מיסאק מאנושיאן
מיסאק (מישל) מאנושיאן (בארמנית: Միսաք Մանուշյան; 1 בספטמבר 1906 - 21 בפברואר 1944) היה פעיל קומוניסטי ממוצא ארמני בתנועת ההתנגדות הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1909 אדיאמן, Mamuret-ul-Aziz Vilayet, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
21 בפברואר 1944 (בגיל 34) מצודת הר ולריאן, צרפת |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות של איברי-סיר-סן |
| מקום מגורים |
אדיאמן, הרובע החמישי של פריז, גזיאנטפ, Colpo, גנגאן, לה מאן, לה-סיין-סור-מר, שאטן-מלאברי, ג'וניה, הרובע הארבעה-עשר של פריז, הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת, הרובע הארבעה-עשר של פריז |
| מעסיק |
Tchank, Gévelot extrusion, Anahit, Gnome et Rhône, Gnome et Rhône, Société Nouvelle des Forges et Chantiers de la Méditerranée, סיטרואן, Ayk, Zangou, Hog, Panvor, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| תפקיד | |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של צרפת |
| בן או בת זוג |
Mélinée Manouchian (22 בפברואר 1936–21 בפברואר 1944) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
חייו
עריכהמיסאק מישל מאנושיאן נולד באדיאמן באזור ארמני של האימפריה העות'מאנית. אביו נהרג ברצח העם הארמני ואמו נפטרה בעודו צעיר. מאנושיאן ואחיו נקלטו בבית יתומים צרפתי בג'וניה, לבנון, שהייתה אז כלולה בסוריה שתחת מנדט צרפתי, ובשנת 1925 הם עברו לצרפת, תחילה למרסיי ולאחר מכן לפריז. יחד עם כמה ארמנים נוספים יזם מאנושיאן מגזין ספרותי בעל אוריאנטציה שמאלנית עם שאיפות לשימור התרבות הארמנית בצרפת.
מאנושיאן הצטרף ל"קונפדרציה הכללית של העבודה" (Confédération Générale du Travail, בראשי תיבות: CGT) ודרך הצטרפות זו הגיע למפלגה הקומוניסטית הצרפתית בתקופה בה הוצאה מחוץ לחוק בגלל סירובה לגנות את הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.
מאנושיאן פעל במסגרת F.T.P. – M.O.I., ארגון מחתרתי שפעל במסגרת הרזיסטאנס, נגד גרמניה הנאצית, בתחומי צרפת, ממרץ 1942 עד נובמבר 1943. מפקדה הראשון של הקבוצה ומייסד הסקציה הפריזאית היה בוריס הולבן (Boris Holban), יהודי יליד בסרביה. הארגון היה מחולק ל-4 קבוצות משנה: אחת של יוצאי רומניה, שנייה של יהודים יוצאי פולין, שלישית של איטלקים והרביעית של מומחי חבלה במסילות רכבת. הולבן פיקד על הקבוצה המחתרתית ממרץ 1942 ועד אוגוסט 1942, כשהוחלף על ידי מיסאק מאנושיאן, כיוון שסירב להגביר את תדירות הפעולות - הוא חשש שהדבר יביא לחשיפתם. המפקד החדש, מיסאק מאנושיאן, הוביל את הקבוצה לפעולות נוספות עד לחשיפתה ולכידת מרבית פעיליה בנובמבר 1943. המחתרת כללה כשלושים פרטיזנים ולידם עוד כארבעים מסייעים, חלקם מוותיקי מלחמת האזרחים של ספרד, רבים מביניהם יהודים. הקבוצה ביצעה 229 פעולות חבלה נגד הגרמנים, הנודעת ביותר הייתה חיסול גנרל האס אס יוליוס ריטר (Julius Ritter), האחראי לשילוחם של מאות אלפי צעירים צרפתים לעבודות כפייה בגרמניה.
לא ידוע מה הביא ישירות ללכידת הקבוצה על ידי הגסטפו, אך בנובמבר 1943 נלכדו 24 חברי הקבוצה, 23 גברים ואשה אחת, גולדה בנצ'יק. בני הקבוצה נשפטו ביום 18 בפברואר 1944, נידונו למוות והוצאו להורג.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ביוגרפיה של מאנושיאן (בגרמנית)
- המכתב האחרון של מיסאק מאנושיאן
- סרט עליו ועל הקבוצה
- מיסאק מאנושיאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
