מנהרות מתחת לנהר התמזה
| יש לעדכן ערך זה. | |
מתחת נהר התמזה כרויות מנהרות תחבורה רבות, המהוות חלק ממערך התחבורה של העיר לונדון בירת הממלכה המאוחדת. חפירת מנהרות אלה התאפשרה בשל אדמת החמר המצוייה מתחת לנהר. בשל מספר המנהרות הרב, לונדון נחשבת לאחת הערים עם המערכת התת-קרקעית הנרחבת ביותר בעולם. המנהרות משמשות הן תחבורת כלי רכב והולכי רגל, והן את מערכת הרכבת התחתית של לונדון.
רשימת המנהרות
עריכההמנהרות ממזרח (מורד הזרם) למערב (מעלה הזרם):
- מעבר דרטפורד (מנהרת כלי רכב כפולה, 1963 ו-1980); וכן בשנת 2004 נכרתה מנהרת התקשורת מנהרת כבל דרטפורד)
- מנהרת ווליץ' (מנהרה להולכי רגל בין ווליץ' וצפון ווליץ', 1912)
- קו ג'ובילי (מנהרות של קו הרכבת התחתית ג'ובילי בין התחנות צפון גריניץ' וקאניניג טאון 1999).
- מנהרת בלקוול (בין צפון גריניץ' לפופלר — מנהרה בתכנונו של אלכסנדר ביני משנת 1897; ומנהרה נוספת משנת 1967)
- קו ג'ובילי (מנהרה של קו הרכבת התחתית ג'ובילי בין תחנת קנרי וורף לבין תחנת צפון גריניץ' 1999.)
- מנהרת הרכבת הקלה של דוקלנדס (מנהרת רכבת בין תחנת איילנד גארדנס לבין קאטי סארק, 1999).
- מנהרת גריניץ' (מנהרה להולכי רגל בין מילוול לגריניץ' בתכנונו של אלכסנדר ביני, 1902).
- קו ג'ובילי (מנהרה של קו ג'ובילי של הרכבת התחתית בין תחנת קנדה ווטר לבין תחנת קנרי וורף, 1999).
- מנהרת רות'רהית' (מנהרה לכלי רכב בין רות'רהית' וליימהאוס בתכנונו של מוריס פיצמוריס משנת 1908).
- מנהרת התמזה (במקורה, מנהרה להולכי רגל. כיום מנהרת רכבת, בין תחנת הרכבת התחתית וופינג, ותחנת הרכבת התחתית רות'רהית'. מנהרה זו, שנבנתה על ידי מארק ברונל בשנת 1843 הייתה המנהרה התת-מימית הראשונה שנבנתה בעולם. כיום מהווה המנהרה חלק מקו מזרח לונדון של הרכבת התחתית.)
- מנהרת טאוור (במקורה מנהרת רכבת, כיום מנהרת שירות. מנהרה זו תוכננה והוקמה על ידי פיטר ו. בארלו וג'יימס הנרי גרייטהד בשנת 1870 והייתה מנהרת הרכבת התחתית הראשונה שהוקמה בעולם (אך לא מנהרת הרכבת הראשונה). מאוחר יותר הפכה המנהרה למנהרה להולכי רגל, וכיום משמשת כמנהרת תקשורת המכילה קווי תקשורת אופטית).
- קו נורת'רן (ענף הסיטי)(קו הרכבת התחתית נורת'רן שנבנה בשנת 1900 בין תחנות הרכבת התחתית בורו ורחוב המלך ויליאם. במקום עוברת גם מנהרת קו רכבת סיטי ודרום לונדון שנבנתה בשנת 1890 - מנהרה זו אינה בשימוש כיום בשל היותה צרה מידי. רוחב המנהרה כ- 3.1 מטרים, והשימוש בה פסק בשנת 1900 בשל הרחבת מנהרות הרכבת ל-3.5 מטרים).
- קו ווטרלו וסיטי מנהרת קו הרכבת התחתית ווטרלו וסיטי. המנהרה הוקמה בשנת 1898.
- קו נורת'רן (מנהרת קו הרכבת התחתית נורת'רן - ענף צ'רינג קרוס. המנהרה נבנתה בשנת 1926).
