ויקיפדיה

מייק בורשטיין

שחקן ישראלי-אמריקאי

מייקל (מייק, ביידיש: מאָטעלע) בורשטיין (נולד בכ"א בתמוז התש"ה, 1 ביולי 1945) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי קולנוע[1] וזמר ישראלי-אמריקאי, המשחק ושר בעברית, יידיש, הולנדית ואנגלית. זוכה פרס כינור דוד לשנת 1977.[2] מוכר יותר מכל בשל גילומו את קונילמל בסרט "שני קוני למל".

מייק בורשטיין
Mike Burstyn
לידה 1 ביולי 1945 (בן 79)
ניו יורק, ארצות הברית
סוגה מועדפת מחזות זמר וסרטים מוזיקליים
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1948
עיסוק שחקן, זמר
בן או בת זוג עידית בורשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
MikeBurstyn.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מייק בורשטיין מימין, לשמאלו שמואל בונים, מדגים לשחקנים תנועה אופיינית לו, ליליאן לוקס אמו של בורשטיין. חזרות להצגת "המגילה", 1965

ביוגרפיה

עריכה

ילדות ורכישת מקצוע המשחק

עריכה

מייק בורשטיין נולד בניו יורק למשפחה של שחקנים.[3] הוריו, פסח וליליאן בורשטיין, היו זמרים ושחקני התיאטרון היידי בניו יורק. הופעותיו הראשונות של מייק על הבמה היו בגיל שלוש. הוריו שילבו את מייק ואת אחותו התאומה סוזן במופע שהעלו, והילדים "גנבו את ההצגה" מהוריהם. המשפחה הופיעה בעיקר בניו יורק אך גם ערכה מסעות רבים בעולם והופיעה לפני קהילות דוברות יידיש. הנסיעות התכופות הקשו על מייק וסוזן את הלמידה היעילה בבית הספר ואת שמירת הקשר עם חבריהם, אולם הן עזרו להם לפתח שליטה בשפות רבות. כשהיה בן שבע, עבר עם משפחתו לארגנטינה.[3]

משפחת בורשטיין משתקעת בישראל

עריכה

בשנת 1954 עלתה משפחתו לישראל והעלתה את הצגות היידיש שלה, המפורסמת שבהן הייתה "חתונה בעיירה", פרי עטו של ויליאם סיגל (שלימים זכתה גם לעיבוד קולנועי). לטענת בני המשפחה, גורמים בחברה הישראלית של שנות החמישים התנכלו לתיאטרון היידי.[4] עקב בעיות כספיות חזרה המשפחה לארצות הברית, ורק בשנת 1962 שבה לישראל והעלתה הצגות בסגנון שבו התמחתה בחו"ל – מלודרמות אידישאיות פרי עטם של כותבים עממיים. בשנת 1965 החליטה המשפחה לנסות ולהעלות הצגה שכתב סופר מוערך והציגה את "המגילה", פרי עטו של איציק מאנגר, במועדון החמאם ביפו. לפני הצגת הבכורה נערכו מספר הצגות הרצה מול הקהל הקבוע של המשפחה, אך קהל זה לא התלהב מהתפנית הסגנונית. בני המשפחה חששו שיאבדו את פרנסתם, אולם בהצגת הבכורה הרשמית האולם היה מלא ונכחו בו שרי הממשלה, הסופר איציק מאנגר שהגיע לארץ לכבוד האירוע, דמויות מפתח מהתיאטרון הישראלי ועיתונאים רבים. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת[5] ולפופולריות בקרב הקהל הרחב. הקהל האידישאי הישראלי למד להעריך את ההצגה ולהתגאות בה בעקבות הצלחתה בקרב דוברי העברית. זו הייתה הצגת היידיש בעלת מספר ההופעות הרב ביותר בישראל באותה תקופה (250 הופעות) והיא יצאה גם למסע הופעות בחו"ל שכלל את רובע ברודוויי שבניו יורק. הביקורות סימנו את מייק בורשטיין ככוכב עולה.[5][6]

