מלון גת רימון

מלון גת רימון היה בית מלון שפעל בתל אביב בשנים 1933–1962 ונחשב למלון יוקרה במונחי התקופה.

מלון גת רימון

מידע כללי
סוג	בית מלון
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1936
תאריך פתיחה רשמי	1936
אדריכל	ורנר יוסף ויטקובר
קואורדינטות	32°04′38″N 34°46′02″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת תל אביב מוגדלת)   מלון גת רימון (למפת תל אביב רגילה)   מלון גת רימון (למפת גוש דן רגילה)   מלון גת רימון (למפת גוש דן מוגדלת)   מלון גת רימון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

איור המלון על גבי מעטפה שנשלחה בינואר 1949

הקמת המלון

בשנות השלושים של המאה העשרים נפתחו בתי מלון לאורך שפת הים של תל אביב. אחד מהם היה מלון גת רימון. המלון נבנה ברחוב הירקון 78 ופעל מאז שנת 1933, כמלון ופנסיון קטן. היזם שהקים את המלון היה משקיע מעולי גרמניה בשם פליישר, שהשכיר אותו ללאונרד וייסברם, אף הוא מעולי גרמניה, שהפעיל בו את בית המלון. שם המלון "גת רימון" נגזר משמה של אחת מערי הלויים הנזכרות בתנ"ך. תוך כשנה הפך השוכר לבעלים והחליט להעתיק את המלון לבניין חדש מעבר לכביש, ברח' הירקון 79, שתוכנן על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר ונבנה בשנים 1934–1936.

בזמן הבנייה נתגלעו חילוקי דעות בין האחים וייסברם לוויטקובר. האדריכל תכנן 26 חדרים עם אמבטיה, והאחים סברו כי במקום אמבטיות אפשר לבנות עוד חדרים. בפשרה הוחלט לבסוף לבנות 10 חדרים עם אמבטיה ויתר החדרים רק עם מקלחות. מחלוקת אחרת נבעה מהצעתו של ויטקובר להתקין במלון בר מעוצב והאחים סברו שאין צורך בכך כי לדבריהם "היהודים לא שותים". בסופו של דבר הותקן הבר והתברר שיש לו גם לקוחות יהודים.

במודעה שפורסמה בעיתון "דבר" ב-4 במרץ 1936 הודיע לאונרד ויסברם על פתיחת המלון החדש "מול המלון הראשון שלנו שיתקיים גם להבא בטיבו הידוע ובמחיריו הנוחים", והוסיף כי במלון החדש יהיו שכלולים כמים חמים והסקה מרכזית ויהיו בו בית קפה, בר, מסעדה ומרפסת לים. הקפה הוגש לאורחים בגינת המלון שנשקפה אל הים. מבעד לדלתות הזכוכית הגדולות של חדר האוכל ומרוב החדרים נתגלה מראה הים. האורחים התרשמו מהמבואה המרשימה של המלון מרחוב הירקון ומחזותו המודרנית. עד מהרה הפך המלון למלון יוקרה, לצד מתחרהו הסמוך לו, מלון קטה דן.

שגשוגו של המלון בתקופת המנדט הבריטי

לאונרד וייסברם המשיך לנהל את המלון החדש ובמשך הזמן הצטרף אליו לניהול המלון בנו בנימין וייסברם. בשנת 1936 כאשר המנצח ארתורו טוסקניני הגיע לתל אביב כדי לנצח על קונצרט הפתיחה של "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (אשר עם קום המדינה הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית" אירח אותו דוד בן-גוריון לסעודה בביתו בתל אביב. בתום הסעודה נערכה למנצח קבלת פנים בהשתתפות כ-60 אורחים במלון גת רימון. בין הנוכחים היו פרופסור חיים ויצמן, משה שרת (אז שרתוק) וידוענים רבים.

