מלאלה יוספזאי
מלאלה יוספזאי (בפשטו: ملاله یوسفزۍ, תעתיק מדויק: מלאלה יוספזי; נולדה ב-12 ביולי 1997[1]) היא פעילה למען זכויות נערות מהעיר מינגורה ממחוז סוואט, ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן. היא ידועה בזכות פעילותה למען זכויות נשים בעמק סוואט, בו אסרו לעיתים אנשי ארגון הטליבאן על נשים ללמוד בבתי ספר[2]. ב-2013 הוענק ליוספזאי פרס סחרוב לחופש המחשבה ופרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם, ובשנת 2014 הוכרזה ככלת פרס נובל לשלום, הצעירה ביותר מאז ומעולם שזכתה בפרס נובל[3].
 | |
| מלאלה יוספזאי, 2013 | |
| לידה |
12 ביולי 1997 (בת 27) מינגורה (אנ'), פקיסטן  |
|---|---|
| מדינה |
 פקיסטן |
| מקום מגורים |
ברמינגהאם |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
אסלאם סוני |
| בן זוג | אסר מאליק |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמלאלה יוספזאי נולדה ב-12 ביולי 1997. היא נקראה "מלאלה", שם שמשמעותו "מוכת יגון", על שמה של מלאלה ממייוואנד, משוררת פשטונית ולוחמת[4]. שם משפחתה, יוספזאי, הוא שמו של שבט פשטוני גדול שדומיננטי בעמק סוואט בפקיסטן, יחול שם נולדה וחיה יוספזאי. מלאלה מתגוררת במינגורה עם הוריה, ויש לה שני אחים.
יוספזאי רכשה את השכלתה במידה רבה על ידי אביה, זיודין יוספזאי, משורר, בעל בית ספר ופעיל חינוכי בעצמו, המפעיל רשת של בתי ספר. כילדה הצהירה כי היא רוצה להיות רופאה, אך מאוחר יותר עודד אותה אביה להפוך לפוליטיקאית.
בתחילת 2009, בגיל 11, התפרסמה יוספזאי בזכות בלוג שכתבה עבור רשת השידור BBC בו היא מתארת את חייה תחת שלטון הטליבאן, נסיונותיהם להשתלט על העמק ודעותיה אודות חינוך לנערות[5]. בקיץ שלאחר מכן ערך הניו יורק טיימס[6] סרטון תיעודי על חייה עת השתלט הטליבאן על האזור, השתלטות שהגיעה לשיאה בקרב השני של סוואט[7]. יוספזאי החלה להיות מוכרת ונתנה ראיונות בטלוויזיה וכתבי עת. היא הייתה מועמדת לפרס השלום הבין-לאומי לילדים וזכתה בפרס השלום הלאומי לנוער, שנקרא מאוחר יותר על שמה[2].
ב-9 באוקטובר 2012 נורתה יוספזאי על ידי איש טליבאן חמוש עת חזרה לביתה באוטובוס מבית הספר[8] כדור אחד פגע בראשה, בצווארה ובכתפה. במהלך הימים הראשונים לאחר הפגיעה היא הייתה מחוסרת הכרה ובמצב קשה. ב-15 באוקטובר הוטסה לבריטניה להמשך הטיפול. היא החלימה במהירות ושבה לפעילות. קבוצה של 50 אנשי דת מוסלמים פרסמה פתווה נגד המתנקשים בחייה של יוספזאי[9].
ב-2013 זכתה באזרחות כבוד של קנדה[10].
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, פתח עצומה באו"ם[11] על שמה של יוספזאי, תחת הסלוגן "אני מלאלה", הקוראת לכך שכל ילדי העולם ילמדו בבתי ספר עד שנת 2015. בראון אמר כי ימסור את העצומה בנובמבר לנשיא פקיסטן, אסיף עלי זרדארי.
ב-2014 זכתה בפרס נובל לשלום בשיתוף עם קאילש סאטיארת'י. יוספזאי היא האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס מעולם[12].
בשנת 2015 גינתה את רצח סבין מהמוד[13].
בשנת 2021 התארחה בפרק האיחוד של חברים ובו רואיינה עם חברתה הטובה על רשמיה מהסדרה.
