מלחמת אוקראינה–רוסיה

מלחמת אוקראינה–רוסיה (או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה) היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ ב-24 בפברואר 2022 כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה.

מלחמת אוקראינה–רוסיה
Вторжение России на Украину רוסית Російське вторгнення в Україну אוקראינית

מפת הלחימה נכון לנובמבר 2024   שטח בשליטת אוקראינה   שטח אוקראיני בשליטת רוסיה ובדלנים אוקראיניים פרו-רוסיים   היה בשליטת רוסיה ונתפס מחדש על ידי אוקראינה למפה מפורטת יותר (באנגלית), ראו מפת הפלישה הרוסית לאוקראינה
מלחמה: הסכסוך האוקראיני-רוסי
תאריכים	24 בפברואר 2022 – מתמשך (1000 ימים)
מלחמה לפני	המשבר האוקראיני-רוסי
מקום	מזרח אירופה, רוסיה, אוקראינה, חצי האי קרים
עילה	התקרבות אוקראינה לברית נאט"ו וטענות רוסיות בדבר רדיפה של האזרחים הרוסים ברפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס (האשמות ברצח עם בדונבאס).
תוצאה	מתמשך
הצדדים הלוחמים בלארוס הרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של לוהנסק קוריאה הצפונית בתמיכת אוקראינה ארצות הברית בתמיכת מנהיגים ולדימיר פוטין מיכאיל מישוסטין סרגיי לברוב ולדימיר קולוקולצב דניס פושילין לאוניד פסצ'ניק  וולודימיר זלנסקי דניס שמיהל אולקסי רזניקוב  מפקדים סרגיי שויגו ולרי גרסימוב סרגיי סורוביקין אלכסנדר דבורניקוב אולג סליוקוב ויקטור אפזלוב מיכאל טפלינסקי אנדריי מורדביצ'ב ניקולאי יבמנוב אנדרי סרדיוקוב אלכסנדר ז'וראבליוב אלכסנדר לפין איגור קוסטיוקוב דניס סיננקוב יאן לשצנקו גנרלים שנהרגו: ולדימיר פרולב אנדריי סוחובצקי ולרי זלוז'ני סרהי שפטלה רוסלן חומצ'ק אולקסנדר סירסקי אולקסיי נייז'פפה מיקולה אולשצ'וק אנטולי ברגילביץ' אולקסנדר פבליוק כוחות צבא רוסיה: כ-175,000 עד 190,000 חיילים סדירים (קבע) גיוס מילואים חלקי. עשרות אלפי מתנדבים לצבא הרוסי ולכוח וגנר הרפובליקה העממית של דונצק: 20,000 לוחמים הרפובליקה העממית של לוהנסק: 14,000 לוחמים סה"כ: כ־225,000 לוחמים. צבא אוקראינה: כ-209,000 חיילים סדירים 102,000 חיילי מיליציות וכוחות חצי צבאיים 900,000 כוחות עתודה אלפי אזרחים שהתנדבו לצבא ועוד עשרות אלפי אזרחים חמושים 11,675–20,000 מתנדבים זרים. אבדות אבדות צבאיות: 593,160 הרוגים (מקור אוקראיני 13.08.24) 5,937 חיילים הרוגים (מקור רוסי 21.09.22), 25,528 הרוגים מאומתים, לא כולל אבדות הכוחות הצבאיים של הרפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס(Mediazona 16.06.23) 4,163 הרוגים ו-17,354 פצועים (אבדות המיליציה של הרפובליקה העממית של דונצק עד 22 בדצמבר 2022). יותר מ-180 אלף הרוגים ופצועים (לפי הערכת מקורות מערביים, נכון לפברואר 2023) אבדות צבאיות: 2 קצינים הרוגים אבדות צבאיות: כ-31,000(נכון ל-25 בפברואר 2024). כ-7,200 נעדרים, רובם הגדול שבויים (מקור אוקראיני, 11 ביולי 2022) 35,382 הרוגים שנרשמו כנעדרים. יותר מ-100 אלף הרוגים בשנה הראשונה של המלחמה
אבדות אזרחיות: הרוגים: מעל 41,150 אזרחים הרוגים, בהם 287 ילדים (הערכה אוקראינית). יותר מ-9,000 אזרחים הרוגים, וכ-16,000 פצועים, מתוכם יותר מ-700 הרוגים וכ-2,500 פצועים מקרב תושבי הרפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס (לפי נתוני האו"ם נכון ליוני 2023). פליטים ועקורים: מעל ל-4 מיליון פליטים וביניהם כמיליון וחצי ילדים ולפחות 6 מיליון וביניהם כ-3.3 מיליון עקורים פנימיים (על פי נציבות האו"ם לפליטים).

הפלישה באה לאחר חודשים של משבר, בהם רוסיה פרסה כוח צבאי גדול על גבולותיה עם אוקראינה והייתה שיאו של סכסוך ועימות צבאי בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שהחל ב-2014, בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד-צדדי את חצי האי קרים ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס בסיוע רוסי עקיף.

ההנהגה הרוסית העריכה בטעות, שניתן יהיה להביא להפלת הממשל באוקראינה, ולהחלפתו בממשלה פרו-רוסית, באמצעות מלחמת בזק, מבלי להסתבך במערכה צבאית ממושכת. בשלושת הימים הראשונים של הפלישה התקדמו הרוסים במהירות, בעיקר בציר בלארוס–קייב, במחוז סומי בצפון מזרח אוקראינה ובמחוז חרסון בדרום המדינה. אולם התנגדות אוקראינית עזה ויעילה מהצפוי, ובעיות לוגיסטיות שונות גרמו במהרה להאטת קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים ולבלימה כמעט מוחלטת של התקדמותם במספר אזורים. הצבא האוקראיני קיבל כמויות גדולות של ציוד לחימה מתקדם ממדינות ברית נאט"ו ובמיוחד מארצות הברית, שסייעו לו בלחימה נגד הכוחות הפולשים. הרוסים ספגו אבדות כבדות בכוח אדם ובציוד צבאי, וחלק ניכר מכוחותיהם רותקו ללחימה בכיסי התנגדות שנותרו בעורפם. חיל האוויר הרוסי לא הצליח להשיג עליונות אווירית מוחלטת, ופעילותו בשטח אוקראינה הייתה מצומצמת למדי. עם זאת, המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה זכתה להישגים קרקעיים משמעותיים. עד אמצע מרץ השתלטו הרוסים על החלק הדרומי של מחוז דונצק, רוב שטח מחוז זפוריז'יה וכמעט כל מחוז חרסון, ויצרו רצף יבשתי בשליטתם מהגבול הרוסי לחצי האי קרים, למעט העיר מריופול, שהושמה במצור.

ככל שהתמשכה המלחמה, היא קיבלה אופי של מלחמת התשה הדדית כמעט סטטית. החל מאמצע מרץ עברו הכוחות הרוסיים בצפון-מזרח אוקראינה למגננה, והאוקראינים החלו לקחת את היוזמה לידיהם, וביצעו שורה של התקפות-נגד באותם אזורים, וכן במחוז מיקולאייב שבדרום המדינה, שם נכשל הניסיון הרוסי להרחיב את ראש הגשר שלהם ממערב לנהר דנייפר.

בראשית אפריל 2022 נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס", בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר חרקוב. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.

בשבוע השני של מאי 2022 הצליחו הרוסים לפרוץ החוצה מהמבלט הקטן בו החזיקו באזור העיר פופאסנה, יצרו בליטה גדולה בקו החזית בצפון דונבאס והגיעו עד למרחק קטן מצומת הדרכים החשוב בבאחמוט. לקראת סוף יוני 2022 פתח הצבא הרוסי במתקפה גדולה ממספר כיוונים על אזור סוורודונצק-ליסיצ'נסק ועד 4 ביולי נפלה העיר ליסיצ'נסק, המאחז האוקראיני האחרון במחוז לוהנסק לידי הרוסים. הכוחות האוקראיניים, שהגנו על האזור, נאלצו לפנות אותו במהירות, לאחר שספגו אבדות כבדות, ולסגת מערבה לכיוון סברסק, כדי להינצל מכיתור.

לאחר הנסיגה ממרחב ליסיצ'נסק, נערכו האוקראינים מחדש בקו סברסק–סולודר–באחמוט, וקו החזית בדונבאס נותר ללא שינוי משמעותי במהלך החודשיים הבאים. בסוף אוגוסט 2022 נטלו האוקראינים את היוזמה לידיהם, וביצעו שורת התקפות נגד רחבות היקף באזורים שונים של החזית. התקפת הנגד הראשונה באזור חרסון נתקלה בהתנגדות עזה והשיגה התקדמות מוגבלת, אולם המתקפה השנייה, שנפתחה בראשית ספטמבר בגזרה שמצפון לעיר בלקליה במחוז חרקוב, השיגה הבקעה עמוקה של מערך ההגנה הרוסי ונחלה הצלחה מלאה. הפיקוד הרוסי נאלץ לפנות תוך מספר ימים כמעט את כל השטח שבשליטתו במחוז חרקוב, כולל אזור איזיום, ולסגת לקו נהר אוסקיל.

במחצית השנייה של ספטמבר אירעו שני אירועים משמעותיים, עם פוטנציאל לשנות את מהלך המלחמה באוקראינה. ב-21 בחודש הודיע פוטין על "גיוס חלקי" של כוחות המילואים ברוסיה ושר ההגנה הרוסי הודיע שבשלב ראשון יגויסו כ-300 אלף חיילי מילואים לתגבר את הכוחות הרוסיים הלוחמים באוקראינה. במקביל הודיעו הרוסים על עריכת משאלי עם במחוזות דונצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון, על צירוף אותם מחוזות לפדרציה הרוסית. בעקבות התוצאות של משאלי העם, שנערכו בשטחים שבשליטת רוסיה במחוזות הנ"ל בין 23 ל-27 בספטמבר, הכריזה הדומה הרוסית ב-30 בספטמבר על סיפוח ארבעת המחוזות של אוקראינה לרוסיה, אף שרוסיה לא שלטה על כל שטחם באותה עת, צעד שספג ביקורת בין-לאומית נרחבת.

על אף הסיפוח, המשיך הצבא האוקראיני לתקוף ולהשתלט מחדש על שטחים במחוזות שסופחו על ידי רוסיה. בצפון הדונבאס, האוקראינים הבקיעו את קו נהר אוסקיל ויצרו ראש גשר רחב בגדה המזרחית שלו, אך התקדמותם בגזרה זו נבלמה כמעט לחלוטין על ידי הכוחות הרוסיים. בדרום אוקראינה המשיכו האוקראינים לתקוף את ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר באזור חרסון. בראשית נובמבר החליט הפיקוד הרוסי לפנות ביוזמתו את ראש הגשר, ועד 11 בנובמבר השלים את פינוי כוחותיו מראש הגשר, מהלך שאיפשר לאוקראינים לשחרר את העיר חרסון, ולהשתלט מחדש על כ-30 אחוז משטח מחוז חרסון.

