מנחם ויזנברג

מנחם ויזנברג (נולד ב-1950) הוא מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי ומחנך ישראלי.

מנחם ויזנברג

אין תמונה חופשית
לידה	1950 (בן 74 בערך)
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי, מחנך
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	מימי רץ-ויזנברג
www.mwm.co.il

ביוגרפיה

ויזנברג נולד בתל אביב. הוא החל לנגן בפסנתר מגיל ארבע וזכה למלגות שונות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל במשך 15 שנים. השפעה מרכזית על אישיותו המוזיקלית ופתיחותו הסגנונית יש לייחס לאביו הכליזמר דניאל ויזנברג, שניגן בכלים רבים ושלט בסגנונות שונים. את לימודי התואר הראשון סיים כפסנתרן באקדמיה למוזיקה בתל אביב (במקביל להשלמת תואר ראשון בלימודי כלכלה). לאחר מכן שירת בתזמורת צה"ל כמעבד וכסקסופוניסט. עם סיום שירותו הצבאי המשיך את לימודיו הגבוהים, תחילה בבית ספר מאנס למוזיקה ולאחר מכן בבית ספר ג'וליארד שבניו יורק, בו השלים את לימודי התואר השני שלו כפסנתרן קונצרטים.

עם חזרתו לישראל בשנת 1981 החל את דרכו המקצועית כמעבד וכמנהל מוזיקלי בתחום המוזיקה הפופולרית, כפסנתרן ג'אז וכפסנתרן מוזיקה קאמרית ומלווה בתחום השיר האמנותי. משיתופי הפעולה הבולטים שלו באותם ימים ניתן למנות את נחום היימן וחוה אלברשטיין, עמה הופיע כפסנתרן מלווה בשנים 1982–1984 וכן הפיק ועיבד עבורה שני אלבומים. ב-1981 החל את דרכו בתחום ההוראה, כמרצה במדרשה למורים למוזיקה שבמכללת לוינסקי לחינוך.

את דרכו כמלחין לאולם הקונצרטים החל רק בשנת 1987 בזכות הזמנה משתי מנצחות מקהלה שהיו תלמידותיו. מאז הפכה ההלחנה לעיסוקו העיקרי, אם כי הוא אינו מוותר על הופעותיו כפסנתרן קאמרי וכמלווה. יצירותיו בוצעו על ידי מיטב התזמורות, ההרכבים והנגנים בישראל ומחוצה לה, ביניהם: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הקאמרית-פילהרמונית ברמן, התזמורת הקאמרית מאהלר, התזמורת הסימפונית של דאלאס, הרביעייה הירושלמית, שמיניית המיתרים של הפילהרמונית של ברלין, אנסמבל מיתר, הקלרינטן קרל-היינץ שטפן, הוויולנית טבאה צימרמן, זמרת האלט מירה זכאי, הצ'לנים הלל צרי, דורון טויסטר וצבי פלסר, הכנר חגי שחם, נגן העוד תייסיר אליאס ועוד רבים וטובים.

ויזנברג הקים את החוג למוזיקה רב-תחומית, אשר עמד בראשו עד 2013, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בה הוא משמש כפרופסור חבר. הוא גם מדריך, יועץ בכיר ואחראי על תוכניות העשרה של יחידת הנגנים הצעירים במרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים.

ויזנברג מרבה לעבוד עם אשתו הכוריאוגרפית מימי רץ-ויזנברג, אם בכתיבת מוזיקה ליצירותיה, אם בעבודה על יצירה משותפת ואם ביצירת כוריאוגרפיה ליצירה מוקדמת שלו.

סגנון מוזיקלי

המקורות מהן שואב ויזנברג את השראתו הם רבים ומגוונים: עולם הג'אז, טעמי המקרא ומוזיקה יהודית (שירי לדינו ויידיש), מוזיקה ערבית וכן מלחינים קלאסיים כגון בארטוק, דביסי ואוליבייה מסייאן. יצירתו מושפעת באופן משמעותי ועמוק מהגדרתו את עצמו כמלחין ישראלי ויהודי. ניתן לעיתים למצוא ביצירותיו תגובה ישירה על התרחשות אקטואלית בישראל כגון יצירתו "קינה" לצ'לו, עוד ופסנתר (בתגובה לרצח רבין), או תגובה חבויה, ביצירתו "לכל זמן ועת לכל חפץ", המבוססת על הטקסט התנ"כי מקהלת (בתגובה לאינתיפאדה הראשונה).