מייק בורשטיין נחל הצלחה קולנועית ראשונה ב-1966 בסרט "שני קוני למל" ונהפך לכוכב בישראל. הוא גילם את שתי הדמויות המרכזיות של הסרט במקביל בקומדיה של טעויות על רקע העיירה היהודית. אביו פסח גילם בסרט את העגלון של העיירה. הסרט כלל שירים וריקודים וידוע במיוחד שירו של קוני למל "אומרים שאני אינני אני..." בביצועו של בורשטיין. לאחר ההופעה בסרט "שני קונילמל", מיעט מייק להופיע עם בני משפחתו והתרכז בפיתוח קריירה עצמאית. אחותו סוזן נטשה את מקצוע המשחק והוריו חזרו לניו יורק. סמוך לפרישתם מהעסק המשפחתי, הקימו מייק וסוזן משפחות משלהם. בסרט "הקומדיאנטים", טענה ליליאן כי היא ופסח נאלצו לשוב לניו יורק משום שהקהל האידישאי הישראלי חדל לקנות כרטיסים להופעות המשפחה משום שמייק וסוזן לא השתתפו בהן יותר. פסח נפטר בניו יורק ב-1986 וליליאן נפטרה ב-2005.

קריירה עצמאית בישראל

עריכה

בורשטיין זכה להכרה על כשרונותיו כזמר כאשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 עם השיר "מי יודע כמה" למילים של רימונה די-נור, ללחן של יעקב הולנדר ועיבוד של שמעון כהן. בהמשך הקליט אלבום שירי יידיש יחד עם חוה אלברשטיין. בורשטיין הופיע בבסיסי צה"ל במהלך שלוש ממערכות ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים העלה מופע לחיילים עם הבדרן דני קיי שביקר בארץ.

בתקופה זו התחיל לפתח קריירה בינלאומית ויצא למסע הופעות נרחב בארצות הברית. בתחילת שנות ה-70 הופיע בתוכנית יחיד בטלוויזיה הישראלית שבה באו לידי ביטוי כשרונותיו כשחקן, זמר ורקדן. הוא הוציא אלבום שירי ילדים והשתתף מספר פעמים בפסטיבל שירי הילדים: בסוף 1977 עם השיר "היפו היפי" (שזכה במקום הראשון), בסוף 1978 עם השיר "דונלד דק" (מקום שלישי), בסוף 1979 עם "שולם ברוגז" (מקום ראשון), בסוף 1980 עם השיר "השפן הקטן" וב-1982 עם "שלום על העולם" (מקום ראשון).

ב-1976 הופיע בסרט ההמשך הראשון של "שני קוני למל", "קוני למל בתל אביב" (שמדורג תשיעי ברשימת מאה הסרטים הישראליים הנצפים ביותר בכל הזמנים, עם כ-771,000 כרטיסי קולנוע שנמכרו), וב-1983 בסרט המשך נוסף "קוני למל בקהיר". שלא זכה לאותה הצלחה כמו שני הסרטים הקודמים. ב-1977 כיכב בסרט "הרשלה" לצידו של אריה אליאס, המתאר את קורות הרשלה, אשכנזי יחיד החי בשכונה מזרחית ומביע ביקורת על פוליטיקאים מושחתים. הופעותיו של בורשטיין בסרטים ובפסטיבלי זמר הפכו אותו לדמות מוכרת ופופולרית מאוד בישראל של שנות השבעים.

בשנות 1978–1979 הנחה את התוכנית "תן הזדמנות" בטלוויזיה הישראלית.

ב-1981 השתתף ב"שלכם לשעה קלה" תוכנית רדיו בקול ישראל, ושירי התוכנית הופיעו באלבום באותו שם. באותה שנה השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סביב כל העולם" שזכה במקום החמישי.

בשנת 2017 השתתף בסדרה הישראלית "ג'ודה" אשר משודרת בהוט. בשנת 2018 יצא לאקרנים סרטו הראשון כבמאי, "אזימוט", בכיכובם של יפתח קליין וסמי שייק.

בשנת 2020 עלתה לאוויר העונה השנייה של "ג'ודה" בה הוא משתתף.

קריירה עצמאית בחוץ לארץ

עריכה

בשנים 1978 ועד 1981 הופיע בטלוויזיה ההולנדית בתוכנית בידור ואירוח "המופע של מייק בורשטיין" וזכה להצלחה רבה. התוכנית דורגה בין עשר התוכניות הפופולריות ביותר בהולנד, בלגיה ולוקסמבורג.