בחודשים הראשונים של שנת 2023, היוזמה האסטרטגית הייתה בידי הצד הרוסי, שערך שורת מתקפות מוגבלות לאורך קו החזית באזור דונבאס. המאמץ ההתקפי העיקרי של הצבא הרוסי התמקד במרחב סביב העיר באחמוט. בשלב הראשון של המתקפה הצליחו הרוסים לכתר כמעט לחלוטין את הכוחות האוקראיניים שהחזיקו בעיר, ובשלב השני הם השתלטו בהדרגה על שטח העיר, לאחר קרבות רחוב קשים, והשלימו את כיבושה ב-20 או ב-21 במאי, לאחר כמעט שמונה חודשי לחימה. ביוני 2023, אוקראינה יזמה מתקפת נגד גדולה בדרום מזרח המדינה שנבלמה ברובה.

המלחמה הביאה לעיצומים בין-לאומיים נרחבים על רוסיה ולגינויה, ולהתגייסות המערב לסייע לאוקראינה בנשק ובממון. פינלנד ושוודיה הצטרפו לברית נאט"ו. ככל שהתמשכה המלחמה הפכה אוקראינה תלויה יותר ויותר בסיוע הצבאי והכלכלי המערבי, כדי להמשיך לנהל את המלחמה. בשטחי אוקראינה נתגלו עדויות למעשי זוועה רוסיים נגד אזרחים בהיקף גדול, שנחקרים כפשעי מלחמה על ידי גופים מערביים ובין-לאומיים. כתוצאה מהמלחמה נגרם הרס עצום לתשתיות ולכלכלה באוקראינה, המוערך במאות מיליארדי דולרים, ומיליוני אוקראינים נאלצו לעזוב את שטח המדינה והפכו לפליטים. לקראת חודשי החורף רוסיה הגבירה את התקיפות נגד מתקני תשתית ברחבי אוקראינה. כתוצאה מכך, חלה פגיעה קשה באספקת חשמל, מים ושירותים חיוניים. ברוסיה פנימה הטיל נשיא רוסיה הגבלות נרחבות על האזרחים והידק את שליטתו במדינה.

רקע

ערכים מורחבים – סיפוח חצי האי קרים (2014), המלחמה בדונבאס (2014–2021), המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022), האשמות ברצח עם בדונבאס

במרץ 2014 בעקבות אירועי יברומאידאן באוקראינה שבמהלכם הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' הכריז פוטין על סיפוח חצי האי קרים לרוסיה. הסיפוח הביא את מרבית מדינות המערב להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה. על רקע הסיפוח, ועליית גורמים לאומנים פרו-מערביים לשלטון באוקראינה, פרצה מלחמת אזרחים במחוזות המזרחיים של אוקראינה, בהם רוב האוכלוסייה הייתה רוסית אתנית. במסגרת המלחמה בדונבאס, ניסו קבוצות בדלנים פרו-רוסיים במחוזות דונייצק ולוהנסק בדרום מזרח אוקראינה, להשתלט על אותם מחוזות, ולהתנתק מאוקראינה, בעוד השלטונות האוקראיניים ניסו לדכא את המרידה בכוח צבאי, ולהשתלט מחדש על האזורים שבשליטת הבדלנים. בשלב הראשון של המלחמה הצליח הצבא האוקראיני להשתלט על מרבית השטח, שנתפס על ידי כוחות הבדלנים. אולם התערבות עקיפה של רוסיה, שסיפקה סיוע צבאי עקיף וישיר לכוחות המורדים, איפשרה לאחרונים לעבור למתקפת נגד ולהשתלט על חלקים גדולים ממחוזות דונצק ולוהנסק.

בעקבות סיפוח חצי האי קרים, ניתקו האוקראינים את תעלת צפון קרים ממי הדנייפר וגרמו למחסור חמור במים בחצי האי קרים. ניסיונות רוסיים להידברות נדחו על הסף, כשהאוקראינים מכריזים שחידוש הזרמת המים לקרים תיתכן רק לאחר השבת הריבונות האוקראינית על חצי האי.

בפברואר 2015 המשיכו קרבות ספורדיים בין הצבא האוקראיני לבין כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים, ויחידות "מתנדבים" רוסים בדונבאס. עד ספטמבר 2015 העריך ארגון האומות המאוחדות, שבמהלך המלחמה בדונבאס נהרגו כ-8,000 איש. בין השנים 2015 ו-2022 המשיך להתנהל עימות בעצימות נמוכה בין הבדלנים בדונבאס לממשל האוקראיני, כשהראשונים מסתייעים בתמיכה רוסית, בעוד אוקראינה מקבלת תמיכה גוברת מהאיחוד האירופי ומארצות הברית.

ריכוזי הכוחות של צבא רוסיה סמוך לגבול אוקראינה, נכון ל-3 בדצמבר 2021

ב-2021, החלה רוסיה בעיבוי כוחות ותמרונים צבאים ליד גבולות אוקראינה. הצעד גרם למשבר בין-לאומי ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית, רוסיה הכחישה כוונה זו. במשך מספר חודשים האשימו שתי המדינות זו את זו האשמות הדדיות במקביל לניסיונות של ארצות הברית ומדינות נוספות להגיע לפתרון דיפלומטי למשבר.

הכרזה של פוטין

ב-21 בפברואר 2022, הכריזה רוסיה על הכרה ברפובליקות הפרו-רוסיות, שהוקמו במחוזות דונצק ולוגנסק, ועל משלוח חיילים לשטחן לצורך מה שהוגדר בקרמלין כמשימת "שמירת שלום". במועד זה, מקורות מודיעין מערביים העריכו, שהרוסים ריכזו 175–190 אלף חיילים סמוך לגבול אוקראינה–רוסיה, וכן בבלארוס וחצי האי קרים.

ב-24 בפברואר 2022, מספר דקות לפני השעה 5:00 (שעון מקומי), הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החלטתו לערוך "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה. המטרות המוצהרות של המבצע היו "לעצור את רצח העם", שביצעו כביכול האוקראינים ברפובליקות הפרו-רוסיות (ראו: האשמות ברצח עם בדונבאס), שהוקמו במחוזות דונצק ולוהנסק, ולהביא ל"דה-נאציפיקציה ודה מיליטריזציה" של אוקראינה. במסגרת ההכרזה על המבצע, קרא ולדימיר פוטין לצבא האוקראיני להיכנע, טען שלרוסיה אין תוכניות לכבוש אדמות אוקראיניות, ואיים בתוצאות חמורות לכל מדינה שתתערב במלחמה באוקראינה, או תעניק סיוע צבאי לאוקראינה, כולל איום בשימוש בנשק גרעיני נגדן.

מקורות ישראליים דחו את הטענות הרוסיות שאוקראינה ביצעה רצח עם ברפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס, וטענו שמדובר בניסיון להכפיש את אוקראינה, ולהציג את ההנהגה שלה כנאו-נאצית, כדי לבודד אותה בזירה הבין-לאומית. הם העריכו כי הסיבה האמיתית לפלישה לאוקראינה, הייתה רצונה של ההנהגה הרוסית לשנות את הסדר העולמי הקיים, ולמצב מחדש את רוסיה כמעצמה עולמית רבת השפעה.

מהלך הלחימה

תחילת הפלישה

מפה אינטראקטיבית של התפתחות המערכה הצבאית באוקראינה

ב-24 בפברואר 2022, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, קייב, ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור קרמנצ'וג. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז חרסון מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.

במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים.^{[דרושה הבהרה]} בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.

בשלושת הימים הראשונים של הפלישה הרוסית, השיגו הכוחות התוקפים התקדמות מהירה יחסית, אולם לאחר מכן הואט מאוד קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, ובמספר אזורים (מצפון מערב לקייב ובמרחב חרקוב) נבלמה המתקפה הרוסית כמעט לחלוטין. הצבא הרוסי לא הצליח לכתר ולהשמיד כוחות אוקראיניים משמעותיים, וההתנגדות העזה של חלק מהערים והעיירות האוקראיניות, שנמצאו בנתיב התקדמותו, אילצה את הרוסים במקרים רבים לעקוף אותן, ולהשאיר לא מעט כיסי התנגדות בעורפו.

החזית בצפון אוקראינה

ערך מורחב – המתקפה על קייב (2022)

רק"ם רוסי הרוס בעיר בוצ'ה לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים משם

ב-24 בפברואר 2022, דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין על פתיחת המבצע דווח על פיצוצים באזור קייב, בירת אוקראינה. הכוחות הרוסיים החלו להתקדם מגבול בלארוס דרומה במטרה לכתר ולנתק את קייב. הכוחות שכללו יחידות מהארמייה ה-41, הארמייה ה-35 והארמייה ה-36. בסיוע מספר בריגדות מוטסות, התקדמו לעבר העיר בשני צירים עיקריים: האחד, מגבול בלארוס במקביל לגדה המערבית של נהר דנייפר דרך צ'רנוביל ופריפיאט, והשני, מאזור מפגש הגבולות בלארוס–רוסיה–אוקראינה, דרך מחוז צ'רניהיב בגדה המזרחית של הנהר. ביום הראשון של הפלישה, השתלטו כוחות רוסיים על צ'רנוביל ופריפיאט, אך הניסיון של כוחות מוטסים להשתלט על נמל התעופה אנטונוב, במרחק קצר מצפון לקייב, נתקל בהתנגדות אוקראינית עזה. רק ביום שלמחרת הצליחו הרוסים להשלים את ההשתלטות על שדה התעופה, בסיוע כוחות קרקע שחברו לכוחות המוטסים. באותו יום נשמעו אזעקות רבות בקייב עקב מתקפת טילים על העיר. דיווחים אוקראיניים על כניסת כוחות רוסיים אל תוך העיר עצמה, ועל קרבות רחוב שפרצו באזורים שונים של העיר, התבררו בדיעבד כחסרי בסיס.

לפי משרד ההגנה הבריטי, הכוחות הרוסיים הצליחו לפרוץ נתיב התקדמות חדש לקייב, לאחר שלא הצליחו לכבוש את העיר צ'רניהיב, וכי חלק הארי של הכוחות הרוסיים המתקדמים לקייב הגיעו למרחק של יותר מ-50 ק"מ ממרכז העיר. בעיר צ'רניהיב הוטל מצור. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הצהיר כי צבא רוסיה נמצא במרחק 32 קילומטרים בלבד מקייב, וכי כוחות רוסיים התקדמו לעבר קייב מכיוון צפון ומכיוון צפון-מזרח במטרה לכתר את העיר ולהכניע אותה.

לוחמה עזה התנהלה על יישובים שמצפון לקייב וחלקם נכבשו. כוחות רוסיים שנעו לאורך הכבישים המהירים מסומי הגיעו לברובארי שממזרח לקייב, ב-4 במרץ. החלה לחימה באזור. באמצע מרץ, אוקראינה מתקפות נגד. למשל, הושבו לשליטתה חלקים מאירפין שאבדו במהלך הלחימה.

במחצית השנייה של חודש מרץ 2022 נוצר קיפאון כמעט מוחלט בקווי החזית, והלחימה הפכה לסטטית באזורים רבים. הצבא הרוסי סבל מבעיות לוגיסטיות שהקשו עליו לבצע תמרונים אוויריים וקרקעיים. נוסף על כך, התקפות התגובה האוקראיניות אילצו אותו להעביר חיילים להגן על קווי האספקה, והדבר הגביל את הכוחות מלבצע מתקפות משמעותיות. הרוסים עברו למגננה במרחב קייב.

