מכון אהרן למדיניות כלכלית
מכון אהרן למדיניות כלכלית הוא מכון מחקר ומדיניות בבית הספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. בראשות המכון עומד פרופ' צבי אקשטיין. המכון עוסק בעיצוב אסטרטגיה לעידוד הצמיחה, החוזק החברתי וצמצום העוני בישראל.
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| על שם | אהרן דוברת |
| השתייכות | בית הספר טיומקין לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר | שלמה דוברת |
| מנהל | פרופ' צבי אקשטיין |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
המכון נקרא ע"ש איש העסקים אהרן דוברת. בנו, שלמה דוברת הוא מייסד המכון ומכהן כיושב הראש שלו.
פעילות המכון
עריכההמכון נוסד במטרה להשפיע על המדיניות הכלכלית והחברתית בישראל, לגבש תוכניות ארוכות-טווח להתמודדות עם הבעיות הכלכליות והחברתיות במשק ובפרט בקרב משפחות מהמעמד הבינוני-נמוך – בכלל זה, חלקים נכבדים מהחברה הערבית והחברה החרדית.
מטרת המחקרים המתבצעים במכון היא להשפיע על השיח המקצועי ולעורר דיון המבוסס על מידע אמין ועל מחקר כלכלי-חברתי המציע כלים מעשיים להשגת היעדים, ובדגש על רפורמות לצמיחה כלכלית הנובעת מגידול בתעסוקה ומהעלאת התוצר לשעת עבודה (הפריון) בישראל. מרבית מחקרי המכון נעשים בשיתוף הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ובמיוחד במשרד האוצר, וזאת כדי להבטיח את ביצוע התוכניות. כמו כן פועל המכון בשיתוף עם קרנות פילנתרופיות וארגוני חברה אזרחית בישראל.
על בסיס מחקריו, מפיק המכון ניירות מדיניות בשיתוף עם קרנות כלכליות, חברתיות וחינוכיות בישראל (כגון הג'וינט וקרן טראמפ) וכן דו"חות מדיניות ואסטרטגיה עבור ממשלת ישראל. בנוסף, מנהל המכון שולחנות עגולים בהשתתפות חוקרים וקובעי מדיניות מתחומים כלכליים וחברתיים שונים.
מבנה המכון
עריכהבמכון צוות חוקרים קבועים וחוקרים עמיתים חיצוניים, בעלי תואר שלישי בכלכלה או ניסיון יישומי. מחקרי המכון מלווים בוועדה מדעית, בה חברים אנשי אקדמיה בכירים בתחום הכלכלה בישראל ובעולם. דירקטוריון המכון, בו חברים בכירים במשק, בעלי תפקידים לשעבר במנהל הציבורי וכן אנשי אקדמיה בכירים מתחום הכלכלה ומנהל עסקים מתווה את סדרי העדיפויות למחקרי המכון.
במכון פועלים שני מרכזים:
- המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית[1][2][3] (בראשות ד"ר מריאן תחאוכו) – הפועל לקידום החברה הערבית והגברת שילובה בכלכלה הישראלית תוך איתור האתגרים ומתן המלצות מדיניות המתאימים למאפייניה הייחודיים של החברה הערבית.
- מרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית[4] (בראשות ד"ר הלה אקסלרד) – הפועל לקידום החברה החרדית והגברת שילובה בכלכלה הישראלית תוך איתור האתגרים ומתן המלצות מדיניות לאתגרים המתאימים למאפייניה הייחודיים של החברה החרדית.
פרסומי המכון
עריכההמכון הוביל וריכז שתי ועדות ממשלתיות:
- הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030[5] – מונתה מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים בשנת 2017. הוועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין המליצה על יעדים לשיעורי התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, וכן על יעדים לאיכות התעסוקה הנמדדת על פי השכר. עוד המליצה הוועדה על שורת אמצעים להשגת היעדים, ביניהם מערכות מידע והכוון, הכשרות להגדלת מיומנות העובדים ותוכניות תעסוקה, תוך התמקדות בשיפור הפריון באמצעות העלאת ההון האנושי ובפרט בקרב אלו בחציון התחתון באמצעות כישורים וניסיון תעסוקתי.