במשך הקריירה הארוכה שלו הרבה בורשטיין להופיע במחזות זמר בברודוויי שבניו יורק, כמו "ג'ולסון", "הרוטשילדים", "ברנשים וחתיכות", ב"כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב, ב"לנסקי" בתפקיד איש המאפיה היהודי מאיר לנסקי[7], וכמו כן גילם את עורך הדין רוי כהן במחזה על המרגלים היהודים יוליוס ואתל רוזנברג. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה כשכיכב במחזמר "בארנום" זוכה פרס הטוני, וחזר על התפקיד בהפקה הולנדית.

בטלוויזיה הופיע בורשטיין בתפקידי אורח בסדרות שונות כגון "כשהעולם מסתובב", "חוק וסדר", "כלב שמירה" ובסדרה הישראלית "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית".

בשנת 2006, מונה בורנשטיין לנשיא ארגון "ידידי ידידים" בלוס אנג'לס, שלוחה של עמותת "ידידים למען הנוער והחברה" הישראלית.

בשנת 2012 הופיע כאמן אורח בתיאטרון יידישפיל במחזמר "הרשלה" ובשנת 2014 במחזמר "רביזור".

בשנת 2017 החל גם לביים סרטים, כאשר סרטו הראשון כבמאי "אזימוט" יצא בשנת 2018.[1]

בשנת 2024 השתתף בסדרת טלוויזיה גרמנית, בת 6 פרקים, בשם משפחת צוויפלר (או: "הצוויפלרים", "The Zweiflers"). הסדרה עוקבת אחר סיפורה של משפחה יהודית בגרמניה בת-זמננו, ובורשטיין מגלם את אבי המשפחה, שמחה צוויפלר, בעל רשת מעדניות בפרנקפורט, שעשה את הונו עם סיום מלחמת העולם השנייה בתעשיית המין. הסדרה זכתה בפרס פסטיבל קאן סירייס לסדרה הטובה ביותר.[8]

הוקרה

עריכה
  • ב-1977, זכה בפרס כינור דוד לשחקן הקולנוע, על משחקו בסרט "קונילמל".[2]
  • ב-1996, הופק הסרט התיעודי "הקומדיאנטים" על בני משפחת בורשטיין, אשר זכה בפרס אופיר. ב-1997 ציין אחד הסינמטקים בישראל את תרומתו של בורשטיין לקולנוע באירוע מיוחד שנערך לכבודו.
  • ב-2003, הגיע לישראל והופיע במופע מיוחד לציון חמישים שנותיו על הבמה. ב-2012 הופיע בורשטיין בוידאו קליפ לשירו של הזמר שי נובלמן, "כל יום משתנה", בתפקיד רב ישיבה וזקנה נרגנת, דוברי יידיש, המהווה מחווה לסרטי "קונילמל".[9]

חיים אישיים

עריכה

בורשטיין נשוי ואב לשניים ומתגורר בארצות הברית. במהלך העשור הראשון והשני של המאה העשרים ואחת, הוא משחק בעיקר בהצגות תיאטרון בברודוויי.

פילמוגרפיה חלקית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מייק בורשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 לירון זייד, ‏מייק בורשטיין הופך לבמאי, באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2017
  2. ^ 1 2 נשיא המדינה אפרים קציר, פרס כינור דוד 1977, באתר ISA-President-LetterCredence-000dkxu, ‏25.2.1978
  3. ^ 1 2 קוני למל - וגאה בזה: מייק בורשטיין זוכה לתהילה, גם אחרי 57 שנה, נבדק ב-2023-06-13
  4. ^ בסרט "הקומדייאנטים" מספר מייק שתיאטראות לא עבריים שילמו אז יותר מס ושבמהלך אחת ההופעות של המשפחה נופצו חלונות התיאטרון
  5. ^ 1 2 רחל אורן, הטוב שבעונה היה בינוני, דבר, 24 בספטמבר 1965
  6. ^ הינוקא לבית בורשטיין, דבר, 8 ביולי 1966
  7. ^ חיים הנדוורקר, עכבר העיר אונליין, קונילמל בשירות המאפיה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2009
  8. ^   נירית אנדרמן, היוצר של "משפחת צוויפלר": "יהודים שהתעשרו מתעשיית המין בגרמניה — זה עוד לא סוּפר", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2024
  9. ^ שי נובלמן מארח את מייק בורשטיין בקליפ חדש, באתר ynet, 19 בדצמבר 2012 - כולל הקליפ עצמו
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=מייק_בורשטיין&oldid=40074235"