ב-29 במרץ 2022 הודיעו הרוסים על "הפחתה דרמטית" של הפעילות הצבאית שלהם באזור קייב וצ'רניהיב, וזמן קצר לאחר מכן החלו הכוחות הרוסיים העיקריים בנסיגה מהירה ממחוזות אלה. ב-1 באפריל השתלטו האוקראינים מחדש על הפרברים הצפון-מערביים של קייב (כמו בוצ'ה והוסטומל) וכן על העיר איוונקיב, ועד 3 באפריל השלימו הרוסים את נסיגתם ממחוז קייב כולו. עד 5 באפריל התפנו גם ממחוז צ'רניהיב.

לאחר שהרוסים עזבו את מחוז קייב, תועדו גופות של אזרחים (חלקם אף כבולים) בעיר בוצ'ה. המראות גררו גינויים וכונו על ידי האוקראינים טבח. זלנסקי אף אמר שרוסיה מבצעת רצח עם במדינתו. רוסיה הכחישה את האשמותיה של אוקראינה בדבר רצח האזרחים.

החזית בצפון-מזרח אוקראינה

ערך מורחב – המתקפה בצפון-מזרח אוקראינה

פינוי הריסות של מבנה, שהופגז על ידי הרוסים. מחוז סומי

ב-24 בפברואר 2022 תקפו כוחות רוסיים, שכללו אלמנטים מהארמייה ה-6 וארמיית המשמר המשוריינת ה-1, ממחוזות קורסק ובלגורוד לכיוון דרום מערב, במטרה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי באוקראינה, כולם או חלקם, ולכבוש את הערים המרכזיות באותם חבלים.

במחוז סומי, חדרו כוחות רוסים לעיר סומי כבר ביום הראשון למתקפה, אך עד 26 בפברואר הם נהדפו ממנה על ידי הצבא האוקראיני וכוחות מיליציה מקומית במסגרת קרב סומי. במקביל להמשך הלחימה סביב העיר סומי, הכוחות הרוסים העיקריים איגפו את העיר, התקדמו במהירות מערבה, חדרו למחוז צ'רניהיב וכוחות החלוץ שלהם הגיעו סמוך לברובארי, פרוור מזרחי של העיר קייב, ב-4 במרץ. כוחות רוסיים כבשו את העיר קונוטופ, מצפון-מערב לסומי, ב-25 בפברואר. כוחות רוסיים אחרים התקדמו לעבר העיר אוחטירקה, מדרום לסומי, אך כל הניסיונות שלהם לכבוש את העיר נכשלו. הם כבשו את טרוסטיאנץ הסמוכה, אך נהדפו ממנה בהתקפת נגד אוקראינית בסוף מרץ. בראשית אפריל 2022, בעקבות נסיגת הצבא הרוסי ממחוזות צ'רניהיב וקייב, פינו הכוחות הרוסיים גם את כל השטחים, שנכבשו על ידם במחוז סומי, והסירו את המצור על העיר סומי.

המתקפה הרוסית על העיר חרקוב, בירת מחוז חרקוב והעיר השנייה בגודלה באוקראינה, נקלעה לקשיים מהיום הראשון למלחמה. אף על פי שחרקוב נמצאת במרחק כ-35 ק"מ בלבד מגבול רוסיה–אוקראינה, הכוחות הרוסיים שתקפו מכיוון בלגורוד נתקלו בהתנגדות עזה בפרברים הצפוניים של העיר, והשיגו התקדמות מועטה. ב-27 בפברואר חדר כוח סיור רוסי לתוך חרקוב, אך נאלץ לסגת מהעיר תוך זמן קצר לאחר שספג אבדות כבדות.

בראשית מרץ ויתר הפיקוד הרוסי על כוונתו לכבוש את חרקוב בסערה, או לכתר את העיר. הרוסים הסתפקו בהפגזה של חרקוב מרחוק באמצעות ארטילריה וטילי קרקע-קרקע, ובריתוק הכוחות האוקראיניים המגינים על העיר למקומם. הם העתיקו את המאמץ ההתקפי העיקרי שלהם לחלק המזרחי של מחוז חרקוב, שם הצליחו להשיג התקדמות מהירה יחסית, והשתלטו על שטחים נרחבים. הכוחות הרוסיים כבשו את קופיאנסק ובלקליה, אך ניסיונם להמשיך בהתקדמותם דרומה, במטרה לאגף מצפון את הכוחות האוקראיניים באזור דונבאס, ולכתר אותם, נתקל בהתנגדות עזה באזור העיר איזיום, השולטת על צומת דרכים אסטרטגית. רק לאחר כמעט חודש של לחימה קשה הצליחו הרוסים להשלים את השתלטותם על העיר בראשית אפריל. במקביל, הרוסים עברו בסוף מרץ למגננה במרחב קייב, חרקוב וסומי והתמקדו בטיהור אזורי העורף ובאבטחת קווי האספקה שלהם.

בסוף מרץ ובשבוע הראשון של אפריל הצליחו הרוסים להתקדם למרחק 20–25 ק"מ מדרום לאיזיום, אך ניסיונותיהם להמשיך בתנועה דרומה לכיוון סלאביאנסק, או דרום-מערבה לכיוון ברבנקובו נבלמו. הפיקוד הרוסי עצר זמנית את המתקפה ממחוז חרקוב דרומה, כדי לתגבר את כוחותיו ביחידות שפונו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. אולם על אף שהרוסים והאוקראינים הכריזו ב-19 באפריל על פתיחת "הקרב על הדונבאס", "השלב השני" של המערכה באוקראינה, הצבא הרוסי המשיך לתקוף עם כוחות קטנים יחסית לאורך חזית רחבה, ולא ריכז כוחות גדולים בגזרה צרה, במטרה להשיג הבקעה עמוקה של החזית האוקראינית, ולכתר את הכוחות האוקראיניים, שנותרו באזור סוורודונצק (מחוז לוהנסק) ובחלק הצפוני של מחוז דונצק. לכן גם במחצית השנייה של אפריל ובראשית מאי 2022 ההתקדמות הרוסית באזור ראש הגשר של איזיום, ממערב לנהר סוורסקי דונץ, ובשטח שבין איזיום לסוורודונצק (ממזרח לסוורסקי דונץ) נותרה איטית למדי. האוקראינים מצידם התמקדו בהתקפות נגד באזור העיר חרקוב, וזכו להישגים קרקעיים ניכרים ממערב וממזרח לעיר. כוחותיהם התקדמו מזרחה מאזור צ'והוייב, הגיעו עד לקו נהר סוורסקי דונץ, ויצרו איום על קווי האספקה של הכוחות הרוסיים באזור איזיום, במטרה לאלץ את האחרונים להסיט חלק מכוחותיהם למרחב חרקוב.

במחצית הראשונה של מאי 2022 המשיכו האוקראינים לתקוף באזור חרקוב, כבשו מחדש מספר רב של יישובים באזור זה, ודחקו את הכוחות הרוסיים צפונה עד למרחק קצר מגבול רוסיה. הכוחות האוקראינים שהתקדמו צפונה, ממזרח לחרקוב, במקביל לגדה המערבית של נהר סוורסקי דונץ, הגיעו למרחק קצר מוולצ'נסק, השולטת על ציר תנועה רוסי חשוב, שמוביל מבלגורוד לאזור איזיום דרך קופיאנסק. הרוסים מצידם המשיכו להתמקד בעיקר בפעילות במרחב איזיום–סוורודונצק, שם ריכזו יותר מ-40 צוותי קרב גדודיים. כוחותיהם התקדמו דרומה ממזרח לאיזיום, לאזור לימן, והשתלטו בהדרגה על השטח שנותר בשליטת האוקראינים בגדה הצפונית של נהר סוורסקי דונץ. מספר ניסיונות לחצות את הנהר באזור זה נכשלו, לאחר שהכוחות הרוסיים ספגו אבדות ניכרות. במקביל תקפו כוחות רוסיים וכוחות הבדלנים הפרו-רוסיים של הרפובליקה העממית של לוגנסק, באזור העיר סוורודונצק, המאחז האוקראיני האחרון שנותר במחוז לוהנסק, ממספר כיוונים, והחלו לכתר את הכוחות האוקראיניים במרחב סוורודונצק-ליסיצ'נסק. בראשית יולי נאלצו האוקראינים לסגת מאזור זה, וייצבו קו הגנה חדש ממזרח לעיר סברסק. כל הניסיונות של הרוסים להרחיב את ראש הגשר שלהם באזור שמדרום לאיזיום, ולהמשיך בהתקדמותם לכיוון סלוביאנסק, נכשלו, וקו החזית התייצב ונותר כמעט ללא שינוי במהלך החודשיים הבאים.

ב-6 בספטמבר 2022 פתחה אוקראינה במתקפת נגד רחבת היקף באזור העיר בלקליה. ההתקפה הפתיעה את הרוסים, ונחלה הצלחה מלאה. תוך מספר ימים התקדמו הכוחות האוקראיניים לעומק של יותר מ-60 ק"מ, ומוטטו לחלוטין את קו ההגנה הרוסי בגזרה שמצפון לבלקליה. לאחר שהאוקראינים הגיעו לקו נהר אוסקיל, וכבשו את צומת הדרכים החשובה בקופיאנסק, נאלץ הפיקוד הרוסי, שככל הנראה סבל ממחסור בעתודות באזור זה, להורות על נסיגה מלאה של כוחותיו באזור איזיום, כדי למנוע את כיתורם. בשלב שני, פינו הרוסים, כמעט ללא לחימה, את השטח שמצפון לבליטה שהבקיעו האוקראינים בחזיתם, ונסוגו מזרחה לקו נהר אוסקיל, וצפונה לכיוון הגבול הרוסי. עד 11 בספטמבר שחררו האוקראינים כמעט את כל השטח שכבשו הרוסים במזרח מחוז חרקוב בשלבים הראשונים של המלחמה. הצבא הרוסי ספג את התבוסה הגדולה ביותר שלו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה, ונאלץ לנטוש מאחור כמויות גדולות של ציוד, תחמושת ונשק כבד.

במחצית השנייה של ספטמבר 2022 המשיכו הכוחות האוקראינים את המתקפה שלהם במזרח מחוז חרקוב, על אף שקצב התקדמותם הואט. הם הצליחו להקים מספר ראשי גשר, שהגדול בהם היה באזור קופיאנסק, בגדה המזרחית של נהר אוסקיל, והרחיבו אותם בהדרגה. לאחר שהאוקראינים הצליחו לחצות את נהר סוורסקי דונייץ מדרום למאגר אוסקיל, ולהתקדם מערבה עד לקו נהר ז'אראבץ (Zherebets) בסוף ספטמבר, נסוגו הרוסים מקו נהר אוסקיל, לכיוון הגבול של מחוזות חרקוב ולוהנסק, ובכך איפשרו לאוקראינים לאחד את ראשי הגשר שלהם ממזרח לנהר. אולם על אף שהאוקראינים הצליחו להרחיב את שטחו של ראש הגשר שלהם ממזרח לאוסקיל, ולחדור במספר נקודות לשטח מחוז לוהנסק, במהלך חודש אוקטובר התקדמותם הואטה מאוד ובמספר גזרות נבלמה לחלוטין, לאחר שהכוחות הרוסיים שעמדו מולם קיבלו תגבורות חזקות. במהלך חודשי החורף של 2023/2022 התייצב קו החזית בצפון הדונבאס (שעבר סמוך לגבול בין מחוז חרקוב למחוז לוהנסק) ונותר כמעט ללא שינוי. היוזמה באזור זה עברה לידי הצבא הרוסי, אך הוא לא הצליח להשיג התקדמות משמעותית, על אף התקפות מקומיות חוזרות ונשנות. בסוף ינואר 2024 הודיע הצבא הרוסי על כיבוש העיירה טבאייבקה, הממוקמת במחוז חרקוב. במאי 2024 החלה מתקפה מחודשת שבמהלכה הייתה התקדמות מינורית.

