מכתב השישה
מכתב השישה היה מסמך שנכתב על ידי גאורגה אפוסטול, שבעבר היה ממנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית של רומניה והמתחרה מול ניקולאה צ'אושסקו על ההנהגה לאחר מותו של גאורגה גאורגיו-דז'. אפוסטול החתים על המסמך עוד חמישה אישים בעלי עבר משמעותי בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הרומנית. המסמך סיכם את טענותיהם של החתומים עליו כנגד מעשיה ומחדליה של ההנהגה ברשות צ'אושסקו.
פרט לאפוסטול חתמו על המסמך סילביו ברוקאן, אלכסנדרו ברלדאנו, קורנליו מנסקו, גריגורה רצ'אנו וקונסטנטין פרבולסקו. המסמך פורסם ביום 11 במרץ 1989 ברדיו אירופה החופשית וב-BBC. במכתב, בנוסף לפירוט טענות החותמים, נתבע הממשל הרומני להפסיק את תוכנית הארגון מחדש של הכפרים, להשיב את זכויות האזרח החוקתיות ולהפסיק את יצוא המזון. החותמים הביעו את חששם שפרסום המכתב עלול לגרור פגיעה בחירותם ואולי אפילו בחייהם.
יומיים לאחר פרסום המכתב התכנס ועד הפועל הפוליטי של המפלגה הקומוניסטית הרומנית ודן באירוע. הוחלט להחמיר את האמצעים המקשים על אזרחי רומניה קשר עם אזרחי חוץ ולנדות את החותמים כבוגדים במולדת. החותמים נעצרו, נקבע להם מקום מגורים כפוי ועברו חודשים של חקירות, שמטרתן העיקרית הייתה להביאם לכך שיחזרו בם מטענותיהם. להשגת מטרה זו הובאו בכפייה קרובי משפחה שלהם, נשים, ילדים ועוד.
רדיפת חותמי מכתב המחאה הסתיימה עם המהפכה הרומנית. סילביו ברוקאן, שיצא לטלוויזיה וגינה את משטר צ'אושסקו, השתלב בהנהגה החדשה של רומניה.