- הוועדה לקידום ענפי המסחר והשירותים[6] – מונתה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2019. הוועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין ומיכל פינק, סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה. הוועדה המליצה לפעול לקידום וחיזוק הפעילות הממשלתית בתחום זה, מדידת עלות הבירוקרטיה והפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים בישראל, יישום תמורות רוחביות במנגנוני הרגולציה הממשלתיים ואימוץ תפיסת עולם חדשה ובבסיסה העברת האחריות למפוקח ואימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות.
בנוסף לכך, חוקרי מכון אהרן משתתפים בוועדות ובצוותים בינמשרדיים ממשלתיים בתחומים שונים, כגון צוותי העבודה בהובלת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי ליישום התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 ("החלטת ממשלה 550"),[7] והצוות הבינמשרדי להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק ("ועדת פרלמוטר").[8]
באופן שוטף, מפרסם המכון שורה של ניירות מדיניות העוסקים בתחומים הבאים:
הכנס השנתי
עריכהכנס מכון אהרן נערך אחת לשנה, ועוסק בכל שנה בנושא מרכזי אחר בתחומי הכלכלה והחברה בהתבסס על המחקרים שנערכו במכון במהלך השנה, תוך דיון פתוח במדיניות כלכלית בישראל, ובדגש על רפורמות תומכות צמיחה והתייחסות למגמות ארוכות טווח ולמיקומה של ישראל בכלכלה העולמית. בכנסים משתתפים שרים, חברי כנסת, קובעי מדיניות בכירים בממשלה, בכירי הקהילה העסקית וכלכלנים מובילים מהאקדמיה הישראלית והעולמית.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מכון אהרן למדיניות כלכלית
הערות שוליים
עריכה- ^ אושרית גן-אל, "לא חשבתי ש-90% מהאוכלוסייה הערבית לא יודעת לשלוח מייל", באתר ynet, 23 ביוני 2021
- ^ יאסר ואקד, "הגדלת מכסות העובדים הזרים בבנייה תפגע בתעסוקת ערבים", באתר גלובס, 30 באוקטובר 2021
- ^ שחר אילן, נשארים מאחור: רק ל־42% מהבנים הערבים יש בגרות, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2022
- ^ הלה אקסלרד וסרגיי סומקין, הגברים החרדים הם המאגר הלא מנוצל שההייטק משווע לו, ד"ר הלה אקסלרד וד"ר סרגיי סומקין, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2021
- ^ דף הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030, באתר מכון אהרן למדיניות כלכלית
- ^ דף הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, באתר מכון אהרן למדיניות כלכלית
- ^ מדיניות לשיפור רמת העברית בחברה הערבית להשתלבות מיטבית בהשכלה על תיכונית ואקדמית ובתעסוקה, באתר אוניברסיטת רייכמן, 24 בינואר 2023
- ^ הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק, באתר קרן טראמפ
- ^ אופיר דור, למה כולם אוהבים לשנוא את ההייטקיסטים ומה תרומתם לכלכלה?, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2021
- ^ דפנה ברמלי גולן, רוצים להשתלב בהייטק? 3 דרכים לעשות את זה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2021
- ^ שירי דובר, "הגיע הזמן להקים משרד תעסוקה בישראל", באתר גלובס, 26 במאי 2021
- ^
ליאור דטל, מערכת החינוך מוציאה בכל שנה 50 אלף בוגרים ללא זכאות לתעודת בגרות, באתר TheMarker, 12 בספטמבר 2022
- ^ רז סמולסקי, הלמידה מרחוק חושפת את הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית, באתר tech12, 13 ביולי 2022
- ^ סמי פרץ, 230 המיליונרים הישראלים החדשים - ואלו שלא יגיעו לשם לעולם, גם אם יעבדו שלוש משמרות ביממה, באתר TheMarker, 25 ביוני 2021
- ^ נתנאל גאמס, למה זאב המוסכניק ממשיך לעבוד בגיל 82 — ואיך זה שווה לנו עוד 2 מיליארד שקל בשנה?, באתר TheMarker, 26 בינואר 2022
- ^ אורנה יפת, המלצה למשרד הכלכלה: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2021
- ^ נתי טוקר, האתר הממשלתי שוב נתקע? המדינה מאבדת מיליארדים עקב חוסר בדיגיטציה, באתר TheMarker, 30 בינואר 2022