מלבד היותו של מלון גת רימון מקום אירוח ובילוי חברתי, התקיימה במלון גם פעילות ביטחונית כאשר בתקופת מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט נהג אורד צ'ארלס וינגייט לקיים במלון מגעים עם אנשי הסוכנות היהודית לשם חיזוק שיתוף הפעולה עמם. לימים, כשהגיעה לביקור במדינת ישראל אלמנתו, לורנה וינגייט, היא התאכסנה במלון, לפי בקשתה, משום שזה היה המלון בו התאכסן בזמנו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו שלטונות המנדט הבריטי את מלון קטה דן, שכנו ומתחרהו של מלון גת רימון, למפקדת משטרה אזורית. בעקבות זאת הפך מלון גת רימון למלון היוקרתי של תל אביב בשנות המלחמה, כאשר מאות אלפי חיילים מהצבא הבריטי וחיילים מהאימפריה הבריטית חלפו או חנו בארץ ישראל ובילו את חופשותיהם בתל אביב, בבתי המלון, במסעדות ובבתי הקפה לחופה העיר. הגיעו הדברים לידי כך שהחיילים היו רוב המבקרים והמתארחים בהם, ותושבי תל אביב היו המיעוט. בין אנשי הצבא שהתארחו במלון גת רימון היו גם קצינים בכירים בריטים וגם קרובי משפחה של משפחת המלוכה הבריטית שמצאו בו מפלט בזמן הבליץ.

באותה שנה זכה המלון לארח בו אישיות מלכותית, היה זה כאשר נאזרי סברי , אשתו של מלך מצרים פואד הראשון ואמו של המלך פארוק הראשון, התאכסנה בו במשך שלושה שבועות בדרכה למצרים מאיראן, אליה נסעה כדי להסדיר את גירושי בתה הנסיכה פאוזיה מבעלה מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה הפרסי.

באותה תקופה התקיימה במלון גם פעילות חשאית, כשהמלון משמש מקום לפגישות והתייעצויות של מפקדי ההגנה והפלמ"ח. באותה עת עצמה נהג גם ריצ'רד קטלינג ממפקדי הבולשת הבריטית, לבוא למלון עם ידידתו היהודיה.

אישים אחרים שהתארחו במלון, במועדים שונים, בתקופת המנדט, היו הנציב העליון הרולד מקמייקל, זקן שופטים הארי הרברט טראסטד, מלך עיראק פייסל השני, בהיותו עדיין יורש העצר, ראש ממשלת מצרים מוסטפא א-נחאס פאשה ומפקד הלגיון הערבי ג'ון באגוט גלאב.

בימי מדינת ישראל

מיד לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בשעה אחת לאחר חצות אור ל-15 במאי 1948, באה ההכרה הראשונה למדינה שזה אך נולדה, ארצות הברית הודיעה על הכרה דה פקטו במדינת ישראל. יומיים לאחר מכן העניקה ברית המועצות למדינת ישראל הכרה דה יורה.

הנציג הדיפלומטי הראשון של ברית המועצות, הציר פבל ירשוב, הגיע לישראל בעת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, ב-9 באוגוסט 1948. הוא ירד לחוף בנמל חיפה מספינה סובייטית, ועמו הגיעו אנשי צוות הצירות. בואו לישראל התקבל בהתלהבות רבה על ידי הציבור בישראל. מיד עם בואם יצאו הנציגים הסובייטיים בשיירת מכוניות לתל אביב והגיעו למלון גת רימון, שבו עמדו להתאכסן עד שימצא משכן קבוע לנציגות. בהגיעם למלון קרוב לשעת חצות. המתינו להם לפני המלון מאות אנשים שקידמו אותם בתשואות.

ג'יימס מקדונלד נתמנה לנציג הדיפלומטי הראשון של ארצות הברית בישראל, אף הוא בדרגת ציר. ב-12 באוגוסט 1948 הוא הגיע לישראל. גם הוא התגורר במלון גת רימון. עד שיסודר לנציגות משכן קבוע.

בשל התגוררותם של נציגי שתי המעצמות במלון גת רימון הונפו על גג המלון הדגלים של שתיהן.

