ממשלה עולמית
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מאמר פובליציסטי ולא ערך, בליל נושאים ועניינים נטול מבנה ברור. | |
המושג ממשלה עולמית מתייחס לרעיון כי יכולה להיות מסגרת מדינית משותפת לכל בני האדם בעולם או לרובם. התומכים ברעיון מאמינים כי רק מסגרת שלטונית בסדר גודל עולמי תוכל להתמודד כראוי עם אותן בעיות שהיקפן עולמי, הן בתחום זכויות האדם והן בתחום איכות הסביבה. כנגד רעיון זה, טוענים המתנגדים כי הכוח האדיר שיתרכז בידיה של ממשלה כזו עלול לשמש אותה לדיכוי ולכפייה.
בהיסטוריה אימפריות שלטו – בעיקר בכוח הזרוע – בחלקים נרחבים של העולם, כמו האימפריה הרומית או הבריטית, אך מעולם לא הגיעו לשלטון שאיחד תחתיו את כלל האנושות. בהיסטוריה קיימות דוגמאות רבות לפרטים – בין אם הם יחידים, שבטים, ערים או מדינות – שהתאחדו תחת שלטון משותף, אם בהסכמה משותפת ואם בכוח. למעשה, כיום כל בני האדם ושטחי היבשות מחולקים למסגרות מדיניות של 205 מדינות מתוכם 194 מדינות ריבוניות ועוד 11 מדינות אחרות שבראשן עומדים סוגים שונים של "ממשלות".
מודל מדינת הלאום, קרי מדינה ריבונית (שאין עוד מעליה שום סמכות), שכל בני האדם החיים במסגרתה הם בני לאום אחד, משמש כיום כמודל מרכזי לשלטון מדינתי. עם זאת, מעולם לא התקיים לאום אחד שכל בניו ישבו במדינה אחת, ובכל מדינות העולם חיים מיעוטים רבים, שלפעמים שיעורם באוכלוסייה משמעותי מאוד. בתנאים אלו, האידיאל הלאומי שלפיו לכל עם יש "זכות טבעית" שתהיה לו מדינה עצמאית, היה ועודנו עילה לסכסוכים עקובי דם.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה נעשה ניסיון להקים ממשלה עולמית בדמות חבר הלאומים, ואחרי מלחמת העולם השנייה נולד ממשיכו, ארגון האומות המאוחדות. ואולם האחרון, כמו הראשון, סובל מכשלים מבניים רבים, שהמרכזי שבהם הוא שסמכויותיו הן בעיקר ייצוגיות, ולא סמכויות ביצועיות.
דווקא באירופה, ערש המודל של "מדינות הלאום", מתקיים בעשורים האחרונים תהליך איחוד מאסיבי, שבמסגרתו מדינות רבות מסרו סמכויות מרכזיות לידי האיחוד האירופי, ההולך ונבנה כסוג של ממשלה מרכזית משותפת.
תפקיד מרכזי של כל ממשלה הוא להסדיר את היחסים בין היחידים בחברה באמצעות חוקים הנוגעים למגוון רחב של תחומי חיים, ואולם לאנושות כחברה עולמית עוד לא קמה ממשלה שזהו הייעוד שלה. ארגונים המבוססים על אמנות בינלאומיות וולונטריות כגון ארגון הסחר העולמי או בית הדין הבינלאומי לצדק מהווים ניצנים אפשריים לממשלה כזו.
אחד המרכזיים מבין הארגונים הלא-ממשלתיים הקוראים להקמת ממשלה עולמית הוא "תנועת הפדרליסטים העולמית" (WFM), המדגישה כי המבנה השלטוני הרצוי למדינה העולמית הוא מבנה של דמוקרטיה פדרלית, שבה מתחת לרמת השלטון המרכזי פועל שלטון מחוזי (כמו ה-States בארצות הברית) ושלטון מקומי, שבידיהם סמכויות שלטוניות מסוימות, וגם במסגרתן נשמר הכלל של הפרדת רשויות. בעולם אפשר למצוא דוגמאות רבות לתפקודו של מבנה פדרלי כזה, כמו ארצות הברית, שווייץ והודו.
מאמיני דתות שונות, כגון הבהאים[1] ודת האואומוטו, רואים בהגשמת ממשלה עולמית את אחד הביטויים של האחדות האנושית, ומציעים שהיא תתנהל באמצעות שפה בינלאומית מוסכמת, כדוגמת אספרנטו.
מבחינה דמוקרטית, טיעון מרכזי לזכותה של ממשלה עולמית הוא כי רק במסגרתה יתאפשר מימוש הזכות של כל אדם לייצוג שווה ב"ניהול" העולם. יתר על כן, בעידן הגלובליזציה שבו הטכנולוגיות של תקשורת ותחבורה הפכו את העולם לכפר גלובלי אחד, מתעוררת שאלת הניהול שלו: ניתן לומר שעד שתוקם מסגרת מדינית עולמית ניתן לתאר את החברה העולמית כ"אנרכיסטית" במידה מסוימת. כל עוד כל מדינה בודדת נהנית מריבונות מלאה על שטחה ואוכלוסייתה, לקהילה הבינלאומית אין לכאורה לגיטימציה להגן על אינטרסים כלל אנושיים הנמצאים בתחומה של אותה מדינה, כגון הגנה על זכויות אדם מפני פשעי-מלחמה או הגנה על אוצרות טבע מפני ניצול הרסני וזיהום.
מבחינת ההיתכנות הטכנולוגית, אם במשך מאות שנים הצליחו קיסרי רומא לתקשר עם רחבי אימפריה אדירה באמצעות שליחים רכובים על סוסים ואוניות, ברור כי בעידן האינטרנט והתקשורת הלוויינית אין כיום מניעה טכנולוגית לקיים מסגרת על-מדינית בסדר גודל עולמי.
ואולם המכשול הגדול ביותר העומד בדרכו של רעיון הממשלה העולמית הוא מיעוטם וחולשתם הפוליטית של התומכים בו. בנוסף, תומכי הדמוקרטיה המתגוננת חוששים כי רבים מבני האדם החיים בכוכב הלכת אינם בשלים עדיין לדמוקרטיה, ולכן יהיה זה מסוכן ביותר להיחפז בקידומה של דמוקרטיה עולמית.
בין האנשים הבולטים שצידדו ביצירה הדרגתית אך עקבית של ממשלה פדרלית עולמית ניתן לציין את הפילוסוף עמנואל קנט (שדן בעניין זה בחיבורו לשלום נצחי משנת 1795), וינסטון צ'רצ'יל, אלברט איינשטיין, ברטרנד ראסל ומהאטמה גנדי.
הרב כלפון משה הכהן שחי בתוניסיה, ומכלוף אביטן שחי במרוקו, ניסחו כל אחד בנפרד חזון אוטופי שבמרכזו ממשלה עולמית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בן כספית, כאן חינוכית, הקשר הישראלי: מתחת לגנים הבהאיים, באתר יוטיוב, הערוץ הרשמי של כאן חינוכית, Aug 21, 2013