מלאכי בית-אריה
מלאכי בית-אריה (20 במאי 1937 – 17 באוקטובר 2023) היה משורר עברי, חוקר קדמוניות הספר, מומחה לקודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היה מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
 | |
| לידה |
20 במאי 1937 שכונת בורוכוב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 2023 (בגיל 86)  |
| ענף מדעי | קודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
גרשם שלום |
| תלמידי דוקטורט |
מיכאל ריגלר, Edna Engel |
  | |
פעילותו בתחום השירה
עריכהמלאכי נולד למאיר ואסתר בית־אריה בשכונת בורוכוב ב-1937, מספר שנים לאחר אחיו חגי ויצחק. שירת בצה"ל בנח"ל. ב-1957 החל לפרסם שירים וסיפורי ילדים במוספי הספרות של העיתונות העברית ובכתבי העת הספרותיים. ספר שיריו הראשון, "הרחובות האלה, ההרים ההם", נדפס בשנת 1963, בלווית ציורים של רפי לביא. בשנת 1967 יצא ספר שיריו "הרי ירושלים וכל הייסורים". וכן פרסם ספר סיפורים לילדים, "לאן נעלמת השמש".
פעילותו כחוקר
עריכההתחיל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אך עבר לחוג לספרות עברית, ובשנת 1961 השלים תואר ראשון בלשון ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, שם למד גם ספרנות והשלים תואר שני בבלשנות עברית (1963). את הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' גרשום שלום, שכותרתו "פרק שירה : מבואות ומהדורה ביקורתית", השלים ב-1967. משנת 1975 היה מרצה לפלאוגרפיה וקודיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ושימש כמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם.
ב-1965 ייסד את מפעל הפלאוגרפיה העברית ומאז פרסם ספרי מחקר בתחום הפלאוגרפיה העברית, ספרי ביקורת ומהדורות של ספרים עתיקים. בין 1979 ל-1990 כיהן כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, וכמנהל מפעל הפלאוגרפיה העברית, וקנה לו שם עולמי כמומחה לכתבי יד עבריים עתיקים.
בשנת 2003 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-2013 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר[1].
גולת הכותרת של פעילותו היא בניית הקודיקולוגיה העברית על יסוד התיעוד המפורט של כל כתבי-היד המתוארכים בספריות העולם. בשנת תשפ"א פרסם בית-אריה ספר מקיף הנושא את השם "קודיקולוגיה עברית".
נפטר ב-17 באוקטובר 2023, והובא למנוחות בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה בכפר סבא.
מספריו
עריכהבתחום הספר העברי והפלאוגרפיה כתב בית-אריה חיבור מקיף הנקרא 'קודיקולוגיה עברית'. בנוסף, הוא השתתף בעריכה ובההדרה של ספרים רבים, ביניהם:
- קולט סיראט, מלאכי בית-אריה ומרדכי גלצר (עורכים), אוצר כתבי יד עבריים מימי הביניים: בציוני תאריך עד שנת ה’ש, ירושלים, מפעל הפלאוגרפיה העברית, תשל"ב-תשמ"ו
- מפעל הפליאוגראפיה העברית, אסופות כתבים עבריים מימי-הביניים, ירושלים, 1987–2002
בתחום השירה:
- הרי ירושלים וכל וייסורים: שירים, ירושלים, ספרי תרשיש, תשכ"ז.[2]
- הרחובות האלה, ההרים ההם, תל אביב, אל"ף, תשכ"ג.[3]
ספר ילדים:
- לאן נעלמת השמש? תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך
קישורים חיצוניים
עריכה- מלאכי בית-אריה, באתר Academia.edu
- כרטיס אישי, תקציר קורות חיים (באנגלית) ורשימת פרסומים באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מלאכי בית-אריה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
ריאיון עם פרופ' מלאכי בית־אריה חבר האקדמיה, סרטון בערוץ "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים", באתר יוטיוב (אורך: 1:06:15), 23 בספטמבר 2019- יעקב צ' מאיר, ספר הספרים, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוגוסט 2022
- הספר "קודיקולוגיה עברית", באתר הספרייה הלאומית
- מידע על מלאכי בית אריה בקטלוג הספרייה הלאומית
עופר אדרת, מלאכי בית־אריה: התמכרתי לידיעת כתבי היד העבריים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023- יעקב צ' מאיר, הצפרדע שהתחרתה בשירתה עם דוד המלך - במלאות שלושים למותו של מלאכי בית־אריה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ שירות הידען, חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013
- ^ הרי ירושלים וכל היסורים, ה'תשכ"ז, ירושלים, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
- ^ הרחובות האלה, ההרים ההם, תל-אביב, ה'תשכ"ג, באתר הספריה הלאומית