בואו של הציר האמריקאי לישראל נראה על ידי הציבור בישראל כעניין טבעי. לעומת זאת הגעתו של הציר הסובייטי עוררה התרגשות רבה בקרב הציבור. על כך כתב נתן אלתרמן בטור השביעי שיר בשם "מסביב לגת רימון" בו כתב בין היתר:

כבר גולש החלב ושוצפים הכיריים...

מי שם לב? ילהט המטבח וירשוף!

מגגות וגזוזטרה

עקרות הבית

עוקבות אחר פבל איבנוביץ' ירשוב!

"הוא לובש מעילו", "הוא חובש

את הכובע"

"הוא לדלת נגש", "הוא עומד"

"הוא מביט",

"הוא יוצא" "הוא חוזר"...

כל נשיו - של - הרובע

ממרומי משלטים משתתפות בתצפית.

— נתן א., מסביב לגת רימון, דבר, 13 באוגוסט 1948

בתקופת מלחמת העצמאות התאכסן במלון דוד מרכוס, קולונל יהודי ששירת בעבר בצבא ארצות הברית, שהגיע לארץ כאיש מח"ל, על מנת לתרום מניסיונו הצבאי לצה"ל והיה הראשון שהוענקה לו דרגת אלוף.

לאחר סיום מלחמת העצמאות הונהגה בישראל מדיניות הצנע בה הוגבלה רכישת מוצרי מזון וצריכה. האזרחים רכשו את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לכל אזרח בפנקס אישי. הנהגת הצנע נבעה מקליטת העלייה ההמונית של עולים שהגיעו לרוב בחוסר כל, בין אם ממחנות העקורים באירופה לאחר השואה, ובין אם ממדינות ערב. יוצאים מן הכלל, על פי צו, היו 11 בתי מלון יוקרתיים במדינה בהם יכלו תיירים לקבל ארוחות ללא קיצוב וללא תלושים תמורת מטבע זר. בין בתי המלון הללו נכללו מלון גת רימון ושכנו מלון קטה דן.

ביוני 1950, במהלך תקופת הצנע, הגיע לביקור בישראל השחקן והזמר אדי קנטור, מי שנחשב בתקופתו לכוכב קולנוע. הוא התאכסן במלון גת רימון שהיו בו התנאים לארח ידוען כמוהו.

בדצמבר 1952 התאכסן במלון אורח נכבד אחר, יו דלטון מדינאי בריטי בכיר, ממפלגת הלייבור הבריטית שבימי מלחמת העולם השנייה שירת כ"שר ללוחמה כלכלית" בקבינט המלחמה הבריטי והיה אחראי להקמת מנהלת המבצעים המיוחדים, ולאחר המלחמה היה שר האוצר של בריטניה.

בעת מלחמת סיני ביקש קצין מצרי שבוי בדרגת סרן בשם יוסף נאדא מקלט בישראל ובקשתו נענתה. ב 29 בינואר 1957 הוא הוצג בפני נציגי העיתונות במלון האורחים של מלון גת רימון וסיפר על מניעי עריקתו.

לקראת ראשית שנות השישים ירד המלון מגדולתו. כבר בשנת 1953 נחנך בסמוך לו מלון דן ובו 280 חדרים, ובשנת 1961 נחנך מלון שרתון הישן ובו 206 חדרים, ומלון גת רימון הקטן והמיושן לא יכול היה להתחרות בהם. בשנת 1962 מכרו בעלי המלון את המבנה ואת המקרקעין ליזמים ולאחר 26 שנים מאז הקמתו חדל המלון מלהתקיים.

כיום (2016) ניצב במקום בית מלון בשם "פארק פלאזה אורכידאה" ובו כ-200 חדרים על פני 16 קומות.

לקריאה נוספת

• דן יהב, תל אביב־יפו: עיר החלומות : שכיות חמדה בעיר, הוצאת צ'ריקובר, 2005, עמ' 386.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלון גת רימון בוויקישיתוף

• תמונת המלון(הקישור אינו פעיל) באתר yaronamir.com.
• על המלון ומלונות נוספים מתקופת ראשית המלונאות בישראל+תמונות