החזית בדרום-מזרח אוקראינה

ערך מורחב – המתקפה על מזרח אוקראינה

חבירת הצבא הרוסי לכוחות המיליציה של הרפובליקה העממית של לוהנסק, בצפון מחוז לוהנסק

באזור דונבאס שלטו כוחות בדלנים פרו-רוסיים בחלק ניכר ממחוזות דונצק ולוהנסק משנת 2014. על אף שקו החזית באזור זה התייצב באביב 2015, המשיכה להתנהל בו לחימה בעצימות נמוכה בין הצדדים היריבים. הצבא האוקראיני ריכז חלק ניכר מכוחותיו, כולל רבות מיחידות העילית שלו, באזור דונבאס, והקים מערך הגנה עמוק ומבוצר, כדי להגן על השטחים שנותרו בשליטתו. עם פתיחת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הכריזו הרפובליקה העממית של דונצק (DPR) והרפובליקה העממית של לוהנסק (LPR) על גיוס כללי של תושביהם, והמיליציות שלהם, שאורגנו במסגרת שני קורפוסים, תקפו את הכוחות האוקראיניים בדונבאס, בסיוע יחידות של הארמייה ה-8 (במחוז דונצק) ושל הארמייה ה-20 (במחוז לוהנסק) של הצבא הרוסי, במטרה להשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס.

בראשית מרץ 2022 תקפו כוחות ה-LPR צפונה לכיוון נובואיידר וסטרובילסק, ועד 9 במרץ כבשו את הערים סטרובילסק וסבטובה, והשתלטו על מרבית החלק הצפוני של מחוז לוהנסק בסיוע כוחות רוסיים, שהתקדמו דרומה ודרום-מערבה מאזור מילרובו ורוסושה. עד 22 במרץ הם השתלטו על כ-80 אחוז משטח מחוז לוהנסק, והכוחות האוקראיניים נדחקו לאזור מצומצם סביב הערים סוורודונצק וליסיצ'נסק. קו החזית באזור זה נשאר ללא שינוי משמעותי עד סוף אפריל, וקרבות קשים ניטשו סביב הערים רוביז'נה, מצפון לסוורודונצק, ופופסנה, מדרום לסוורודונצק. במחצית השנייה של אפריל הגבירו הכוחות הרוסיים את התקפותיהם באזור שמצפון-מערב לסוורודונצק, ולאחר כיבוש העיר קרמינה ב-18 באפריל, המשיכו להתקדם דרומה והגיעו עד לקו נהר סוורסקי דונץ. ב-12 במאי, לאחר כמעט חודשיים של קרבות, השלימו הרוסים וכוחות ה-LPR את כיבוש רוביז'נה והגיעו לפרברים הצפוניים של סוורודונצק. במקביל הצליחו הרוסים לפרוץ מהמבלט הקטן שהחזיקו באזור פופאסנה, לאחר שהשלימו את כיבוש העיר ב-8 במאי. כוחותיהם התקדמו במהירות צפונה, מערבה ודרומה, ויצרו בליטה גדולה בקו החזית האוקראיני. הם ניתקו את כביש באחמוט–ליסיצ'נסק, עורק אספקה חיוני לכוחות האוקראיניים בצפון הדונבאס, ואיימו לכתר כוחות אוקראיניים חזקים באזור ליסיצ'נסק-סוורודונצק. ב-25 במאי הודה המושל האוקראיני של מחוז לוהנסק, שרק כ-5 אחוז משטח המחוז נותרו בשליטת אוקראינה. כוחות הבדלנים של לוהנסק והכוחות הרוסיים תקפו את סוורודונצק משלושה כיוונים, חדרו לפרברי העיר, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים שהגנו על העיר, לאחר שהשמידו את הגשרים המובילים אליה.

נגמ"ש אוקראיני נטוש באזור דונבאס.

במחוז דונצק, זכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים להצלחה פחותה. עד אמצע מרץ הם הצליחו אומנם להשתלט על רוב החלק הדרומי של המחוז, לאחר שבראשית החודש הם חברו לכוחות הרוסיים, שתקפו מזרחה מכיוון חצי האי קרים, מצפון לעיר מריופול, השלימו את כיתור הכוחות האוקראיניים, שהגנו על העיר, ויצרו מסדרון יבשתי צר בשליטה רוסית, מגבול רוסיה לקרים. במהלך השבועות הבאים, הרחיבו כוחות המיליציה של DPR, בסיוע כוחות רוסיים, את המסדרון היבשתי שבשליטתם צפונה, לאחר שהשתלטו על מחוז המשנה וולנובאחה במסגרת קרב וולנובאחה. אולם בחלקים המרכזי והצפוני של מחוז דונצק, כמעט לא חל שינוי בקווי החזית מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. באזור שממערב לעיר דונצק בנו האוקראינים מערך הגנה עמוק ומבוצר במהלך שמונה השנים, שחלפו מאז סיום המלחמה בדונבאס, שהוחזק על ידי כמה מהיחידות המובחרות ביותר של הצבא האוקראיני. כתוצאה מכך, כל הניסיונות של כוחות הבדלנים, והכוחות הרוסיים שלחמו לצידם, להבקיע את מערך ההגנה האוקראיני בקו וולדאר–מרינובקה–קרסנוגורובקה–אבדיבקה, נכשלו, לאחר שהכוחות התוקפים ספגו אבדות כבדות. הרוסים תכננו לאגף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו באזור זה, מצפון ומדרום, ולכתר אותם בתנועת כיתור רחבה, אך נכשלו ביישום תוכניתם, לאחר שהמבקע שלהם מאזור איזיום, נבלם על ידי הכוחות האוקראיניים במרחק קצר מדרום לעיר.

בסוף מרץ 2022 החליטה ההנהגה הרוסית לנטוש את ניסיונה הכושל להשתלט על מרחב קייב, לפנות את כוחותיה מהשטחים שכבשו בצפון-מזרח אוקראינה, ולהתמקד בהשלמת כיבוש אזור הדונבאס, ובאבטחת הישגיה הקרקעיים בדרום אוקראינה. החל מראשית אפריל החל הצבא הרוסי לתגבר את כוחותיו בחלק הדרום-מזרחי של מחוז חרקוב, ובאזור דונבאס, בכוחות שפונו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. לקראת מאי 2022 רוכזו באזור איזיום וצפון הדונבאס כמחצית מכלל כוחות הצבא הרוסי בשטח אוקראינה. אולם על אף השינוי באסטרטגיה הרוסית של ניהול המערכה הצבאית באוקראינה, לא התחולל שינוי מהותי בתמונת המצב הצבאית באזור דונבאס, והרוסים נאלצו לוותר על כוונתם לכתר ולהשמיד את כל הכוחות האוקראיניים באזור הדונבאס, במתקפה מתמקדת מצפון ומדרום, ולהסתפק בניסיון לכתר כוחות אוקראיניים קטנים יחסית במספר כיסים, בעיקר בצפון הדונבאס. הפיקוד הרוסי החל להתמקד בשחיקת הכוחות האוקראיניים, באמצעות הפעלת עוצמת האש העדיפה שלו, ולא בכיבוש שטחים. בתגובה לריכוז הכוחות הרוסיים בדרום-מזרח אוקראינה, ריכז גם הפיקוד האוקראיני את רוב כוחותיו באותו אזור, והזרים לשם יחידות רבות ממערב המדינה. רק במחצית השנייה של חודש מאי, הצליח הצבא הרוסי, בסיוע כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות לוהנסק ודונצק, ליצור איום ממשי על הכוחות האוקראיניים בחלק הצפוני של מחוז דונצק, לאחר שהבקיע את מערך ההגנה האוקראיני באזור פופאסנה, ובמקביל הדף את הכוחות האוקראיניים ממזרח לאיזיום לקו נהר סוורסקי דונץ. לקראת סוף מאי ריכזו הרוסים והבדלנים הפרו-רוסיים של מחוז לוהנסק כוחות חזקים באזור סוורודונצק, ותקפו את העיר, הממוקמת סמוך לגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. בראשית יוני הם הצליחו להשתלט על חלק גדול מהעיר, והמגינים האוקראיניים נדחקו לאזור התעשייה שלה. ב-25 ביוני, לאחר כחודש של לחימה, השלימו הרוסים את כיבוש סוורודונצק, לאחר שהפיקוד האוקראיני הורה על נסיגת כוחותיו מהעיר ומהישובים שמדרום לה. במקביל תקפו הכוחות הרוסיים מבליטת פופסניאה צפונה, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים באזור ליסיצ'נסק. עד 4 ביולי נאלצו הכוחות האוקראינים באזור ליסיצ'נסק לפנות את העיר, ולסגת במהירות מערבה לכיוון העיר סברסק, כדי להינצל מכיתור והשמדה.

לאחר הנסיגה מאזור ליסיצ'נסק, הצליח הצבא האוקראיני לייצב קו הגנה חדש ממזרח לסברסק, וקו החזית באזור זה נותר כמעט ללא שינוי במהלך שלושת החודשים הבאים. מדרום לסברסק המשיכו הרוסים להתקדם באיטיות רבה לכיוון סולודר ובאחמוט, חדרו לפאתים המזרחיים של שתי הערים, והחלו לאגף מדרום את באחמוט במטרה לנתק אותה מעורפה. באזור העיר דונצק ניהלו הבדלנים הפרו-רוסיים של מחוז דונצק בסיוע כוחות רוסיים מתקפה על אזור אבדיבקה החל מיולי 2022, והחלו לאגף את העיר והאזור המבוצר שסביבה מצפון ומדרום, על אף שקצב התקדמותם נותר איטי ביותר.

מתקפת הנגד האוקראינית במזרח מחוז חרקוב, ספטמבר-אוקטובר 2022

הצלחת המתקפה האוקראינית בחלק המזרחי של מחוז חרקוב (6–11 בספטמבר) גרמה לשינוי משמעותי במצב הצבאי בצפון דונבאס. הכוחות הרוסיים, שהחזיקו באזור איזיום נאלצו לפנות אותו במהירות, כדי להימנע מכיתור, ולסגת לגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. אובדן ראש הגשר של איזיום, הסיר את איום הכיתור מצפון מעל הערים הגדולות סלאביאנסק וקראמטורסק בצפון מחוז דונצק. במחצית השנייה של ספטמבר ניהלו כוחות אוקראיניים מתקפה מוצלחת באזור העיר לימן מכיוון מערב ומכיוון דרום, לאחר שתפסו מספר רב של ראשי גשר בגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. עד סוף החודש נאלצו הרוסים ובעלי בריתם לפנות את לימן (שכותרה על ידי כוחות אוקראיניים, שתקפו אותה ממספר כיוונים) ולסגת לקו הגנה חדש ממערב לעיר קרמינה.

