכון התקנים הישראלי. המכון חבר בארגוני התקינה הבינלאומייםהבין-לאומיים ISO ו-IEC ושותף פעיל בוועדות התקינה הבינלאומיותהבין-לאומיות של ארגונים אלו. עד היום חתם המכון למעלה מ-60 הסכמי הכרה הדדיים עם גופים שונים בעולם.
 
=== הממונה על הגנת הצרכן ===
[[הממונה על הגנת הצרכן]] מפקח על ביצוע הוראות {{סחפ|חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981א–1981}} ומטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן. הממונה על הגנת הצרכן עומדת בראשות ה"רשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן".
 
הנושאים העיקריים בחוק הגנת הצרכן:
שורה 267:
=== הרשות להגבלים עסקיים ===
{{הפניה לערך מורחב|רשות התחרות}}
[[הרשות להגבלים עסקיים]] היא גוף עצמאי הפועל על פי דין, ובראשה עומד מנהל הרשות, שהוא הממונה על הגבלים עסקיים, שר הכלכלה הוא השר האחראי על ביצועו של {{סחפ|חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988ח–1988}}.
הרשות מופקדת על [[אכיפת החוק]] בתחום של התערבות המדינה לשימורה של התחרות במשק. הרשות עוסקת בפעילות שמבצעים עסקים במשק ועניינה במניעת השתלטות על שווקים. במסגרת פעולה זו מתייחסת לשלושה סוגים של הגבלים עסקיים: [[הסדר כובל]], [[מונופולין]] (לרבות [[קבוצת ריכוז]]) ו[[מיזוג חברות|מיזוגים]].
 
שורה 274:
הרשות הלאומית להסמכת [[מעבדה|מעבדות]] פועלת מתוקף חוק שחוקקה הכנסת. שר התעשייה והמסחר אחראי להפעלת החוק. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא [[תאגיד סטטוטורי]] המנוהל על ידי מועצה בת שבעה חברים. הרשות בוחנת ומסמיכה מעבדות. ההסמכה מהווה כלי להערכת היכולת הטכנית של המעבדה לבצע סוגי בדיקות, [[מדידה|מדידות]] [[כיול|וכיולים]] מסוימים. תעודת הסמכה של הרשות מספקת הכרה רשמית ביכולתה המקצועית של המעבדה.
 
מעבדות יכולות לקבל הסמכה לכל הבדיקות והכיולים שהן מבצעות או לחלק מהם בהתאם לשיקול דעתן. מעבדה המבקשת הסמכה מציגה בפני הרשות את נתוניה ומפרטת את כל הבדיקות או את הכיולים שברצונה לכלול במסגרת ההסמכה. תהליך ההסמכה כולל מבדק יסודי של כל האלמנטים במעבדה המשפיעים על [[דיוק]] תוצאות הבדיקות שהיא מבצעת. אלמנטים אלו כוללים, בין היתר, [[כוח אדם]], [[הכשרה מקצועית]], פיקוח מקצועי, [[בקרת איכות]], ציוד, תיעוד ודיווח תוצאות הבדיקות ובנוסף בחינת תנאי הסביבה אשר במסגרתם פועלת המעבדה. מבדק ההסמכה כולל: בחינת מערכת האיכות המתועדת של המעבדה [[נוהל|והנהלים]] המקצועיים שהיא פועלת לפיהם ומבדק במעבדה לבחינת יכולתם של עובדי המעבדה לבצע את הבדיקות או את המדידות שעבורן התבקשה הסמכה. לאחר שהוכחה היכולת של המעבדה על פי אמות המידה הבינלאומיותהבין-לאומיות, ניתנת לה הסמכה.
 
מעבדה מוסמכת עובדת הסמכה חוזרת כעבור שלוש שנים. בין שני מבדקי הסמכה נמצאת המעבדה בפיקוח הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הפיקוח מקנה לרשות אמון שהמעבדה ממשיכה לעמוד בדרישות שלפיהן הוסמכה. הפיקוח מבוסס על מבדקים יזומים ועל מבדקי פתע של הרשות במעבדה, על עריכת בדיקות או כיולים לפריטים הניתנים למעבדה על ידי הרשות וכן על ניתוח סטטיסטי של התוצאות המתקבלות על ידי המעבדה. הרשות מהווה גורם אובייקטיבי שאליו יכולים לפנות לקוחות המעבדות, אם יש להם טרוניה או תלונה באשר לתפקודה המקצועי של המעבדה. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מפקחת על מתקני מחקר המבצעים עבודה פרה-קלינית לצורך רישום תרופות, מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה, תוספי מזון ורעלים. הרשות מייצגת בכך את מדינת ישראל וחתומה על הסכם הכרה הדדית עם השוק האירופי. משמעות ההכרה ההדדית היא הכרה אם תוצאות המיוצרות במתקני המחקר בארץ עומדות בכללי ה-[[Good Laboratory Practice]] {{כ}}(GLP). לרשות הסכם הבנות דומה עם משרד איכות הסביבה האמריקאי (ה-EPA).
 
