מיכאל שיונברג
מיכאל שיונברג כריסטנסן (בדנית: Michael Schjønberg Christensen, נולד ב-19 בינואר 1967) הוא כדורגלן עבר דני ששיחק בעמדות הבלם והמגן השמאלי באסביירג, הנובר 96, עמה זכה בגביע הגרמני, אודנסה בולקלוב וקייזרסלאוטרן, עמה זכה באליפות הבונדסליגה בעונת 1997/98. לשיונברג 44 הופעות במדי נבחרת דנמרק, עמה השתתף זכה בגביע המלך פהד 1995, והשתתף בנוסף ביורו 1996, מונדיאל 1998 ויורו 2000. לאחר פרישתו שיונברג פתח בקריירת אימון, והוא מאמנה של פ.צ. סוונדבורג מליגת המשנה הדנית.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 בינואר 1967 (בן 57) אסביירג שבדנמרק | |||
| שם מלא | מיכאל שיונברג כריסטנסן | |||
| גובה | 1.91 מטר | |||
| עמדה | בלם, מגן שמאלי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירת מועדונים
עריכהשיונברג, יליד אסביירג שבדנמרק, החל את קריירת הבוגרים בשנת 1987 באסביירג, ובקיץ 1989 יצא למבחנים בבאיירן מינכן ביחד עם בן ארצו אלן נילסן. שיונברג לא חתם בבאיירן מינכן ונשאר שנה נוספת באסביירג, אך בשנת 1990, נזכר בו הנס-דיטר שמידט, שבחן אותו בבאיירן מינכן ומונה למאמן הנובר 96 ששיחקה אז בליגת הבונדסליגה השנייה. שיונברג חתם מיד בהנובר, ושיחק בקבוצה כמגן שמאלי. בעונת 1991/92 היה שיונברג שותף להישג מפתיע, כאשר הנובר זכתה בגביע הגרמני לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה על בורוסיה מנשנגלדבך, כאשר 120 הדקות הסתיימו בתיקו מאופס. שיונברג בעט בהצלחה את הפנדל האחרון והמכריע במשחק, שהעניק להנובר את הגביע. שיונברג כבר שקל לעזוב את הנובר בעקבות אי שביעות רצונו מתנאי חוזהו, אך עם הזכייה בגביע הגרמני קיבל חוזה משופר, ונשאר בהנובר שנתיים נוספות, ומונה כקפטן הקבוצה. למרות זאת, שיונברג נשאר מאוכזב מכך שלא קיבל זימון לנבחרת דנמרק, וביקש להתקדם לקבוצה גדולה יותר. בשנת 1994 חתם שיונברג על חוזה באודנזה בולדקלאב מליגת העל הדנית, ששילמה עבורו להנובר 700 אלף כתר דני. כמו ששיונברג צפה, המעבר לאודנזה הקנה לו בסופו של דבר את המקום בסגל של נבחרת דנמרק. בעונת 1994/95 הגיע שיונברג עם אודנזה לרבע גמר גביע אופ"א, כאשר בדרך עברה אודנזה בהפתעה את ריאל מדריד, והודחה לבסוף על ידי פארמה. שיונברג שיחק בסך הכל שתי עונות באודנזה, בהן הבקיע 14 שערים ב-64 הופעות.