במקביל למתקפת הנגד האוקראינית המוצלחת, ערכו הרוסים והבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות לוהנסק ודונצק משאל עם על הצטרפותם לפדרציה הרוסית בין 23 ל-27 בספטמבר. משאל העם, שנערך בשטחים שבשליטת הרוסים והבדלנים באותם מחוזות, נועד להעניק לגיטימציה, לפחות מבחינת הממשל ודעת הקהל ברוסיה, להכרזה על סיפוח שני המחוזות לרוסיה ב-30 בספטמבר. במערב אמינותם של משאלי העם התקבלה בספקנות רבה.

לאחר שהכוחות הרוסיים באזור לימן נסוגו מזרחה לקו נהר ז'אראבץ, נסוגו הרוסים גם מקו נהר אוסקיל, למעט חלקו הצפוני הסמוך לגבול רוסיה, ובכך איפשרו לראשי הגשר האוקראיניים בגדה המזרחית של הנהר להתאחד. במהלך חודש אוקטובר ניסו הכוחות האוקראיניים להמשיך בהתקדמותם, ולחדור לשטח מחוז לוהנסק, במטרה לכבוש את הערים החשובות סבאטובו וסטרובילסק בצפון לוהנסק. אולם בשלב זה כבר תיגברו הרוסים את כוחותיהם באזור, והצליחו לייצב, לפחות זמנית, את קו החזית בגזרה זו. ההתנגדות הרוסית העזה בלמה כמעט לחלוטין את המשך ההתקדמות האוקראינית לכיוון כביש סבטובה–קרמינה, ולא אפשרה לאחרונים להרחיב בצורה משמעותית את שטח ראש הגשר שלהם. הרוסים קיבלו תגבורות חזקות, כולל מגויסים טריים, שהועברו לאזור בעקבות הגיוס החלקי של כוחות המילואים ברוסיה, עליו הכריז הנשיא פוטין ב-21 בספטמבר. כתוצאה מכך, קו החזית בצפון הדונבאס התייצב, ונותר כמעט ללא שינוי עד לסוף נובמבר.

במקביל למתקפת הנגד האוקראינית בצפון הדונבאס, המשיכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים המקומיים (שבעקבות ההכרזה על סיפוח מחוזות דונצק ולוהנסק לרוסיה, הפכו באופן רשמי לחלק מהצבא הרוסי), בסיוע יחידות של הצבא הרוסי הסדיר, ושכירי חרב מכוח ואגנר, לתקוף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו בקו החזית במרכז ובדרום הדונבאס. ההתקפות הרוסיות התמקדו בעיקר באזור הערים באחמוט, אבדיבקה ווולדאר. במהלך חודש אוקטובר 2022 ניסו הרוסים, ללא הצלחה רבה, לאגף מדרום את באחמוט, ולחדור אל העיר מכיוון מזרח ומכיוון דרום. באזור אבדייבקה הצליחו הרוסים להתקדם מצפון, ובעיקר מדרום לעיר, לאחר שכבשו את פיסקי, ואיימו לנתק את צירי האספקה אל אבדיבקה ולכתר את העיר. בסוף החודש חידשו הרוסים את המתקפה שלהם באזור ווהלדאר ונובומיכאילובקה, והצליחו להשיג התקדמות מסוימת בגזרה זו.

במהלך חורף 2022/2023 התמקדה הלחימה במחוז דונצק במרחב העיר באחמוט. לקראת סוף מאי 2023 הצליחו הרוסים להשלים את כיבוש העיר לאחר קרבות קשים. החל מיוני 2023 עברה היוזמה ההתקפית לידי האוקראינים. הם פתחו במתקפת נגד מדרום ומצפון לבאחמוט, במטרה לכתר את העיר משני עבריה. אולם אף על פי שהשיגו התקדמות משמעותית, לא הצליחו ליצור איום משמעותי על השליטה הרוסית בבאחמוט. עד ספטמבר 2023 נבלמה מתקפת הנגד האוקראינית, והרוסים חידשו את המתקפה שלהם במרחב באחמוט, והחזירו לשליטתם את כל השטח שאיבדו מצפון לעיר. ב-אפריל 2024 כבשו הרוסים שתי ערים נוספות בדונצק: נובומיכאילובקה ובוגדנובקה.

באזור אבדייבקה חידשו הרוסים את המתקפה שלהם מצפון ומדרום לעיר החל מאוקטובר 2023, זכו להישגים משמעותיים ואיימו לכתר את העיר ולנתק את דרכי האספקה אליה. במקביל התקדמו הרוסים באיטיות רבה באזור העיירה מרינקה במחוז דונצק, וב-25 בדצמבר הכריזו רשמית על השלמת כיבושה, לאחר קרבות עקובים מדם, שנמשכו החל מראשית הפלישה הרוסית לאוקראינה, וגרמו להרס מוחלט את העיירה. הפיקוד האוקראיני הודה שהכוחות האוקראיניים נסוגו מחורבות העיירה. ב-8 בפברואר 2024 נפלה גם העיר אבדייבקה בידי הרוסים. בתוך שבוע החל מ-22 בפברואר 2024 כבשו הכוחות הרוסיים שלוש עיירות באזור אבדייבקה – העיירה פובדה על ציר דונצק (מדרום למרינקה), העיירה לאסטוצ'קינו, השוכנת מערבית לאבדייבקה והעיירה פטרובסקויה הסמוכה לאבדייבקה.

החזית בדרום אוקראינה

ערך מורחב – המתקפה בדרום אוקראינה

יעדי המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה, לפחות בשלב הראשון שלה, היו ניתוק אוקראינה מהים, כיבוש הנמלים בשליטתה על חופי ים אזוב והים השחור ויצירת רצף יבשתי בשליטת רוסיה לחצי האי קרים ואולי אף למחוז טרנסניסטריה שבמולדובה.

רחוב במריופול במהלך המצור על העיר, 12 במרץ.

לאחר הפריצה החוצה מחצי האי קרים התקדמו הכוחות הרוסיים במספר צירים במקביל. כוח אחד תקף מזרחה לאורך חופי ים אזוב לכיוון מליטופול ומריופול, כוח שני התקדם מערבה וצפון-מערבה במטרה לכבוש את נמלי חרסון ומיקולאייב ולהתקדם במעלה נהר דנייפר במקביל לגדה המערבית של הנהר לכיוון קריבי ריה, ואילו כוח שלישי נע צפונה לכיוון זפוריז'יה בגדה המזרחית של הדנייפר.

בין הקרבות הבולטים שנערכו בחזית זו היו קרב חרסון, קרב מיקולאייב וקרב מריופול.

עד אמצע מרץ 2022 השתלטו הכוחות הרוסיים כמעט על כל מחוז חרסון ועל רוב שטח מחוז זפוריז'יה, ויצרו רצף יבשתי בשליטת רוסיה ממחוז רוסטוב לחצי האי קרים. הרוסים כבשו את מליטופול וברדיאנסק, וכן את נמל חרסון, העיר האוקראינית הגדולה ביותר, שנפלה בידם בשלב הראשון של הפלישה לאוקראינה. אולם התנגדות עיקשת של חיל המצב האוקראיני בנמל מריופול, שהושמה במצור רוסי החל מראשית מרץ, לא איפשרה לרוסים להשלים את כיבוש חופי ים אזוב. בנוסף, בגדה המערבית של הדנייפר, התנגדות העזה של הצבא האוקראיני באזור מיקולאייב, מנעה מהכוחות הרוסיים להמשיך בהתקדמותם מערבה לאזור אודסה, ולהשלים את כיבוש חופי הים השחור.

חיילים אוקראינים תוקפים טנק רוסי באזור מריופול.

במחצית השנייה של מרץ ערכו הכוחות האוקראינים מספר התקפות נגד מוצלחות במחוז מיקולאייב, אילצו את הכוחות הרוסיים לסגת מהסביבה הקרובה של העיר מיקולאייב, ולנטוש את ניסיונם להתקדם צפון-מערבה לעבר הערים בשטנקה וווזנסנסק. השטח בשליטה רוסית בגדה המערבית של הדנייפר הצטמצם בצורה משמעותית, וכוחותיהם עברו למיגננה הן במרחב מיקולאייב–חרסון והן באזור הגבול בין מחוזות חרסון ודניפרופטרובסק. הם התמקדו בטיהור אזורי העורף ובאבטחת קווי האספקה שלהם.

ב-25 במרץ 2022, צבא רוסיה טען שהשלב הראשון ב"מבצע המיוחד" הושלם והוא ישקיע את עיקר מאמציו בדונבאס. עד ראשית אפריל, עזבו הרוסים את כל צירי ההתקדמות הצפוניים ונסוגו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. לפי המודיעין הבריטי, הצי הרוסי המשיך להחזיק את החוף האוקראיני בים השחור ובים אזוב תחת מצור, ומנע מאוקראינה אספקה דרך הים. למרות מאמצי הרוסים לצמצם את יכולת ההגנה האווירית האוקראינית, אוקראינה המשיכה להוות אתגר משמעותי לפעולות האוויריות והארטילריות של הרוסים. חוסר היכולת של רוסיה למצוא ולהשמיד מערכות הגנה אוויריות הפריע מאוד למאמציה להשיג שליטה אווירית רחבה, מה שהשפיע באופן משמעותי על יכולתה לתמוך בהתקדמות כוחות היבשה שלה במספר חזיתות.

בסוף אפריל הודיעו בצבא הרוסי כי "רוסיה מתכננת לבסס שליטה מלאה על הדונבאס ודרום אוקראינה, ולאפשר לה גישה לטרנסניסטריה".

במהלך החודשים אפריל–יולי 2022, הכוחות הרוסיים נמצאו מרבית הזמן במגננה בדרום אוקראינה, במיוחד בראש הגשר שלהם בגדה המערבית של הדנייפר. הרוסים התמקדו בכיבוש נמל מריופול, ועד 20 במאי השלימו את כיבוש העיר כולה, לאחר חודשיים וחצי של לחימה קשה, והכניעו את שרידי המגינים האוקראיניים. במרחב חרסון–מיקולאייב ובאזור שמדרום לקריווי ריה, היוזמה הייתה בדרך כלל בידי הצבא האוקראיני, שהנחית שורת התקפות נגד הכוחות הרוסיים, שהחזיקו באזור זה, במטרה לאלץ אותם לסגת מהשטחים שכבשו בגדה המערבית של הדנייפר, לכבוש מחדש את העיר חרסון, ולסכל את התוכנית הרוסית לספח את מחוז חרסון לרוסיה. החל מיולי 2022 החלו האוקראינים להפגיז את הגשרים והמעברים על נהר הדנייפר באזור חרסון באמצעות נשק מונחה מדויק, גרמו להם נזק כבד, והקשו על תיספוק הכוחות הרוסיים בראש הגשר. אולם למרות הקשיים הלוגיסטיים, הצליחו הכוחות הרוסיים לבלום סדרה של התקפות אוקראיניות על ראש הגשר במהלך חודש יולי.

במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2022 בוצעו ברחבי חצי האי קרים פעולות חבלה, שגרמו לפיצוצים במאגרי תחמושת רוסיים. על פי הודעות של צבא רוסיה הפעולות בוצעו על ידי מחתרת של טטרים אסלאמיסטים. המושל הרוסי של חצי האי קרים הצהיר ששירותי הביטחון עצר שישה חברי Hizb ut-Tahrir, שלדבריו הופעלו מאוקראינה. לאחר חודש של עמימות, לקחו האוקראינים אחריות על חלק מהפיצוצים בקרים, שנגרמו לטענתם כתוצאה מפגיעת כטב"מים מתאבדים.

מתקפת הנגד האוקראינית באזור חרסון, 29 באוגוסט-11 בנובמבר 2022

ב-29 באוגוסט 2022 הודיע צבא אוקראינה על פתיחת מתקפת-נגד מול הצבא הרוסי בדרום אוקראינה. למחרת הודיע שר ההגנה הרוסי על כישלון המתקפה האוקראינית. האוקראינים שמרו על עמימות צבאית ביחס לפרטים. לפי צבא אוקראינה, המתקפה נמשכת. היועץ של נשיא אוקראינה אולקסי ארסטוביץ' אמר כי המתקפה הולכת להיות "מבצע איטי לכרסום האויב", ולא מערכה מהירה ומסיבית. עד סוף ספטמבר נבלמה המתקפה האוקראינית על ראש הגשר הרוסי ממערב לדנייפר, וקו החזית באזור חרסון התייצב. במהלך המתקפה זכו האוקראינים בהישגים קרקעיים מוגבלים, בעיקר באגף הצפוני של ראש הגשר הרוסי, מדרום לקריווי ריה, אך נכשלו בהשגת היעדים העיקריים של המתקפה.

חוסר היכולת של צבא אוקראינה לעקור את הרוסים מהשטחים שנכבשו על ידם במחוז חרסון ובמחוז זפוריז'יה, איפשר לאחרונים לערוך משאלי עם בשני המחוזות לקראת סוף ספטמבר (23–27 בחודש), כדי לאשר את התנתקותם מאוקראינה וצירופם לרוסיה. מזכ"ל האו"ם ורוב מכריע של מדינות העולם התנגדו לעצם עריכת משאלי העם, הוקיעו אותם כבלתי חוקיים ולא היו מוכנים להכיר בתוצאותיהם. אולם ההתנגדות הבין-לאומית לא מנעה מפוטין ומהדומה הרוסית להשתמש בתוצאות משאלי העם, כדי להעניק לגיטימציה לסיפוח שני המחוזות לרוסיה, ביחד עם מחוזות לוהנסק ודונצק במזרח אוקראינה.

בראשית אוקטובר 2022 חידשו האוקראינים את המתקפה שלהם באזור חרסון, ותוך מספר ימים הצליחו לכבוש מחדש כרבע משטחו של ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר, ולהתקדם לעומק 20–30 ק"מ. מבקע אוקראיני עמוק באגף הצפון-מזרחי של ראש הגשר, במקביל לגדה המערבית של הדנייפר, גרם להתמוטטות מערך ההגנה הרוסי בגזרה זו, ואילץ את הרוסים לפנות במהירות את החלק הצפוני של ראש הגשר שלהם, כדי למנוע את כיתור כוחותיהם, ולסגת לקו הגנה חדש. קיצור קו ההגנה הרוסי באזור חרסון, בעקבות הנסיגה, סייע לפיקוד הרוסי לייצב את קו ההגנה החדש, ולבלום את המשך ההתקדמות האוקראינית.

על אף התייצבות החזית באזור חרסון, החליט הפיקוד הרוסי, לפנות את כוחותיו מראש הגשר בגדה המערבית של הדנייפר, בעיקר עקב הבעיות הלוגיסטיות הקשות, שהיו כרוכות בתיספוק הכוחות המחזיקים בו. הרוסים החלו בחשאי בהכנות לקראת הפינוי, כולל פינוי המוני של האוכלוסייה האזרחית מהאזור באמתלות שנות. ב-9 בנובמבר הכריז הפיקוד הרוסי בפומבי על החלטתו לפנות את ראש הגשר, ועד 11 בנובמבר הושלם פינוי הכוחות הרוסיים מהאזור, והאוקראינים השתלטו מחדש ללא לחימה על כל הגדה המערבית של הדנייפר ועל העיר חרסון. הנסיגה של רוסיה מהשטח, שנכבש על ידה, בגדה המערבית של הדנייפר, ומהעיר חרסון הייתה ניצחון חשוב לאוקראינה, וגרמה לפגיעה מורלית קשה ברוסיה, במיוחד עקב העובדה, שהשטח שפונה סופח באופן רשמי לרוסיה זמן קצר קודם לכן.

בחודשים הראשונים של שנת 2023 לא חל שינוי משמעותי בקווי החזית במחוזות חרסון וזפוריז'יה. במחוז חרסון, הרוסים התבצרו בגדה המזרחית של הדנייפר, ושני הצדדים הסתפקו בעיקר בדו-קרב ארטילרי. האוקראינים ערכו שורת פשיטות של כוחות קומנדו קטנים על העמדות הרוסיות בגדה הנגדית של הנהר, וניסו להשתלט על מספר איים בדלתא של הדנייפר, בעיקר לצרכים תעמולתיים, אך לא ביצעו התקפה אמפיבית משמעותית, ולא ניסו לכבוש ולבסס ראש גשר באזור שמול העיר חרסון. ב-6 ביוני 2023 קרס סכר נובה קחובקה. כתוצאה מכך חלה עלייה דרמטית בגובה מפלס המים במורד הדנייפר, שגרמה להצפת מספר איים ועשרות יישובים בשתי גדות הנהר באזור חרסון, ובנוסף מאגר המים הגדול קאחובקה, מצפון לסכר, התייבש כמעט לחלוטין. אוקראינה ורוסיה האשימו זו את זו באחריות להרס הסכר.

במחוז זפוריז'יה החלו הכוחות האוקראיניים לערוך שורה של התקפות גישוש על קווי ההגנה הרוסיים באזור העיר אורחיב החל מראשית מאי 2023, מבלי שזכו בהישגים קרקעיים משמעותיים. ב-4 ביוני החלו הכוחות האוקראיניים במתקפה בהשתתפות כוחות גדולים יחסית, במספר נקודות לאורך קו החזית בזפוריז'יה ובדרום מחוז דונצק. מקורות רוסיים ומערביים העריכו, שמדובר בתחילת מתקפת האביב/הקיץ האוקראינית הצפויה. המקורות האוקראיניים נקטו במדיניות של איפול תקשורתי, ולא הודו בכך שפתחו במתקפה באזור. המקורות הרוסיים טענו, שהם הצליחו לבלום את השלב הראשון של מתקפה אוקראינית גדולה, וגרמו אבדות כבדות לצד האוקראיני, במיוחד בכלי רכב משוריינים, שחלקם הועברו לאוקראינה על ידי מדינות ברית נאט"ו. האוקראינים הצליחו אומנם להתקדם מספר קילומטרים בכמה אזורים, ולכבוש מחדש מספר יישובים קטנים, אך לא הצליחו להשיג הבקעה משמעותית של מערך ההגנה הרוסי העמוק, שהוכן מבעוד מועד באזור זה, וכלל מספר קווי הגנה מבוצרים.

הלחימה בשטחי רוסיה

ערך מורחב – חזית קורסק במלחמת אוקראינה-רוסיה

מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, היו מספר פשיטות לשטחי רוסיה על ידי כוחות פרו-אוקראינים, כולל על ידי חיל המתנדבים הרוסי. אוקראינה תמכה בפשיטות הללו, אך הכחישה מעורבות ישירה.

בראשית יולי 2024 החלו מצטברים כוחות אוקראינים למתקפה על קורסק, וב-6 באוגוסט החלה המתקפה. זאת הפעולה הקרקעית הראשונה בעלת היקף נרחב של צבא אוקראינה על אדמת רוסיה. הדבר מהווה שלב משמעותי בלחימה בין שתי המדינות.

משא ומתן להפסקת הלחימה

ערכים מורחבים – משא ומתן להפסקת הפלישה הרוסית לאוקראינה

ביום השני ללחימה קרא נשיא אוקראינה לנשיא רוסיה למשא ומתן. במוסקבה טענו כי הם מסכימים לשיחות "בדרג גבוה" מול אוקראינה, כשפירוקה מנשקה הוא תנאי מרכזי בשיחות. ב-27 בפברואר 2022 בערב סוכם, דרך תיווך ישראלי, לקיים משא ומתן בין הצדדים בגבול אוקראינה–בלארוס.

הסבב הראשון של השיחות החל בבלארוס ב-28 בפברואר בצהריים אך השיחות הסתיימו ללא פריצת דרך. ב-3 במרץ התקיים סבב שיחות נוסף, שהניב הסכם זמני להקמת נתיבים לפינוי אזרחים ומתן סיוע הומניטרי. המשא ומתן בין קייב למוסקבה הועבר בהמשך לטורקיה.

ב-7 במרץ 2022 התקיים סבב שיחות נוסף, שלא הניב תוצאות אך לפי ממשלת אוקראינה "חיזק את האפשרות לפתיחת מסדרונות הומניטריים רבים יותר לאזרחים אוקראינים".

סדר הכוחות של המדינות

ערב פרוץ המלחמה באוקראינה היה לרוסיה יתרון מספרי משמעותי על אוקראינה בסדר הכוחות של כוחות היבשה, האוויר והים. אולם בניגוד לאוקראינה, שגייסה את כל משאביה האנושיים והתעשייתיים לטובת המאמץ המלחמתי מייד עם תחילת הפלישה הרוסית, רוסיה נמנעה מלהכריז מלחמה נגד אוקראינה, לא העבירה את המשק שלה למצב מלחמה, ולא גייסה את כוחות המילואים של צבאה. למעשה, כמעט רק החיילים בשירות קבע (חיילים תחת חוזה) בצבא הרוסי ובמנגנוני הביטחון הרוסיים, השתתפו באופן פעיל במערכה הצבאית באוקראינה, לפחות עד ספטמבר 2022. כתוצאה מכך, החל מאביב 2022, נהנה הצבא האוקראיני מעדיפות מספרית גדולה בכוח אדם על הכוחות הרוסיים באוקראינה, אולם האחרונים נהנו מעדיפות משמעותית בעוצמת האש על הצד האוקראיני.

