מנואל פלגריני
מנואל לואיס פלגריני ריפמונטי (בספרדית: Manuel Luis Pellegrini Ripamonti; נולד ב-16 בספטמבר 1953) הוא כדורגלן עבר צ'ילאני, אשר מאמן את ריאל בטיס מהליגה הספרדית.
מנואל פלגריני כמאמן ריאל בטיס, 2022 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
16 בספטמבר 1953 (בן 71) סנטיאגו דה צ'ילה שבצ'ילה | |||
גובה | 1.85 מטר | |||
עמדה | בלם | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
קריירה
עריכהשיחק כבלם בשנות ה-70 וה-80 בקבוצת אוניברסידד דה צ'ילה, בה שיחק בכל שנותיו כשחקן. בקבוצה זו הוא גם החל את קריירת האימון שלו ב-1988.
ההתחלה בליגת העל הצ'יליאנית לא הייתה מוצלחת במיוחד ורק כשאימן את אוניברסידד קאתוליקה זכה להצלחות ראשונות כשקבוצתו זכתה בגביע הלאומי (1995) ובגביע אינטראמריקנה ב-1994. ב-1999 עבר לאמן באקוודור, השיג אליפות עם קבוצת ליגה דה קיטו והביא אותה לשמינית גמר גביע הליברטדורס.
קריירה כמאמן
עריכהב-2001 החל לאמן את סן לורנסו בליגת העל הארגנטינאית. קבוצתו זכתה בקלאוסורה של אותה שנה ובגביע מרקוסור, כשבקבוצתו שיחקו, בין היתר: פבריסיו קולוצ'יני, לאנדרו רומניולי, ברנרדו רומאו וגם סבסטיאן אבראו, ששיחק מאוחר יותר בבית"ר ירושלים. משם עבר לריבר פלייט, שגם איתה זכה בקלאוסורה (2003) כשבקבוצתו שיחקו חאבייר מסצ'ראנו, אנדרס ד'אלסנדרו, מרטין דמיצ'ליס ופרננדו קאבנגי.
בזכות ההצלחות האלו החליטה הנהלת ויאריאל למנות אותו למאמן ביולי 2004. בחמש שנותיו כמאמן הקבוצה, הגיעה ויאריאל להישגים הגדולים בהיסטוריה של המועדון, כשהשיא היה הגעה לחצי גמר ליגת האלופות בעונת 2005/2006 וסגנות אליפות ספרד בעונת 2007/2008.
ב-2 ביוני 2009 מונה למאמנה של קבוצת הכדורגל ריאל מדריד, אך פוטר בתום עונה אחת בקבוצה לאחר שלא הצליח לזכות באף תואר. לאחר פיטוריו מריאל מדריד חתם פלגריני במאלגה. בעונת 2012/2013 העלה פלגריני את מאלגה, לראשון בתולדותיה, לליגת האלופות, לאחר שגברה על פנאתינאיקוס היוונית בפלייאוף. הקבוצה הגיעה לרבע הגמר, שבו פגשה את בורוסיה דורטמונד. לאחר המשחק שבו הובקעו 2 שערים של דורטמונד בתוספת הזמן, הודחה מאלגה. המשחק נגמר בתוצאה 2–3 לדורטמונד.[1]
לאחר הצלחתו של פלגריני במאלגה, עזב המאמן את הקבוצה, וחתם במנצ'סטר סיטי, שאותה הוביל לזכייה בפרמייר ליג כבר בעונתו הראשונה בקבוצה ואימן בה בין השנים 2013–2016.
ב-27 באוגוסט 2016 מונה למאמנה של חביי צ'יינה פורצ'ן הסינית.
ב-22 במאי 2018 חתם פלגריני בווסטהאם יונייטד מהפרמייר ליג. בעונתו הראשונה כמאמן ווסטהאם יונייטד הקבוצה סיימה במקום ה-10 בליגה. ב-28 בדצמבר 2019, לאחר הפסד ללסטר סיטי ונקודה אחת בלבד מעל המקום המוביל לירידת ליגה, פוטר פלגריני מאימון הקבוצה.[2]
ב-9 ביולי 2020 חזר פלגריני לספרד, ומונה למאמן ריאל בטיס מהלה ליגה.
באפריל 2022 הוביל את הקבוצה לזכייה שלישית בתולדותיה בגביע המלך, לאחר שקבוצתו גברה במשחק הגמר על ולנסיה בדו-קרב פנדלים. באותה העונה, עונת 2021/2022 הגיעה הקבוצה גם לשמינית גמר הליגה האירופית שם הודחה על ידי איינטרכט פרנקפורט. בליגה סיימה בטיס במקום החמישי והשיגה שנה שנייה ברציפות את הכרטיס לאירופה.
תארים
עריכה- הגביע הצ'יליאני: 1995
- גביע אינטראמריקנה: 1994
- אליפות אקוודור: 1999
- אליפות ארגנטינה: 2000/2001
- גביע מרקוסור: 2001
- אליפות ארגנטינה: 2002/2003
- גביע האינטרטוטו: 2004
- אליפות אנגליה: 2013/2014
- גביע הפוטבול ליג: 2013/2014, 2015/2016
ריאל בטיס
- גביע המלך: 2021/2022
אישיים
עריכה- מאמן החודש בפרמייר ליג (4): דצמבר 2013, ינואר 2014, דצמבר 2014, אוגוסט 2015
קישורים חיצוניים
עריכה- מנואל פלגריני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מנואל פלגריני, באתר Transfermarkt
- מנואל פלגריני, באתר Soccerway
- מנואל פלגריני, באתר WorldFootball.net
- מנואל פלגריני, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פול וילסון, אובזרבר, אישיות כובשת: מנואל פלגריני מפרק את הפרמייר ליג, באתר nrg, 15 בינואר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ דורטמונד בחצי עם 2:3 בתוספת הזמן על מלאגה, באתר ONE, 9 באפריל 2013
- ^ ווסטהאם פיטרה את מנואל פלגריני, באתר ynet, 28 בדצמבר 2019