לאחר יורו 1996, נרכש שיונברג על ידי קייזרסלאוטרן תמורת 1.35 מיליון מארק גרמני. בעונה הקודמת לכן, 1995/96, זכתה קייזרסלאוטרן אמנם בגביע הגרמני, אך גם נשרה לראשונה בתולדותיה אל הבונדסליגה השנייה. שיונברג הובא כחיזוק לקבוצה, במטרה לחזור במהירות האפשרית אל הבונדסליגה. בעונת 1997/98 היה שיונברג חלק מהאליפות ההיסטורית של קייזרסלאוטרן, שהייתה לקבוצה הראשונה והיחידה שזוכה באליפות כבר בעונת העלייה לבונדסליגה. שיונברג שיתף פעולה בהגנה בעונה זו עם מירוסלב קאדלץ, הארי קוך ואקסל רוס. שיונברג הבקיע את השער הראשון של קייזרסלאוטרן בעונה זו, בניצחון 1-0 על האלופה המכהנת באיירן מינכן, לאחר שקיבל בישול מצ'יריאקו ספורצה. שער זה היווה את האות לתחילתה של עונה בה נחשבה קייזרסלאוטרן לסיפור סינדרלה. בתחילת עונת 1998/99 שבר שיונברג את עצם השוקה לאחר התנגשות עם שוער בוכום תומאס ארנסט, והיה מושבת לשבעה חודשים. עם זאת, שיונברג הבקיע שישה שערי ליגה בעונה זו, על אף היותו שחקן הגנה ולמרות ששיחק 15 משחקים בלבד.
בעונת 1999/00 הייתה לשיונברג הופעה ראויה לציון, כאשר שני השוערים הזמינים של קייזרסלאוטרן לאותו משחק, גאורג קוך ואובה גוספודארק, נפצעו במהלך המשחק, ולא נשארו לקייזרסלאוטרן חילופים במשחק הליגה מול פרייבורג. שיונברג נכנס לשער במקומו של גוספודארק, ואמנם ספג שער מרגליו של לבאן קוביאשווילי שהעלה את פרייבורג ל-2-1, אך בהמשך הפגין יכולת גבוהה בשער, ואף עצר פנדל של אלכסנדר יאשווילי. המשחק הסתיים בתוצאה 2-1 לפרייבורג. גם את עונת 2000/01 פתח שיונברג עם פציעה, וחזר לשחק רק בחודש דצמבר. בהמשך סבל מפציעות נוספות, ונאלץ לפרוש בתום עונה זו לאחר שהבקיע 13 שערים ב-117 הופעות ליגה בקייזרסלאוטרן.
קריירה בינלאומית
עריכהשיונברג זומן לראשונה לסגל נבחרת דנמרק בשנת 1995, ובאותה שנה השתתף עם הנבחרת בגביע המלך פהד 1995, וזכה עמה בטורניר זה, לאחר שנבחרתו עברה את שלב הבתים לאחר ניצחון על נבחרת מקסיקו בבעיטות הכרעה, כאשר שיונברג מבקיע את הפנדל שלו, וניצחה בגמר את נבחרת ארגנטינה בתוצאה 2-0. שיונברג השתתף עם דנמרק ביורו 1996, בו הודחה דנמרק בשלב הבתים עם ארבע נקודות, ופתח בשני משחקים בטורניר זה.
בשנת 1998, לאחר שזכה באליפות עם קייזרסלאוטרן, זומן שיונברג לסגל דנמרק למונדיאל 1998, ופתח בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים, אותו סיימה עם ארבע נקודות ועלתה לשמינית הגמר. שיונברג לא שיחק בניצחון 1-4 בשמינית הגמר על נבחרת ניגריה לאחר שאיבד את מקומו בהרכב ליאן היינצה, ונכנס כמחליף בדקה ה-87 ברבע הגמר, בו הפסידה דנמרק 3-2 לנבחרת ברזיל. שיונברג זומן גם ליורו 2000, ופתח בכל שלושת המשחקים של דנמרק, שהודחה בשלב הבתים עם אפס נקודות. המשחק האחרון של דנמרק בטורניר זה, בו הפסידה במחזור האחרון של שלב הבתים לנבחרת צ'כיה, היה ההופעה ה-44 והאחרונה של שיונברג במדים הלאומיים. שיונברג כבש שלושה שערים עבור דנמרק במהלך השנים.