סוג הכוח/מדינה	רוסיה	אוקראינה
סד"כ כוחות
חיילים בסדיר	900,000	209,000
חיילים במילואים	2,400,000	900,000
צבאי למחצה	554,000	102,000
ציוד כוחות יבשה
טנקים	2,800	2,678
נגמ"שים	11,000	2,400
משגרי רקטות	3,000	אין
ציוד כוחות האוויר
מטוסים	4,173	318
מטוסי קרב	772	69
מסוקי קרב	544	34
ציוד כוחות הים
סה"כ כלי שיט	605	38
נושאות מטוסים	1	0
משחתות	15	1
צוללות	70	0

לרשות רוסיה עמדו גם הכוחות הצבאיים של הבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות דונצק ולוהנסק, הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוגנסק, שכללו לפי הערכות מערביות כ-34 אלף חיילים ערב פרוץ המלחמה, אולם מאז התרחבו בהרבה, בעקבות הכרזת גיוס חובה של האזרחים באותן רפובליקות (לפי מספר מקורות, הבדלנים גייסו בכפייה חיילים נוספים, מהשטחים שנכבשו על ידם במהלך המלחמה), וכן שכירי חרב מחברות צבאיות פרטיות, שהידועה בהן היא קבוצת וגנר. לאחר הכישלון הרוסי בשלב הראשון של המלחמה באוקראינה, והאבדות הכבדות שספג הצבא הרוסי במהלכו, החלו הרוסים לעודד גיוס של גדודי "מתנדבים" מהמחוזות השונים של רוסיה, כדי להשלים את אבדותיהם. אולם גם מהלך זה לא הספיק, וב-21 בספטמבר נאלץ פוטין להכריז על גיוס חלקי של כוחות מילואים, שבשלב ראשון יכלול כ-300 אלף אנשים בעלי ניסיון צבאי קודם. במקביל לגיוס המילואים החלקי, המשיכו הרוסים לעודד גיוס מתנדבים (לפי הטרמינולוגיה הרוסית "חיילים תחת חוזה") לכוחות הלוחמים באוקראינה. לפי טענת פוטין, בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2023 בלבד, התנדבו כ-156 אלף איש לשרת בצבא הרוסי.

לרשות אוקראינה עמד לגיון זרים בין-לאומי, שהורכב ממתנדבים, שכירי חרב ומומחים צבאים זרים מ-64 מדינות שונות, שהתגייסו לעזרתה לאחר תחילת הפלישה הרוסית. לפי משרד ההגנה הרוסי, עד 30 ביוני 2023 הגיעו לאוקראינה בסך הכל 11,675 מתנדבים זרים, ובמועד זה נותרו באוקראינה רק כ-2,000 מתנדבים זרים. מקורות אוקראיניים נקבו במספר 20,000 מתנדבים זרים (נוסף על כמות לא ידועה של מתנדבים מרחבי העולם שמסייעים לאוקראינה בלוחמה בתחום אבטחת המידע)). ממשלת אוקראינה הכריזה על גיוס כללי של כל האזרחים הגברים בגילאים 18–60 מייד עם פרוץ המלחמה, ומקורות שונים בממשל ובמטכ"ל האוקראיני הצהירו, שעד חודש יולי 2022, התרחב הצבא האוקראיני מכ-200 אלף חיילים בפרוץ המלחמה, לכדי 700 אלף עד מיליון חיילים, שעשרות אלפים מתוכם עברו אימונים צבאיים במדינות ברית נאט"ו. כן דובר על תוכנית להרחבת הגיוס הצבאי גם לנשים במקצועות נדרשים.

לאחר הדלפת מסמכי הפנטגון באביב 2023 התברר שמדינות נאט"ו הציבו 97 לוחמי יחידות מיוחדות על אדמת אוקראינה, מהם 50 בריטים. לפי אחד המסמכים, לטביה הציבה 17 לוחמים, צרפת הציבה 15 וארצות הברית 14.

אמצעי לחימה

מצד רוסיה נעשה שימוש מסיבי בטנקים מדגם T-72 ו-T-80, רקטות גראד ו-BM-30 סמרצ' , טילים בליסטיים, מל"טים מסוג אורלן-10 ושאהד 136 איראניים וטילי שיוט. ככל הנראה, גם טילים מדגם קליבר ואיסקנדר. כמו כן נעשה לראשונה שימוש מבצעי בטיל השגא-קולי קינז'אל.

צבא אוקראינה נלחם עם טילים נגד טנקים מדגם ג'אוולין, NLAW ,7-RPG ו-M72 לאו, רקטות גראד, טילים נגד מטוסים מסוג סטינגר, ומל"ט תוקף מדגם באירקטאר TB-2. היו גם משגרי הימארס (M142 HIMARS) ומעט טילי OTR-21 טוצ'קה. נעשה שימוש גם במערכות טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 ומסוג 9K37M בוק-M1. במהלך שנת 2022 קיבלו האוקראינים מאות כלי רכב משוריינים מתוצרת סובייטית (בעיקר טנקים מדגם T-72 ונגמ"שי BMP מדגמים שונים), שנותרו במחסנים של צבאות מדינות ברית ורשה לשעבר במזרח אירופה. אולם החל מהמחצית השנייה של 2022 החלו מדינות ברית נאט"ו לספק להם גם מגוון רחב של כלי רכב משוריינים מערביים, והחל ממרץ 2023 החל המערב לספק לאוקראינה גם טנקים מדגמים שונים, כולל טנקי לאופרד 2 גרמניים וצ'אלנג'ר 2 בריטיים.

במאי 2024 שינתה ארצות הברית את מדיניותה מתחילת המלחמה ואישרה לצבא אוקראינה לתקוף בשטח רוסיה עם נשק אמריקני. בממשל ציינו כי האישור ניתן רק לתקיפה בשטח הסמוך לגבול עם מחוז חרקוב ורק מטרות צבאיות. בכך הצטרפה ארצות הברית למדינות נוספות שאיפשרו זאת באותה השנה.

השלכות

סנקציות

ערך מורחב – עיצומים בין-לאומיים בסכסוך האוקראיני-רוסי

שער ברנדנבורג שבברלין מואר לאות הזדהות בצבעי דגל אוקראינה

הפגנת תמיכה באוקראינה בכיכר הבימה בתל אביב

האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים גינו את צעדי רוסיה וחלקן הטילו עיצומים חדשים. לאחר מכן, צ'כיה החזירה את שגרירה ממוסקבה. בשל חלקה בפלישה, היו מדינות שהטילו עיצומים גם על בלארוס. מועצת אירופה השעתה את רוסיה.

מבחינת המערב, הפלישה הרוסית הייתה קריאת השכמה שהדגישה את הצורך בהשקעה בביטחון. ברית נאט"ו אימצה תוכנית אסטרטגית חדשה שבה רוסיה הפכה מ"שותף אסטרטגי" של המערב ל"איום משמעותי". במקביל הגבירה הברית את הנוכחות הצבאית באזור במטרה להרתיע את רוסיה מאיומיה מהמשך תוקפנות נגד שכנותיה. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית. חלק מחברות הברית סיפקו סיוע, נשק ומודיעין לאוקראינה. כך גם מדינות מחוץ לברית.

לאור הפלישה, פינלנד ושוודיה החליטו להגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו. פינלנד הצטרפה רשמית לנאט"ו ב-4 באפריל 2023.

מדינות מסוימות, ביניהן ישראל, העבירו את השגרירות ללבוב, ישנן מדינות שהעבירו שגרירות אף מחוץ לאוקראינה.

ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם . ברוסיה עצמה היו הפגנות נגד הלחימה באוקראינה. הרחבת הגיוס למלחמה בספטמבר הובילה לגל מחאות נוסף ברוסיה.

בריטניה, פולין, בולגריה וצ'כיה הודיעו כי לא יאפשרו למטוסים רוסיים להמריא ולנחות בשטחן, כאות הזדהות עם הסבל האוקראיני. בנוסף, גם שרי התחבורה של המדינות הבלטיות הודיעו שיצטרפו לחרם על רוסיה. ב-27 בפברואר, הודיע האיחוד האירופי על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד. ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך.

הגבלת אמצעי תקשורת

רגולטור התקשורת הממשלתי הרוסי רצה שהתקשורת הרוסית "תשתמש במידע ובנתונים שהושגו על ידם רק ממקורות רוסיים רשמיים". רוסיה הגבילה את הגישה לפייסבוק בארצה. בהמשך דווח שהגישה לטוויטר הוגבלה. רגולטור התקשורת של רוסיה הורה לתקשורת העצמאית במדינה להסיר דיווחים המתארים את ההתקפה על אוקראינה כ"מתקפה, פלישה או הכרזת מלחמה". לפי ההנחיה, מי שלא יעשה כן ייחסם וייקנס. בהמשך אושר חוק שהעניש אנשים שמפיצים "חדשות מזויפות" בעד 15 שנות מאסר. כלי תקשורת עצמאיים רבים נסגרו, ועיתונאים ביקורתיים נאצלו לברוח מרוסיה. בנוסף, המשטרה הרוסית מנעה בכוח הפגנות נגד המלחמה, ומפגינים נגד המלחמה או נגד הממשלה הוכו קשות ונאסרו לתקופות ארוכות.

ב-27 בפברואר רוסיה העלתה את הכוננות הגרעינית. ב-15 במרץ היא הטילה עיצומים על בכירים בארצות הברית. חלקם סמליים בעיקרם.

באוקראינה, הושעתה הפעילות של 11 מפלגות "בעלות קשרים לרוסיה".

טורקיה הודיעה כי היא נערכת לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני ספינות מלחמה רוסיות ואוקראיניות, מכוחה של אמנת מונטרה משנת 1936.

חקירה בין-לאומית פלילית

התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה. בנוסף, בשלהי מרץ ותחילת אפריל 2022 פורסמו תיעודים רבים של מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה של רוסיה כלפי אזרחים אוקראינים, בהם טבח, אונס, וירי באזרחים חפים מפשע בעת הימלטות מהקרבות. ב-24 באוגוסט הודיעה מחלקת המשפחה והילד של החבל המנהלי קרסנודאר שברוסיה על העברת כ-1,000 ילדים אוקראינים ממריופול הכבושה למשפחות אומנה ברוסיה, דבר המהווה גם הוא פשע מלחמה.

ב-17 במרץ 2023, בית הדין הפלילי הבין-לאומי הוציא צווי מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולנציבת זכויות הילדים מריה לבובה-בלובה, בחשד לגירוש בלתי חוקי של ילדים מאוקראינה לרוסיה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

פגיעה בכלכלה

סמל יוזמת אחדות24

כשרוסיה החלה בפלישתה, אוקראינה עברה במהירות לכלכלת מלחמה. חברות שינו את מה שהן יצרו בשביל לסייע במאמץ המלחמתי. הבנק המרכזי של אוקראינה הקים חשבון מימון המונים לתרומה לחיילים וסיוע הומניטרי. ב-28 במרץ שרת הכלכלה האוקראינית הודיעה שהנזק לכלכלה האוקראינית כתוצאה מהלחימה הוערך בכ-565 מיליארד דולר. במאי 2022 הוכרזה על ידי ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל יוזמת "אחדות24" לתמיכה באוקראינה. כספי התרומות מרוכזים בבנק הלאומי של אוקראינה ומנוהלים על ידי 3 משרדים: משרד ההגנה, משרד הבריאות ומשרד התשתיות.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הודיע כי דחה רשמית את בקשת ההצטרפות הרוסית לארגון.

רבות מהחברות הבין-לאומיות הגדולות הפסיקו את פעילותן ברוסיה, ואף בבלארוס. לאחר הפרסום על הפלישה הגיבו הבורסות בעולם בנפילות שערים, בורסת מוסקבה נפלה ב-33% ותיקנה חלק משמעותי לקראת סוף חודש מרץ 2022, נאסד"ק ב-3%. מחיר הזהב זינק ביותר מ-2.5% ומחירי הנפט זינקו ב-6%–7%.