קבלה בפקיסטן
עריכההדעות בקשר למלאלה יוספזאי בפקיסטן שיקפו את חילוקי הדעות במדינה. היו שראו בה גיבורה לאומית והיו כאלה שהתנגדו לפעילותה. חומה יוסוף, בעל טור בעיתון הפקיסטני "Dawn", מנה שלוש טענות עיקריות מצד מבקריה בפקיסטן: פרסומה מדגיש את ההיבט השלילי ביותר בפקיסטן, אלימות הקיצונים. הקמפיין החינוכי שלה מושפע מעקרונות מערביים. ואחרון, הערצת המערב אליה היא צבועה שכן היא מתעלמת ממצב קורבנות אחרים לאלימות שגם הם חפים מפשע, כמו נפגעי הפצצות כלי הטיס הבלתי מאוישים האמריקאים. העיתונאי אסד באיג תיאר אותה כמי שמצדיקה את תאוריית "משא האדם הלבן" של הקולוניאליזם והאימפריאליזם המערבי. גורמים קיצוניים יותר בתקשורת הפקיסטנית אף תארו את יוספזאי כ"סוכנת של ה-CIA".
חיים אישיים
עריכהב-9 בנובמבר 2021 הודיעה יוספזאי שהיא נישאה לאסר מאליק, מנכ"ל המרכז למצוינות בספורט הקריקט בפקיסטן[14]
לקריאה נוספת
עריכה- מלאלה יוספזאי עם כריסטינה למב, אני מלאלה: הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מלאלה יוספזאי (באנגלית)
מלאלה יוספזאי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מלאלה יוספזאי, ברשת החברתית אינסטגרם
מלאלה יוספזאי, ברשת החברתית Goodreads
מלאלה יוספזאי (1997-), דף שער בספרייה הלאומית- מלאלה יוספזאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מלאלה יוספזאי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- רויטרס, יוספזאי על זכייתה בפרס נובל: "זאת רק ההתחלה", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2014
גרדיאן, ניו יורק טיימס, דרכה של הנערה הפקיסטאנית שהטליבאן ניסה לחסל אל פרס נובל לשלום, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2014- מלאלה יוספזאי, אני ניצחתי, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2014
- עמית ולדמן, מלאלה יוספזאי זכתה בנובל לשלום, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2014
יובל מלחי, פרק 205: הנערה ששיחקה באש – 'סיפור אחר' לזכר שירה בנקי, באתר "קטעים בהיסטוריה", 20 ביולי 2017- עופרה עופר אורן, סרט תיעודי של נטפליקס בסדרה "את האורח הבא לא צריך להציג": מלאלה יוספזאי, בבלוג "סופרת ספרים", 14 במרץ 2018
- עופרה עופר אורן, נאומה בטקס קבלת פרס נובל, בבלוג "סופרת ספרים", 27 בנובמבר 2018
- מלאלה יוספזאי, הילדות האפגניות מבקשות חופש, הגנה וחינוך. אסור לנו לאכזב אותן, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ Memmot, Mark (9 October 2012), "Taliban Say They Shot Teenaged Pakistani Girl Who Exposed Their Cruelty" NPR. Retrieved 15 October 2012.
- ^ 1 2 "Malala Yousafzai: Portrait of the girl blogger" BBC News. 10 October 2012. Retrieved 11 October 2012.
- ^ זוכי פרס נובל לשלום: מללה יוספזאי וקאילאש סאת'יארטי, באתר ynet, 10 באוקטובר 2014
- ^ [tribune.com.pk/story/322054/bacha-khans-philosophy-of-non-violence-and-benazir-bhuttos-charisma-inspires-malala "Bacha Khan’s philosophy of non-violence and Benazir Bhutto’s charisma inspires Malala"] The Express Tribune. 16 January 2012. Retrieved 11 October 2012.
- ^ "Diary of a Pakistani schoolgirl" BBC News. 19 January 2009. Retrieved 11 October 2012.
- ^ Adam B. Ellick (2009) Class Dismissed (documentary). The New York Times. Retrieved 11 October 2012.(הקישור אינו פעיל, 2.1.2020)
- ^ "Pakistani girl, 13, praised for blog under Taliban" BBC News. 24 November 2011. Retrieved 11 October 2012.
- ^ אי-פי, הטליבאן ירה בבת 14 הלוחמת למען זכויות נערות בפקיסטאן, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012.
- ^ Jon Boone (12 October 2012). "Malala Yousafzai: 'fatwa' issued against gunmen" The Guardian. Retrieved 12 October 2012.
- ^ malala yousafzai canadian
- ^ [educationenvoy.org "A World At School"] Retrieved 15 October 2012.
- ^ Laura Smith-Spark, Malala Yousafzai and Kailash Satyarthi share Nobel Peace Prize, CNN, 10 October 2014
- ^ Malala Fund Blog - Malala Condemns Tragic Killing Of Pakistani Human Rights Activist Sabeen Mahmud, web.archive.org, 2015-04-27
- ^ מללה יוספזאי, שהטליבאן ירה לה בראש בגיל 14, התחתנה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021