מנהג פולין
מנהג פולין (קרוי גם מנהג פיהם ומהערין או מנהג אשכנז המזרחי) הוא אחד משני הענפים הראשיים של נוסח אשכנז והמנהג האשכנזי, לצד "מנהג אשכנז". מנהג פולין התפתח במזרח גרמניה ובאוסטריה, התפשט ממנה לפולין ולכלל יהדות מזרח אירופה. וכיום עומד בבסיס המנהג האשכנזי הרווח ברוב הקהילות האשכנזיות במדינת ישראל, ביהדות ארצות הברית ובעולם בכלל. ההבדלים בין מנהג פולין ומנהג אשכנז נגעו לשלל תחומים בחיי היהודים: נוסח התפילה,[1] מנהגי המועדים, טקסי מעגל החיים, ואף בתחום המשפטי.
מנהג פולין היה המנהג הנפוץ ביותר בקרב האשכנזים בפולין, מזרח גרמניה, צ'כיה, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה, בלארוס, לטביה, ליטא, רומניה ורוסיה.[2][3] נכון להיום, ישנם מספר הבדלים מינוריים בין הנוהג האשכנזי הישראלי והאמריקאי, בכך שבישראל נוהגים כמנהגי הגאון מווילנה ומנהגים מסוימים שהם אימצו מהספרדים.
מנהג אשכנז ומנהג פולין
עריכההמונח "מנהג אשכנז" מתייחס רק למנהג של יהודי גרמניה מדרום וממערב לאלבה, ובעיקר לקהילת פרנקפורט דמיין.[4] קהילות צפון-מזרח גרמניה כמו המבורג הלכו בעקבות מנהג פולין, למרות שחלק מהמסורות שלהם הזכירו יותר את קהילות המערב מאשר את פולין.[5]
היסטוריה
עריכהבשל הפזורה הגדולה של יהודי פולין ומזרח אירופה שעזבו את אירופה לאמריקה, לישראל ולמקומות אחרים, מנהג פולין הוא המנהג הנפוץ ביותר בקרב יהודים ברחבי העולם. מנהג פולין נובעת מ"מנהג אוסטרייך", מנהג אשכנזי קדום באוסטריה. כאשר החלו יהודים אשכנזים מחבל הריין לנדוד לפולין ולמזרח אירופה במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, הם הביאו עמם את המנהג. עם הזמן, ככל שיהודים התרחקו מזרחה, כונה המנהג "מנהג פולין". מנהג פולין המקורי נהג בדרך כלל על פי הרמ"א ור' אייזיק טירנא, ומתועד בעיקר בסידורים שיצאו בפראג בזמן המהר"ל ובסידור ר' שבתי סופר.[6] משרבו השיבושים בסידורים, ר' עזריאל ור' אליהו משיל מווילנא החליטו לתקן את הסידור אך עשו זאת על בסיס נוסח אשכנז המערבי, ומאז נוסח פולין משתקף בעיקר בסדר הפיוטים בחגים ובסליחות. בדפוס רדלהיים יצאו מחזורים וסידורים גם כמנהג פולין ברמת דיוק גבוהה, וכדי להבדילם ממחזורי נוסח אשכנז צוינו האותיות "מ"פ" בתחתית העמוד אחת לכמה עמודים. לאחר הופעתה של היהדות החסידית במאה ה-18 והפופולריזציה של הקבלה במזרח אירופה, התפתח מנהג פולין ושילב אלמנטים קבליים.[7] לעומת זאת, בליטא, הושפע הנוסח מהישיבות ותלמידי הגר"א.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יצחק (אריק) זימר, עולם כמנהגו נוהג – פרקים בתולדות המנהגים, הלכותיהם וגלגוליהם, בהוצאת מרכז זלמן שזר.
- ישראל מ' תא שמע, מנהג אשכנז הקדמון, הוצאת מאגנס.
- ש"י עגנון, "ולא נכשל" בתוך אלו ואלו, תל אביב 1966 עמ' רפט.
הערות שוליים
עריכה- ^ ההבדלים בנוסח התפילה גופו הצטמצמו לאורך השנים, ובמאות השנים האחרונות נוסח תפילות הקבע כמעט זהה בין המנהגים, ונותרו הבדלים בעיקרי בסרי הפיוטים ובתפילות החגים.
- ^ "Kojetin". Jewish Virtual Library. נבדק ב-2019-10-27.
- ^ "Vol. 10 No. 20" (PDF). The Beurei Hatefila Library. נבדק ב-2020-08-29.
- ^ Daniel Goldschimdt, Rosh Hashanah Machzor, page 14 of introduction. In the Middle Ages, the border seems to have been further east.
- ^ "Bayers and Polanders, "German Jews" and "Polish Jews"". Brandeis University. נבדק ב-2019-10-27.
- ^ Daniel Goldschimdt, Rosh Hashanah Machzor, page 14 of introduction. An exception to this is regarding the Selichot rites, where the divisions are subdivided further geographically, see Selichot rites.
- ^ Hoffman, Rabbi Lawrence A. (2016). Naming God: Avinu Malkeinu— Our Father, Our King. Woodstock: Jewish Lights. p. 264. ISBN 9781580238175.