מייקל פוט

מייקל פוט
Michael Foot
לידה	23 ביולי 1913; פלימות', הממלכה המאוחדת
פטירה	3 במרץ 2010 (בגיל 96); המפסטד, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	Golders Green Crematorium
השכלה	ודהאם קולג'; בית הספר לייטון פארק; Plymouth College ;
מפלגה	מפלגת הלייבור
בן או בת זוג	ג'יל קרייגי (21 באוקטובר 1949–?); ג'יל קרייגי
	8 באפריל 1976 – 4 במאי 1979; (3 שנים)
	→ Edward Short, Baron Glenamara כריסטופר סומס ←
	10 בנובמבר 1980 – 2 באוקטובר 1983; (שנתיים)
	→ ג'יימס קלהאן ניל קינוק ←
	5 ביולי 1945 – 3 בפברואר 1950; (4 שנים)
	23 בפברואר 1950 – 5 באוקטובר 1951; (שנה)
	25 באוקטובר 1951 – 6 במאי 1955; (3 שנים)
	3 במאי 1979 – 13 במאי 1983; (4 שנים)
	9 ביוני 1983 – 18 במאי 1987; (4 שנים)
	11 ביוני 1987 – 16 במרץ 1992; (4 שנים)
	17 בנובמבר 1960 – 25 בספטמבר 1964; (3 שנים)
	15 באוקטובר 1964 – 10 במרץ 1966; (שנה)
	31 במרץ 1966 – 29 במאי 1970; (4 שנים)
	18 ביוני 1970 – 8 בפברואר 1974; (3 שנים)
	28 בפברואר 1974 – 20 בספטמבר 1974; (205 ימים)
	10 באוקטובר 1974 – 7 באפריל 1979; (4 שנים)
	8 באפריל 1976 – 4 במאי 1979; (3 שנים)
	→ Edward Short, Baron Glenamara Norman St John-Stevas, Baron St John of Fawsley ←
	10 בנובמבר 1980 – 2 באוקטובר 1983; (שנתיים)
	→ ג'יימס קלהאן ניל קינוק ←
	4 במאי 1979 – 10 בנובמבר 1980; (שנה)
	→ Norman St John-Stevas, Baron St John of Fawsley John Silkin ←
	16 בדצמבר 1971 – 6 בדצמבר 1972; (357 ימים)
	→ Fred Peart, Baron Peart Edward Short, Baron Glenamara ←
פרסים והוקרה
	עמית החברה המלכותית לספרות

מייקל מקינטוש פוט (באנגלית: Michael Mackintosh Foot;‏ 23 ביולי 1913 – 3 במרץ 2010) היה פוליטיקאי בריטי. מראשי מפלגת הלייבור ומוביל גוש השמאל הסוציאליסטי במפלגה. יו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה בין השנים 1980–1983.

משפחתו

נולד בפלימות' למשפחה פעילה פוליטית. אביו, איזק, היה חבר המפלגה הליברלית וראש עיריי פלימות'. אחיו, ג'ון פוט, ברון פוט, היה חבר בית הלורדים. אח נוסף, יו פוט, ברון קרדון, כיהן כשגריר בריטניה לאומות המאוחדות והיה המושל הכללי האחרון של קפריסין. אח נוסף, דינגל פוט, היה התובע הכללי של אנגליה וויילס.

תולדות חייו

פוט היה בוגר קולג' וודהאם לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד ולאחר מכן עבד כעיתונאי בעיתון Evening Standard.

בגיל 22, לקראת הבחירות הכלליות בבריטניה 1935, הצטרך למפלגת הלייבור. בבחירות הכלליות בבריטניה 1945 נבחר כחבר פרלמנט מטעם מחוז פלימות'. הוא שב ונבחר בבחירות הכלליות בבריטניה 1950 ובבחירות הכלליות בבריטניה 1951 אך לא נבחר בבחירות הכלליות בבריטניה 1955. פוט מיצב את עצמו כחבר מרכזי בגוש השמאלי של המפלגה, בהנהגתו של אניירין בוואן. בין היתר הוביל פוט את התנועה לפירוק נשק גרעיני בבריטניה.

לאחר מותו של בוואן ב-1960 ירש אותו פוט כראש גוש השמאל ונבחר במקומו לפרלמנט כנציג מחוז הבית שלו בוויילס. מאז שב ונבחר כחבר פרלמנט מדי שנה עד פרישתו ב-1992. עם ניצחון הלייבור בבחירות הכלליות בבריטניה 1964 הציע לו ראש הממשלה הנבחר, הרולד וילסון, להתמנות כחבר הממשלה, אך פוט סירב והעדיף להוביל את האופוזיציה השמאלית בתוך מפלגתו-שלו. בין היתר התנגד פוט לכל מעורבות ותמיכה בריטית במלחמת וייטנאם, בניגוד למדיניות הממשלה.

בעקבות תבוסת הלייבור בבחירות הכלליות בבריטניה 1970 פנתה המפלגה שמאלה. לאחר שווילסון שב וזכה בראשות הממשלה בבחירות הכלליות בבריטניה 1974, התמנה פוט לשר העבודה והתעסוקה, בעיקר על רקע מעורבותו באיגודי העובדים. לאחר התפטרותו של וילסון ב-1976, נאבק פוט מול ג'יימס קלהאן על הובלת המפלגה. קלהאן היה ליו"ר המפלגה וראש הממשלה עד 1979 ופוט התמנה ליושב ראש בית הנבחרים הבריטי. המרגל העריק אולג גורדייבסקי חשף את פוט כסוכן קג"ב שנודע בכינוי "בוט".

יו"ר האופוזיציה

לאחר תבוסתו של קלהאן למרגרט תאצ'ר בבחירות הכלליות בבריטניה 1979, הביס אותו פוט גם במאבק על ראשות הלייבור ונבחר ליו"ר המפלגה. הקו שהוביל פוט היה לוחמני, בפרט כנגד מדיניותה של ראש הממשלה. הקו האידאולוגי הסוציאליסטי הקשוח שהוביל (שכלל פרישה מן הקהילה האירופית והלאמה של תעשיות), גרם לפרישתם של חברי מפלגה מן הצד הימני שלה, והקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

לקראת הבחירות הכלליות בבריטניה 1983 הציגה המפלגה את המצע השמאלי ביותר של הלייבור עד אז. הפופולריות של תאצ'ר לאחר מלחמת פוקלנד, פיצול האופוזיציה והמצע הרדיקלי גרמו להתרסקות של הלייבור בבחירות. תבוסת הלייבור הייתה שפל אלקטורלי עבור המפלגה, והתוצאה הנמוכה ביותר שלה מאז 1918. ההפרש בין המפלגה המאוחדת, שזה עתה קמה כתוצאה מאיחוד של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית יחד עם המפלגה הליברלית, ובין הלייבור עמד על 2 אחוזים בלבד - מה שערער את מעמד הלייבור כאופוזיציה הראשית לממשלה. לאור המפלה התפטר פוט והוחלף על ידי ניל קינוק.