מכילתא דרבי ישמעאל
מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.
שם המדרש
עריכהמכילתא פירושה בארמית כלי מדידה. ישנם כמה הסברים מדוע המדרש נקרא על שם כלי המדידה. לדעת צונץ הוא נקרא כך כיוון שהוא מכיל הרבה הלכות ודרשות.[1] הרב יצחק אליהו לנדא מציע שהמדרש נקרא כך על שם המשפט ”העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו”,[2] ולכן למדרש, שכולל פירושים על המקרא, קוראים מידה.[3] המכילתא נקראת "דרבי ישמעאל" כיוון שהחכם הראשון המוזכר בה[א] הוא רבי ישמעאל.[ב][5]
באחת מתשובות הגאונים המדרש מכונה גם מכילתא דארץ ישראל. על פי רד"צ הופמן היא נקראת כך כדי להבדיל בינה לבין המכילתא דרשב"י, שהייתה נפוצה בבבל.[6]
מבנה המדרש
עריכהככל מדרשי ההלכה, המדרש מתמקד בנושאי ההלכה שבספר שמות, וכך הוא מתחיל בפרשה ההלכתית הראשונה בספר שמות, פרשת "החדש הזה לכם" שעוסקת בדיני קרבן הפסח, וכן דורש בצורה עקבית את פסוקי הקטעים ההלכתיים שבספר. עם זאת, במדרש יש קטעים אגדתיים נרחבים (כמחצית), אולם הוא לא רואה עצמו מחויב לדרוש את כל הפסוקים בתורה שתוכנם אינו הלכתי.[ג] לדעת יעקב נחום אפשטיין, הפרשיות הלא הלכתיות שנכנסו למכילתא נכנסו כיוון שהן ”עניינות חשובים, פרשיות שהיו נקראות בציבור”.[7]
המכילתא מחולקת לתשע "מסכתות":
- מסכתא דפסחא - שמות, י"ב, א' עד י"ג, ט"ז עוסקת בעיקר בענייני יציאת מצרים וקרבן פסח.
- מסכתא דויהי בשלח - שמות, י"ג, י"ז עד י"ד, ל"א עוסקת בקריעת ים סוף.
- מסכתא דשירתא - שמות, ט"ו, א' עד ט"ו, כ"א עוסקת בשירת הים.
- מסכתא דויסע - שמות, ט"ו, כ"ב עד י"ז, ז' עוסקת במסע בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, ובירידת המן.
- מסכתא דעמלק - שמות, י"ז, ח' עד י"ח, כ"ז עוסקת במלחמת עמלק ובעצת יתרו.
- מסכתא דבחודש - שמות, י"ט, א' עד כ', כ"ב עוסקת במעמד הר סיני.
- מסכתא דנזיקין - שמות, כ"א, א' עד כ"ב, כ"ג עוסקת בדיני הנזיקין שבפרשת משפטים.
- מסכתא דכספא - שמות, כ"ב, כ"ד עד כ"ג, י"ט - עוסקת בדינים הנוספים שבחצי השני של פרשת משפטים.
- מסכתא דשבתא - שמות, ל"א, י"ב–י"ז ובנוסף ל"ה, א'–ג' פרשיות השבת מתוך פרשות כי תשא וויקהל.
גלגולי המכילתא
עריכהבמחקרים שנעשו על קטעי גניזה גילו שיש שני ענפים: ענף מערבי ארצישראלי - הוא הנמצא בדפוסים ומקורותיו נמצאו בגניזת קהיר, וענף מזרחי בבלי שקטעים ממנו נתגלו במאוחר בגניזת קהיר.[8]
פרופסור מנחם כהנא גילה במחקרו שארבעה קטעי הגניזה שמהם הכין יעקב בצלאל לויטרבך את המהדורה השנייה של מהדורת הורוויץ, ועוד שלושה קטעים שפורסמו בידי חוקרים בני זמננו,[9] כולם חלקים מאותו העותק, המשמר הרבה מאוד מידע חשוב ואמין. בין היתר עותק זה מכיל את החלוקה הקדומה לתשע מסכתות בעלות נושא, וחלוקת מִשְׁנֶה לפרשות שבתוכן הלכות. בעותק זה השתמרה הלשון הקדומה, על מינוחו ותחבירו, שכמוהו נמצאו ב"עדי הנוסח הטובים" של כתבים אחרים מתקופת אחר החורבן. בעותק הושלמו חסרונות רבים של קטעים שהושחתו בשיני הזמן או שאבדו, וכן נמצאו נוסחים מדויקים שנשתבשו עם השנים במהלך דורות ההעתקה הידנית, מפאת אי הבנה של המעתיקים.[10]
השוואות נוסחים
עריכה- ספר אות אמת שינויי נוסחאות לכתבי יד המכילתא, פראג שנת ה'שפ"ד
- אתר בר-אילן לעדי נוסח של ספרות התנאים הכולל מלל של כתבי היד מן הגניזה, כתב יד אוקספורד, מינכן, וטיקן (ותיקן), רומי-קזנטרנזה, ודפוס ראשון.
