מלכיאל צבי טננבוים
הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.
 | |
| לידה |
1847 תר"ז  |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1910 (בגיל 63 בערך) ה' בניסן תר"ע |
| השכלה |
ישיבת וולוז'ין |
| תקופת הפעילות |
? – אפריל 1910 |
  | |
נולד בעיירה מוטלה (מקום הולדת חיים ויצמן, שהיה גם קרוב משפחתו). לאביו רבי יונה. למד בישיבת וולוז'ין וישיבת איישישוק ובישיבות נוספות. בגיל צעיר נשא את בתו של יהודי עשיר. בתמיכת חותנו הוא ישב מספר שנים על לימוד התורה בהתמדה גדולה, בעיירה קארליץ. בהמשך נתבקש לכהן ברבנות העיירה בודקי שבפלך גרודנה.
בשנת 1887 נקרא לכהן ברבנות העיר לומז'ה, שהייתה ידועה ברבנים חשובים שכיהנו בה. בלומז'ה הוא כיהן 23 שנים, עד פטירתו בשנת 1910. הרב טננבוים נלחם ברוחות ההשכלה שנשבו בעירו, נלחם נגד החדר המתוקן, בתי הספר הכלליים והתנועה הציונית.
בשנת 1910 נסע לוועידת רבנים שנערכה בסנט פטרבורג, ונפטר בדרך בעיירה רציצה. לאחר מאמץ רב והשתדלויות הובא ארונו לקבורה בעירו לומז'ה.
אחריו כיהן ברבנות העיר הרב חיים הלר (העליר).
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[1]
שמו של הרב יצא בעיקר בזכות ספרי השו"ת שחיבר – שו"ת דברי מלכיאל. חמישה כרכים הוציא הרב בחייו, החל משנת תרנ"א. שני כרכים נוספים של שאלות ותשובות יצאו לאור מתוך כתבי ידו לאחר פטירתו בהוצאת מוסד הרב קוק וכן כרך נוסף של ביאורי הרב על הש"ס והדרנים שנתן בהזדמנויות שונות.
בתשובותיו עונה הרב טננבוים לשאלות שונות שהופנו אליו מרחבי מזרח אירופה. מתשובותיו הידועות: הוא אוסר על צילום;[2] מביע תמיהה על החלפת שמות בין זכרים לנקבות וחושש מפני האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".[3] בתשובותיו הוא נלחם באמונות טפלות שכנראה רווחו בזמנו כמו אכילת מיני מתיקה ברפת הבקר על מנת שיתברכו הבהמות, או מעשים שונים שנעשו על מנת לגרש שדים.[4]
תשובה תקדימית ישנה בספרו לעניין זכויות בסימן מסחר:
לקריאה נוספת
עריכה- משה צינוביץ, הרב ר' מלכיאל וזיקתו לקורליץ בתוך: קורליץ - קארעליטש: חייה וחורבנה של קהילה יהודית, תשל"ג, 1973. עמ' 88.
קישורים חיצוניים
עריכה- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' מלכיאל צבי הלוי טענענבוים, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 31, באתר היברובוקס
- ספרו
הערות שוליים
עריכה- ^ אוסף מלכיאל צבי טננבוים בספרייה הלאומית בירושלים
- ^ חלק ג', סימן נ"ח.
- ^ חלק ג', סימן ע"ה.
- ^ חלק ה', סימן ק"ד.
- ^ חלק ג', סימן קנ"ז. צוטט בערעור בפני בית המשפט העליון כסימן קצ"ז ע"א 9191/03.