הרשות הוזמנה להיות משקיפה ב[[OECD|ארגון המדינות המפותחות]] (OECD) ובעתיד תהיה חברה מן המניין בוועדת הארגון העוסקת ב-GLP. הרשות משמשת נציגתה הבלעדית של המדינה להכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בינלאומייםבין-לאומיים. בדרך זו משמשת הרשות מנוף בידי המדינה לקידום הסחר הבינלאומיהבין-לאומי של ישראל.
 
== פעילות תעשייה ואכיפה במסחר במחוזות משרד הכלכלה והתעשייה==
שורה 545:
| rowspan="2" |'''[[משה נסים]]'''
 
<small>(1935-1935–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
| rowspan="2" |י"א באדר ה'תש"ן
שורה 558:
| rowspan="2" |[[קובץ:Doron Eran 05 (cropped1).jpg|לא ממוסגר|100x100 פיקסלים]]
| rowspan="2" |'''[[מיכה חריש|מיכאל חריש]]'''
<small>(1936-1936–)</small>
| rowspan="2" style="background:#EE161F" |
| rowspan="2" |[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]
שורה 572:
|[[קובץ:Sharansky_(cropped).jpg|100x100 פיקסלים]]
|'''[[נתן שרנסקי]]'''
<small>(1948-1948–)</small>
| style="background:#008EE0" |
|[[ישראל בעליה]]
שורה 584:
|[[קובץ:Ran_Cohen.JPG|105x105 פיקסלים]]
|'''[[רן כהן]]'''
<small>(1937-1937–)</small>
| style="background:#40B339" |
|[[מרצ]]
שורה 598:
'''[[אהוד ברק]]'''
 
<small>(1942-1942–)</small>
| style="background:#02A3EA" |
|[[ישראל אחת]]{{ש}}<small>[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]</small>
שורה 624:
|[[קובץ:Dani Naveh (cropped).jpg|לא ממוסגר|106x106 פיקסלים]]
|'''[[דני נוה]]'''
<small>(1960-1960–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
שורה 636:
| rowspan="2" |21
| rowspan="2" |[[קובץ:Olmert-Homolka2jpg_(cropped).jpg|100x100 פיקסלים]]
| rowspan="2" |<small>[[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|מ"מ ראש הממשלה]]/רה"מ בפועל{{ש}}'''[[אהוד אולמרט]]'''{{ש}}<small>(1945-1945–)</small></small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
שורה 653:
'''[[אלי ישי|אליהו ישי]]'''
 
<small>(1962-1962–)</small>
| style="background:#000000" |
|[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]
שורה 677:
|[[קובץ:Shalom_simchom1.JPG|96x96 פיקסלים]]
|'''[[שלום שמחון]]'''
<small>(1956-1956–)</small>
| style="background:#022e61" |
|[[מפלגת העצמאות|העצמאות]]
שורה 690:
|[[קובץ:Naftali_Bennett_official_portrait_(cropped2).jpg|100x100 פיקסלים]]
|'''[[נפתלי בנט]]'''
<small>(1972-1972–)</small>
| style="background:#8DC63F" |
|[[הבית היהודי]]
שורה 702:
|[[קובץ:Aryeh_Deri_HC(cropped).jpg|100x100 פיקסלים]]
|'''[[אריה דרעי]]'''
<small>(1959-1959–)</small>
| style="background:#000000" |
|[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]
שורה 718:
'''[[בנימין נתניהו]]'''
 
<small>(1949-1949–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
שורה 730:
|[[קובץ:Moshe Kahlon à Paris (cropped).jpg|לא ממוסגר|100x100 פיקסלים]]
|'''[[משה כחלון]]'''
<small>(1960-1960–)</small>
| style="background:#00B0F0" |
| rowspan="2" |[[כולנו בראשות משה כחלון|כולנו]]
שורה 741:
| rowspan="2" |[[קובץ:שר הכלכלה והתעשייה, חבר הקבינט הבטחוני מדיני אלי כהן. ליכוד (cropped).jpg|לא ממוסגר|100x100 פיקסלים]]
| rowspan="2" |'''[[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]]'''
<small>(1972-1972–)</small>
| style="background:#00B0F0" |
| rowspan="2" |כ"ד בטבת ה'תשע"ז
שורה 754:
| rowspan="2" |[[קובץ:Amir_Peretz_2019.jpg|98x98 פיקסלים]]
| rowspan="2" |'''[[עמיר פרץ]]'''
<small>(1952-1952–)</small>
| style="background:#EE161F" |
|[[העבודה]]
שורה 770:
| [[קובץ:Orna Barbivai (cropped).jpg|98x98 פיקסלים]]
|'''[[אורנה ברביבאי]]'''
<small>(1962-1962–)</small>
| style="background:#003AA7" |
|[[יש עתיד]]
שורה 782:
|[[קובץ:Nir Barkat 2023 (cropped).jpg|לא ממוסגר|100x100 פיקסלים]]
|'''[[ניר ברקת]]'''
<small>(1959-1959–)</small>
| style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/wiki/משרד_הכלכלה_והתעשייה"