מייק אימן
מיכיאל גודפריד "מייק" אימן (בהולנדית: Michiel Godfried "Mike" Eman; נולד ב-1 בספטמבר 1961) היה ראש הממשלה של האי ההולנדי שבים הקריבי, ארובה, מטעם המפלגה השמרנית AVP והיהודי השני בתפקיד זה. כיהן כראש הממשלה שמונה שנים (30 באוקטובר 2009 - 17 בנובמבר 2017).
 | |||||
| מייק אימן, 2010 | |||||
| לידה |
1 בספטמבר 1961 (בן 63) אורנייסטאד, ארובה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארובה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת קוראסאו  | ||||
| מפלגה | המפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" (Arubaanse Volkspartij / Partido di Pueblo Arubano - AVP) | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חיים
עריכה
אימן נולד בארובה, אי הולנדי, שהוא כיום חלק מהפדרציה הקרויה ממלכת ארצות השפלה ובה חברות בנוסף לארובה גם הולנד, קוראסאו וסן מרטן. כ-120 אלף תושבים גרים באי זה[1] והוא חלק מהאנטילים הקטנים שבים הקריבי, סמוך לחופי ונצואלה. הוריו של אימן היו אלברט אימן ("שון"), נוצרי פרוטסטנטי ובלאנש (לבית הרצוג), יהודיה. אימן הוא הילד הצעיר ביותר, השביעי במשפחה. אחיו, השני במשפחה, הני אימן היה ראש ממשלתה הראשון של הטריטוריה וכיהן בתפקיד זה החל מ-1 בינואר 1986, יום קבלת האוטונומיה לאי, לסירוגין, במשך כעשר שנים סך הכל, עד 2001. גם אביהם היה פוליטיקאי ידוע בארובה ואף סבם לפני כן.
אימן למד באוניברסיטת קוראסאו (אוניברסיטת האנטילים ההולנדים) וסיים בה תואר ראשון במשפטים ב-1992. בשנים 1992 - 2001 עבד בארובה כעו"ד ונוטריון. בספטמבר 2001 הוא נבחר לפרלמנט הארובי מטעם המפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" Arubaanse Volkspartij - AVP, אותה ייסד סבו הני אימן (1888–1957), ב-1942 ובראשה עמד עד 2001 אחיו הני. באותה שנה הובסה ה-AVP בבחירות והני אימן הוחלף בראשות ממשלת ארובה על ידי נלסון אודובר ופרש מהחיים הפוליטיים[2]. אימן החל בקריירה הפוליטית שלו אם כן, כחלק מהאופוזיציה הפרלמנטרית. ב-2003 הוא נבחר לראשות ה-AVP. בבחירות 2005 הפסידה המפלגה למפלגתו של אודובר, אף כי הגבירה את כוחה בפרלמנט.
אודובר כיהן כראש ממשלת ארובה במשך כשמונה שנים ואז ניצח אותו אימן בבחירות 2009[3] והחל לכהן בתפקיד עד נובמבר 2017. ניצחונו של אימן נבע במידה רבה מהמחלוקת שהתגלעה בין ממשלת ארובה בראשות אודובר לבין חברת "ואלרו", בעלת בית הזיקוק המהווה המעסיק הגדול ביותר באי, בנוגע למיסים שתשלם ואלרו. אימן הבטיח לפתור את המחלוקת ואכן עמד בהבטחתו זו בתוך ארבעה חודשים מיום הבחירות[4]. גם אחיו של אימן, הני אימן ניצח בשעתו בבחירות ב-1985 והקים את האוטונומיה בארובה, על רקע דומה - סגירת בית הזיקוק הגדול באי באותה שנה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ נכון לנובמבר 2011, לפי האתר "ארובה אונליין"
- ^ על נלסון אודובר, ב"מילון של פוליטיקה עכשווית באמריקה התיכונה"
- ^ הדיווח על הבחירות בארובה ב-25 בספטמבר 2009, ב"טיוואן ניוז"
- ^ רויטרס, 21 בינואר 2010