- קו בייקרלו מנהרת קו הרכבת התחתית בייקרלו 1906.
- קו ג'ובילי (מנהרת קו הרכבת התחתית ג'ובילי בין תחנת הרכבת התחתית וסטמינסטר ו-ווטרלו. נבנתה בשנת 1999).
- קו ויקטוריה (מנהרת קו הרכבת התחתית ויקטוריה. המנהרה נבנתה בשנת 1971).
- מנהרה כפולה עבור הרכבת הקלה דוקלנדס לווליץ' ארסנל נפתחה בשנת 2009.
- מנהרה כפולה נוספת בין צפון ווליץ' ולווליץ' - נפתחה בשנת 2014 ומאפשרת תנועת רכבות בין צפון קנט לאייל אף דוגס ומרכז לונדון. (קו אליזבת)[1]
מנהרות עתידיות
עריכהעל פי תוכנית של תחבורה עבור לונדון נבנית מנהרה בין סילברטאון לצפון גריניץ' מתחת לנהר התמזה המקשרת את סילברטאון לחצי האי גריניץ' במזרח לונדון. פתיחת המנהרה מתוכננת ל-2025 - והיא תסייע בהפחתת הגודש הכרוני במנהרת בלקוול.[2]
מנהרת מתוכננת נוספת, מנהרת הגאות והשפל (Thames Tideway Tunnel) של התמזה, שאמורה להסתיים ב-2025, תהיה מנהרה באורך 25 ק"מ (16 מייל) העוברת בעיקר מתחת לקטע הגאות והשפל של נהר התמזה דרך מרכז לונדון כדי ללכוד, לאגור ולהעביר כמעט את כל הביוב הגולמי ומי הגשמים שכיום עולה על גדותיו לנהר.[3]
הסיבות למספר המנהרות הרב
עריכה
הסיבה העיקרית למספר המנהרות הרב באזור כה מצומצם (אזור מרכז לונדון) נובע משיקול היסטורי - באזור מרכז לונדון, על אף מספר תחנות הרכבת הרבות שהיו בעיר, היה מספר מועט של גשרים החוצים את התמזה. באזור מרכז לונדון ישנם רק שלושה גשרי רכבת, ורק אחד מהם מאפשר מעבר רכבות מצפון לדרום דרך העיר (השניים האחרים מובילים לתחנות רכבת בקרבת הסיטי, אך אין המשך לתנועת הרכבות צפונה).
הסיבה ההיסטורית להיעדר הגשרים היה קיומו של נמל לונדון אשר פעל עד שנות ה-80 של המאה ה-20. בשל קיומו של הנמל עברה תנועת אוניות גדולות במעלה הנהר עד אזור הבריכה של לונדון (הנמצא דרומית לסיטי של לונדון). הגשר היחיד שנבנה מזרחית (במורד הנהר) לאזור זה היה גשר מצודת לונדון.
נימוק נוסף לבניית המנהרות היה רוחבו של הנהר. בשל רוחב הנהר לא ניתן היה לבנות גשרים שאפשרו מחד מעבר ספינות ומאידך היו יציבים דיים. בראשית המאה לא הייתה הטכנולוגיה לבנות גשרים רחבי מפתח (ואפילו גשר מצודת לונדון מאפשר מעבר צר בלבד בין שני מגדליו האמצעיים). רק החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 אפשרה הטכנולוגיה בניית גשרים גבוהים בעלי מפתח רחב כגון גשר המלכה אליזבת השנייה בדארטפורד.
סגירת נמל לונדון בסוף המאה ה-20 ביטלה את הדרישה שגובה הגשר יהיה לפחות 50 מטרים מעל פני הנהר, עובדה שאפשרה בניית גשרים במורד הנהר.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
|
התחבורה | ||
לקריאה נוספת
עריכה- פיטר אקרויד, London Under, הוצאת וינטז', לונדון, 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Crossrail - Crossrail, web.archive.org, 2022-12-29
- ^ Transport for London | Every Journey Matters, Silvertown Tunnel, Transport for London (באנגלית בריטית)
- ^ Thames Tideway Tunnel - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com