מנהרת התוקפנות השלישית
מנהרת התוקפנות השלישית (בקוריאנית: 제3땅굴), אשר מכונה גם המנהרה השלישית, היא מנהרה תת-קרקעית, אותה חפרה קוריאה הצפונית מתחת לאזור המפורז הקוריאני. המנהרה, אשר התגלתה ב-1978 על ידי כוחות הצבא של קוריאה הדרומית, נבנתה מתוך הכוונה לאפשר לכוחות הצבא של קוריאה הצפונית לבצע מתקפת פתע בשטחי קוריאה הדרומית. המנהרה ממוקמת מדרום לכפר פאנמונג'ום(אנ'), כ-44 קילומטרים מזרחית לסיאול.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנהרת תקיפה  |
| כתובת |
Jangdan-myeon |
| מדינה |
קוריאה הדרומית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1978 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1978 |
| מידות | |
| אורך |
1,635 מ' |
| קואורדינטות | 37°54′59″N 126°41′56″E / 37.9164°N 126.699°E |
  | |
משנות ה-70 ואילך התגלו בסך הכל ארבע מנהרות צפון קוריאניות, אשר חוצות את האזור המפורז הקוריאני לעבר קוריאה הדרומית. ישנן הערכות לכך שקיימות בסביבות 20 מנהרות נוספות, אשר עוברות גם הן מתחת לאזור המפורז, שטרם התגלו.[1]
רקע
עריכה
המנהרה התגלתה באוקטובר 1978, לאחר שהרשויות הדרום קוריאניות זיהו ביצוע של פיצוץ תת-קרקעי באזור. לקח בהמשך ארבעה חודשים לאתר את המנהרה ולחפור מנהרה שתוביל לתוך המנהרה הצפון קוריאנית.[2][3]
בהמשך התגלה, שאורכה של המנהרה הוא כ-1,635 מטרים, גובהה הוא 1.95 מטר, ורוחבה הוא 2.1 מטר.[3] המנהרה נחפרה כ-73 מטרים מתחת לפני הקרקע. לפי ההערכות, המנהרה נחפרה במטרה להשיק מתקפת פתע של כוחות צבא צפון קוריאנים בסיאול, וכמו כן ההערכה היא שבמנהרה מסוגלים לעבור בשעה אחת כ-30 אלף חיילים צפון קוריאנים חמושים בנשק קל.[4]
בעקבות הגילוי של המנהרה קוריאה הצפונית הואשמה בהפרת הסכם שביתת הנשק הקוריאני משנת 1953. בעוד שבתחילה קוריאה הצפונית הכחישה שלקחה חלק בבניית המנהרה,[5] בהמשך היא טענה שהמנהרה הייתה חלק ממכרה פחם.[6]
אטרקציה תיירותית
עריכההממשל הדרום קוריאני בחר לבסוף להנגיש את המנהרה לציבור, ובעקבות כך עם השנים היא הפכה לאטרקציה תיירותית מרכזית, אם כי היא ממשיכה להיות תחת שליטה צבאית.
בנוסף, חל איסור מוחלט לצלם בתוך המנהרה.[7] הביקור במנהרה נמשך רק עד נקודת הגבול, ומשם והלאה הצבא הדרום קוריאני חסם את המנהרה באמצעות שלושה מחסומי בטון.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Korea Demilitarized Zone Incidents". GlobalSecurity.org.
- ^ J. F. Vesecky; W. A. Nierenberg; A. M. Despain (באפריל 1980). Tunnel Detection (PDF). SRI International (JASON Technical Report) (Report). Federation of American Scientists. JSR-79-11.
{{cite report}}: (עזרה) - ^ 1 2 Secret Tunnel Under Panmunjom (PDF) (Report). Korean Overseas Information Service. באוקטובר 1978. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-2 בינואר 2016.
{{cite report}}: (עזרה) - ^ Moore, Malcolm (26 במאי 2009). "Inside North Korea's Third Tunnel of Aggression". The Daily Telegraph. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Strauss, Steven D. (2002). The complete idiot's guide to world conflicts. Alpha Books. pp. 121. ISBN 978-0-02-864366-3.
- ^ Armstrong, David (3 ביוני 2007). "SEOUL lives life on the edge / Just 35 miles from the border with North Korea, the city crackles with a newfound sense of style". San Francisco Chronicle.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Foreigners who found DMZ". JTBC News (בקוריאנית). 2018-04-30. נבדק ב-2018-05-11.