קריירת אימון
עריכהלאחר פרישתו מכדורגל, מונה שיונברג בשנת 2003 כמאמן הנוער של קייזרסלאוטרן. בשנת 2004 עבר לאמן את הרפולגה מליגת העל הדנית, בצוותא עם חברו הטוב אלן נילסן, אך הקבוצה ירדה ליגה עמם. למרות זאת, שיונברג נשאר בתפקיד, עד שקיבל הצעה מהנובר 96 להיות עוזר המאמן של פיטר נוירורר בנובמבר 2005. שיונברג כיהן בתפקיד זה במשך כשנה, ואף היה המאמן הראשי למשחק אחד בספטמבר 2006, כאשר נוירורר פוטר מהקבוצה, וניצח במשחק זה את דינמו דרזדן במסגרת הגביע הגרמני. עם מינויים של דיטר הקינג כמאמן הקבוצה, ודירק ברמזר כעוזרו, שיונברג הפך למאמן קבוצת המילואים של הנובר.
באפריל 2007 חזר שיונברג לקייזרסלאוטרן, בתפקיד המנהל הספורטיבי, ומילא את התפקיד הזה במשך כחצי שנה. בקיץ 2008 מונה כמנהל הספורטיבי של וסטסיאלנד, ובאפריל 2009 מונה למאמן הראשי של הקבוצה. ביוני 2011 פוטר שיונברג מהתפקיד, בגין סיום עונה חלש של הקבוצה.
בינואר 2013 מונה שיונברג כעוזר המאמן בואלרנגה הנורווגית, לאחר שהומלץ לקבוצה על ידי קייטיל רקדאל, שזכר אותו מהתקופה שעבדו ביחד בקייזרסלאוטרן. בנובמבר 2014 מונה שיונברג כמאמן הראשי של נסט-סוטרה פוטבול הנורווגית, ופוטר במאי 2015.
החל משנת 2016, שיונברג הוא המאמן של פ.צ. סוונדבורג הדנית.
תארים
עריכהעם הנובר 96:
- הגביע הגרמני: 1991/92
עם קייזרסלאוטרן:
- אליפות הבונדסליגה השנייה: 1996/97
- אליפות הבונדסליגה: 1997/98
עם נבחרת דנמרק:
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכאל שיונברג, באתר Transfermarkt
- מיכאל שיונברג, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- מיכאל שיונברג, באתר Soccerway
- מיכאל שיונברג, באתר National Football Teams
- מיכאל שיונברג, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת דנמרק – יורו 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 שמייכל • 2 הלבג • 3 ריפר • 4 אולסן • 5 הוג • 6 שיונברג • 7 נילסן • 8 טומסן • 9 בק • 10 מ.לאודרופ • 11 ב.לאודרופ • 12 פייצ'ניק • 13 לארסן • 14 ריסגר • 15 אנדרסן • 16 הוג • 17 נילסן • 18 וילפורט • 19 טופטינג • 20 לאורסן • 21 אנדרסן • 22 קרוג • מאמן: מולר נילסן |
| |
| נבחרת דנמרק – מונדיאל 1998 | ||
|---|---|---|
|
1 שמייכל • 2 שיונברג • 3 ריפר • 4 הוג • 5 היינצה • 6 הלבג • 7 א.נילסן • 8 פראנדסן • 9 מולנאר • 10 מ.לאודרופ • 11 ב.לאודרופ • 12 קולדינג • 13 לאורסן • 14 ויגהורסט • 15 טופטינג • 16 קרוג • 17 גולדבק • 18 מולר • 19 סאנד • 20 הנריקסן • 21 יורגנסן • 22 קיאר • מאמן: יוהנסון |
| |
| נבחרת דנמרק – יורו 2000 | ||
|---|---|---|
|
1 שמייכל • 2 שיונברג • 3 הנריקסן • 4 הוג • 5 היינצה • 6 הלבג • 7 א.נילסן • 8 גרונקיאר • 9 תומאסון • 10 יורגנסן • 11 סאנד • 12 קולדינג • 13 לאורסן • 14 ב.ס. נילסן • 15 טופטינג • 16 סורנסן • 17 גולדבק • 18 מולנאר • 19 ביסגארד • 20 גראבסן • 21 בק • 22 קיאר • מאמן: יוהנסון |
| |