ערך הרובל הרוסי צנח ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקאי. החל מסוף מרץ החל הרובל להתחזק וחזר לשוויו מלפני המלחמה. הבנק המרכזי ברוסיה העריך כי כלכלת רוסיה תתכווץ בין 8 ל-10 אחוזים בשנת 2022. רוסיה נכנסה לחדלות פירעון על החוב במטבע זר ביוני 2022. שר האוצר הרוסי טען שיש לרוסיה את המשאבים לתשלום החובות והיא מוכנה לשלם אותם – חדלות הפירעון היא טכנית ונובעת מהקפאת החשבונות הרוסיים בעקבות הסנקציות המלחמה מחקה ארבע שנים של צמיחה כלכלית – ברבעון אחד.

בחודשים לאחר הפלישה החלה עליית מחירים של סחורות, לרבות חיטה, תירס, נפט פחם וגז טבעי. מחירי החיטה והתירס זינקו בקצב הגבוה ביותר בשל העובדה כי אוקראינה ורוסיה הן יצואניות החיטה והתירס הגדולות בעולם. מדד מחירי המזון של האו"ם זינק בכמעט 13% במרץ 2022.

ביולי 2022, נחתמה יוזמת הדגנים של הים השחור, בהשתתפות אוקראינה, רוסיה, טורקיה והאו"ם. ההסכם איפשר לאוקראינה לייצא דגנים ומוצרים חקלאיים אחרים דרך נמלי הים השחור והוביל להורדת מחירי המזון בעולם. אולם סירובן של מדינות המערב לממש את חלקו השני של ההסכם, שאמור היה לאפשר יצוא דגנים ודשנים גם מרוסיה, תוך החרגתם מהסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה, גרם לרוסיה לסרב להאריך את תוקף ההסכם, ולהחליט על הפסקתו, באמצע יולי 2023.^{[דרוש מקור]} ראשי מדינות אפריקה הפצירו לסיים את המלחמה ולחדש את ההסכם.

הנציבות האירופית קידמה תוכניות לצמצום של יבוא גז מחצבים מרוסיה במטרה לצמצם את התלות בה בתחום זה. האיחוד האירופי גם הסכים להטיל חרם על מרבית הנפט הרוסי. מדינות באירופה התמודדו עם מחסור בגז המחצבים, מקור אנרגיה מרכזי.

בחודש יוני 2022 פנתה אוקראינה למדינות רבות בבקשה לקבל הלוואות וחלקן נענו לבקשה. השגריר האוקראיני בישראל הגיש בקשה לקבלת הלוואה של חצי מיליארד דולר וטען שזה לא סכום גדול עבור ישראל.

בשבוע השני של אוגוסט 2022 המַלְווים הבין-לאומיים של אוקראינה נענו לבקשתה להקפיא את תשלום חובותיה במהלך השנתיים הקרובות. מהלך זה יחסוך לאוקראינה תשלומים של כ-6 מיליארד דולר. בעקבות פעולה זו סטנדרד אנד פורס הורידה את דירוג האשראי של אוקראינה ל-SD/SD (משתמט באופן סלקטיבי מהתחייבויות) ופיץ' שינתה את הדירוג של אוקראינה ל-RD.

לפי הערכות של קרן המטבע הבין-לאומית, הכלכלה הרוסית צפויה להתכווץ בשנת 2022 בכ-6% והכלכלה האוקראינית צפויה להתכווץ בכ-40%.

תרבות וספורט

קבוצות כדורגל וכדורסל רבות ביטלו את משחקיהן נגד קבוצות רוסיות. גמר ליגת האלופות 2022 הועבר מגזפרום ארנה של זניט סנקט פטרבורג לסטאד דה פראנס. פיפ"א ואופ"א והיורוליג השעו את נבחרות רוסיה ואת הקבוצות הרוסיות מהמפעלים השונים.

הוועד האולימפי הבין-לאומי קרא לפדרציות הספורט להעביר או לבטל אירועי ספורט שמתוכננים להיערך ברוסיה ובלארוס. בהמשך המליצו כי אף ספורטאים או שופטים רוסיים ובלארוסיים לא יורשו להשתתף באירועי ספורט בין-לאומיים. מרוץ פורמולה 1 לא התקיים בעיר הרוסית סוצ'י בספטמבר 2022 כפי שתוכנן. איגוד הג'ודו העולמי הודיע כי החליט לשלול מוולדימיר פוטין נשיא רוסיה את תואר נשיא הכבוד של הארגון, שקיבל בשנת 2010. איגוד הטאקוונדו העולמי שלל את החגורה השחורה של פוטין.

הגוף המפקח של איגוד השידור האירופי החליט להשעות את רוסיה מאירוויזיון 2022. רוסיה ובלארוס הושעו גם מהמשחקים הפראלימפיים בבייג’ין.

פליטים

ערך מורחב – משבר הפליטים האוקראיני (2022)

פליטים במעבר הגבול

לפי הערכת נציבות האו"ם לפליטים, ביום הלחימה הראשון אלפי אוקראינים חצו את הגבול לארצות השכנות – בעיקר למולדובה ולרומניה, וכ-100,000 תושבים אוקראינים ברחו מבתיהם בגלל הלחימה. ב-26 בפברואר הודיע משמר הגבול הפולני שיותר מ-46 אלף בני אדם עברו את הגדר. ב-20 באפריל 2022, האו"ם הודיע שלמעלה מ-5 מיליון בני אדם עזבו את המדינה.

לפי דיווחי משטרת רומניה, נכנסו לרומניה בצורה לא חוקית מעל 4,900 גברים אוקראינים מתחילת המלחמה ועד סוף 2022. גברים אלה נמלטו מגיוס וביקשו מקלט מדיני ברומניה. חלק מפליטים אלה נספו במהלך בריחתם, טבעו בנחלים או קפאו למוות.

ארצות הברית ומדינות באירופה התגייסו למען הפליטים. אוקראינים, בהיותם תושבי אירופה, לא נדרשו לוויזה על מנת להיכנס לתחומי האיחוד האירופי, כך שמדינות לא יוכלו לגרשם ליעדים אחרים. החוק איפשר להם להישאר בתחומי האיחוד למשך 90 יום. מדינות אחרות, כמו ישראל, קלטו פליטים.

לפי אוקראינה וארצות הברית, מאות אלפי אוקראינים נחקרו והועברו לרוסיה. רוסיה הכחישה העברה כפויה. פורסמו תחקירים בנושא.

הגירה מרוסיה

בעקבות האבדות הרבות, רוסיה החלה בגיוס נרחב. הדבר כלל בהמשך גם תוכניות חנינה לאסירים ופנייה לשכירי חרב ברחבי העולם. הן בגלל המצב הכלכלי ברוסיה והן בגלל החשש להתגייס, גברים רוסים צעירים רבים עזבו את רוסיה. כשנה מתחילת המלחמה עזבו את רוסיה כ-2.5 מיליון אזרחים רוסים.

בתרבות

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

בשנת 2022 יצא לאור ספר הילדים "האווז לנסקי הברווז". הספר מגולל את סיפורו של לנסקי הברווז אשר נאבק מול אווז תאוותן ואפרוחיו, שמחליטים לכבוש את האגם של לנסקי ושאר הברווזים. שנת היציאה של הספר, בנוסף לשימוש בשם "לנסקי" אשר מהווה קיצור לשמו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מעלה את ההשערה כי הסיפור נכתב בהשראת המלחמה, אם כי הסיפור מזכיר גם סכסוכים טריטוריאליים אחרים.

ראו גם

• סיפוח קרים
• המלחמה בדונבאס
• תעלת צפון קרים
• המלחמה הקרה השנייה
• הסכסוך האוקראיני-רוסי
• המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)
• עיצומים בין-לאומיים בסכסוך האוקראיני-רוסי

לקריאה נוספת

• רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה, אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית "22", מערכות, 22 במרץ 2022
• אייל זיו, מלחמת רוסיה - אוקראינה - הכישלון הלוגיסטי, מערכות, יוני 2022
• חברי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, סיכום דיון מומחים בנושא המערכה הימית בין רוסיה לאוקראינה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, יוני 2022
• צבי מגן וסופי קובזנצב, ‏מלחמת רוסיה-אוקראינה והשלכותיה, עדכן אסטרטגי, יולי 2022
• עדו הכט ואייל ברלוביץ', המערכה היבשתית במלחמה באוקראינה, בין הקטבים, גיליון 37, ‏ אוגוסט 2022.
• שחר שוחט ויאיר רמתי, לקחים ותצפיות ראשוניות מהמערכה האווירית והפעלת האש מנגד באוקראינה, בין הקטבים, גיליון 37, ‏ ספטמבר 2022.
• אדוארד לוטוואק, המלחמה באוקראינה: הגיון אסטרטגי בפעולה, בין הקטבים, גיליון 37, ‏ דצמבר 2022.
• איתי ברון, "מנשק חכם" ל"צבא חכם": ההשלכות התפיסתיות של הכניסה האיראנית ל"מועדון הדיוק", בין הקטבים, גיליון 39, מרץ 2023.
• איל חיות־מן וזיו רובינוביץ (עורכים), דיון בנושא המערכה הימית במלחמת רוסיה–אוקראינה , הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2022/23, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2023

קישורים חיצוניים

• אנשיל פפר, אוקראינה למדה מהמערכה על חצי האי קרים, והגיעה מוכנה לקרב על קייב, באתר הארץ, 3 במרץ 2022
• עם מפות ישנות ומעט תחמושת ואוכל, המלחמה שתכנן פוטין רחוקה מזו שקיבל, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2022
• כאן 11, בתוך המלחמה: הקרבות מבעד לעדשת המצלמה
• אפרת לכטר, שנה למלחמה באוקראינה: פרויקט מיוחד, ‏ פברואר 2023.
• שנה למלחמה באוקראינה, וואלה
• היוזמה הסינית לסיום הסכסוך (באנגלית)
• אסף רוזנצוייג, ‏לקראת שלב חדש במלחמה: השחיקה הקרקעית של רוסיה, המצוקה האווירית של אוקראינה, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2023
• אמנון דירקטור, תוכנית השיקום הירוקה של אוקראינה, באתר N12, אוגוסט 2023
• אסף רוזנצוייג, ‏תמונת מצב: האם מתקפת הנגד האוקראינית נכשלה?, באתר ‏מאקו‏, 13 באוגוסט 2023
• לירן ענתבי, רחפני FPV: משדה הקרב באוקראינה למזרח התיכון?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 5 בפברואר 2024
• עדי שרצר וסמואל בומנדיל, The Morale Component of the Russia–Ukraine War.

• אייל ברלוביץ', השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח, מערכות, גיליון 496, 2023
• THE WARGAME BEFORE THE WAR: RUSSIA ATTACKS UKRAINE ניתוח של War on the Rocks
• "המזל שלנו הוא שהם מטומטמים": מה השתבש לרוסיה?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 7:55)
• Payson O'Brien, How the West Got Russia’s Military So, So Wrong. The Atlantic.
• Payson O'Brien, The Overlooked Reason Russia’s Invasion Is Floundering. The Atlantic.
• Putin ‘purges’ 150 FSB agents in response to Russia’s botched war with Ukraine
• Joshua Yaffa, The Fight to Survive Russia’s Onslaught in Eastern Ukraine, The New Yorker June 7, 2022
• Lawrence Freedman, Why War Fails - Russia’s Invasion of Ukraine and the Limits of Military Power, Foreign affairs, July/August 2022