- באתר כתיב של הספרייה הלאומית ניתן לראות את צילומי כל כתבי היד של המכילתא
מהדורות דפוס
עריכה- מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.[11]
- הוצאה שנייה ומתוקנת של המהדורה המדעית נערכה בידי יעקב בצלאל לויטרבך עם מבוא ותרגום לאנגלית, פילדלפיה תרצ"ד[12]
- מהדורה ללומד נערך בידי דן בארי, בהוצאת קורן, מבוסס על מהדורת הורביץ-רבין.[13]
- מהדורה על פי נוסחת הגר"א יצא לאור, בשנת התש"פ, על ידי ישיבת אדרת אליהו.
מפרשי המכילתא
עריכה- באר אברהם, (על דרך החסידות והקבלה), רבי אברהם וינברג מסלונים. מבוסס על "זה ינחמנו"
- מרכבת המשנה רבי משה דוד אברהם מרוהטין
- ברכת הנצי"ב מרבי נפתלי צבי יהודה ברלין (יצא לאור על ידי נכדיו מכתבי ידו)
- אובל אולי, רבי דוד כהן 'הנזיר', נדפס באופן חלקי (שלש פרשיות בלבד) בתוך 'נזיר אחיו' כרך ב, ירושלים, תשל"ח
- קו המדה הר אפרים, רבי אפרים זאב גרבוז
- המכילתות לפרשת עמלק, מנחם כהנא, ירושלים, תשנ"ט
- התורה והמצווה על התורה, רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (המלבי"ם)
לקריאה נוספת
עריכה- ענת רייזל, "מכילתא דרבי ישמעאל", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 49-36; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מקס קדושין, A Conceptual Commentary on the Mekilta ISBN 978-1586840785
- אייזיק הירש וויס, הקדמה למכילתא עם פירוש מדות הסופרים, עמודים XVI-XXXV (16-35)
- דניאל בויארין, מדרש תנאים: אינטרטקסטואליות וקריאת מכילתא, מכון שלום הרטמן, תשע"א 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה
ביבליוגרפיה של המכילתא דרבי ישמעאל, באתר ויקיטקסטמכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
מכילתא דרבי ישמעאל (עם פירוש קו המידה) באתר היברובוקס
כתבי יד ודפוסים ראשונים
- אוצר המכילתא,עדי נוסח מוקלדים של כל הכתבי יד, באוצר עדי הנוסח לספרות התנאית, אוניברסיטת בר-אילן.
- מכילתא, צילום דפוס ונציה 1505, באתר הספרייה הלאומית ובאתר דעת
- מכילתא דפוס ראשון קושטא ה'רע"ה
- כתב יד אוקספורד של המכילתא
- כתב יד ותיקן של המכילתא (החל מעמוד 25r)
- כתב יד ברלין של המכילתא
- חומר עזר
- מכילתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "מכילתא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שלמה פיוטרקובסקי, המטרה החזרת המכילתא ראיון עם הרב דן בארי, 15 במרץ 2020
- ליאורה בר-לבב, תשלום מכילתא: דרשות חדשות וגרסאות ייחודיות של המכילתא דרבי ישמעאל בעותק מן הגניזה
- רשימת מאמרים על מכילתא דרבי ישמעאל באתר רמב"י
ביאורים
עריכה- ^ וליתר דיוק: בתוכנה, היינו במדרש הראשון על הפסוקים, שמגיע אחרי הפתיחתא.
- ^ ”(ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!.[4]”
- ^ כך למשל המכילתא מדלגת מסוף פרשת משפטים אל פרשת ויקהל, מבלי לדרוש את פרשיית חטא העגל.
הערות שוליים
עריכה- ^ מתוך דבריו בספר "הדרשות בישראל", מצוטטים אצל מאיר איש שלום, מכילתא עם פירוש מאיר עין, מבוא, פרק ה, עמוד XXXI, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'
- ^ יצחק אליהו לנדא, מכילתא עם פירוש "ברורי המדות" ו"מצוי המדות", הקדמה לספר, עמוד שני, טור ימני ד"ה עתה נרדפה, באתר היברובוקס
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה א (פרשה ב בכתבי היד)
- ^ יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמוד 550, באתר היברובוקס
- ^ רד"צ הופמן, מסילות לתורת התנאים, עמודים 37–38
- ^ יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמוד 549, באתר היברובוקס
- ^ ליאורה עמ' 30 והערה 7
- ^ ליאורה עמוד 29 על מהדורת לאוטרבך, ועמוד 30 הערה 6 על שלושת קטעי הגניזה החדשים: יחזקאל קוטשר תשכ"ח,, שרגא אברמסון תשל"ב, דניאל בויארין תשמ"ו
- ^ על מחקר מנחם כהנא ראו ליאורה עמוד 30 הערה 8
- ^ הורוביץ רבין, מכילתא דר"י-מהדורה מדעית, באתר היברובוקס
- ^ מהדורת המכילתא של לויטרבך (כרטסת הספרייה הלאומית); מהדורת המכילתא סרוקה באתר גוגל ספרים
- ^
שלמה פיוטרקובסקי, המטרה: החזרת המכילתא למרכז בית המדרש, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