פרסים ואותות כבוד

• פרס אקו"ם על מפעל חיים (2010)
• פרס לנדאו לאמנויות הבמה (2008)
• מענק יצירה מטעם התזמורת הקאמרית-פילהרמונית הגרמנית, ברמן (2007)
• מענק יצירה מטעם תחרות ארתור רובינשטיין הבינלאומית (2007)
• מענק יצירה מטעם המועצה לאמנויות של אנגליה (2006)
• מענק יצירה מטעם מפעל הפיס (2003)
• מענק יצירה מטעם התזמורת הפילהרמונית הישראלית (2002)
• מענק יצירה מטעם אנסמבל "רלאש", פילדפיה (2000)
• פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1998)
• מענק יצירה מטעם אוניברסיטת ויסקונסין (1996)
• מענק יצירה מטעם פסטיבל שלזוויג-הולשטיין (1994)
• מענק יצירה מטעם פסטיבל לייל (1994)
• פרס אקו"ם למוזיקה קונצרטית (1992)
• פרס על ביצוע יצירה ישראלית, יחד עם הזמרת מירה זכאי, מאת המועצה לתרבות ולאמנות (1990)

מענקי התפנות ליצירה

• Cove Park Artists Residency – סקוטלנד (2006)
• Tyrone Guthrie Center – אירלנד (2003)
• אוניברסיטת וירג'יניה – ארצות הברית (2001)
• מטעם Bogliasco Foundation – איטליה (2000)
• מטעם קרן רוקפלר (1998)

יצירות ועיבודים

יצירות תזמורתיות

• קונצ'רטו למנדולינה ולתזמורת – עבור נגן המנדולינה אבי אביטל (2010)
• קונצ'רטו כפול לויולה, לצ'לו ולתזמורת – עבור הויולנית טבאה צימרמן והצ'לן הלל צרי (2008)
• "סוויטה קונצ'רטנטית" לכינור קלאסי, לכינור כלייזמר ולתזמורת (2007)
• קונצ'רטו לכינור ולתזמורת – עבור הכנר חגי שחם (2004)
• "הרהורים" (2002)
• "לה פוליה" – קונצ'רטו דה-קאמרה (2001)
• פתיחה למיתרים – הומאג' למנדלסון (2001)
• מחרוזת משירי סשה ארגוב (1999)
• קונצ'רטינו לכלי הקשה ולתזמורת (1999)
• קונצ'רטו לעוד ולתזמורת (1999)
• קונצ'רטינו לצ'לו ולתזמורת (1998)
• "ירושלים" (1996)
• קונצ'רטינו לעוד, לפסנתר ולתזמורת (1994)
• "תפילה" (1994)
• "כחומר ביד היוצר" – לצ'לו ולתזמורת עבור הצ'לן דורון טויסטר (1992)

מוזיקה כלית

• "תמורות II" לפסנתר סולו (2008)
• "תמורות I" לפסנתר סולו (2006)
• "פנטזיה קטנה" לקלרינט סולו – עבור הקלרינטן קרל-היינץ שטפנס (2005)
• Primus Inter Pares (2002)
• דואו לכלי הקשה ולפסנתר (2000)
• חמישייה לכלי הקשה ולרביעיית כלי קשת (2000)
• "מונודיאלוג" לו סולו – עבור הוויולנית טבאה צימרמן (1999). גרסה לצ'לו סולו עבור הצ'לן הלל צרי (2007).
• פרק שמינייה – מחווה למנדלסון (1999)
• טריו לעוד, לצ'לו ולפסנתר (1996)
• "קלידוסקופ" (1996)
• "כחומר ביד היוצר" – לצ'לו ופסנתר עבור הצ'לן דורון טויסטר (1994)
• "מפגשים I" לעוד ולפסנתר (1992)
• "בין קודש לחול" לרביעיית כלי קשת (1991)

מוזיקה קולית ומקהלתית

• "שירת נחמו"- קנטטה לאלט, לבריטון, למקהלה כפולה ולתזמורת כלי נשיפה ממתכת (1998)
• "ציפור כלואה" למצו-סופרן והרכב (1998)
• "על משכבי בלילות" לקול א-קפלה (1998)
• "אודה לאלי" למקהלה א-קפלה (1996)
• "על שלושה דברים" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1995)
• "המו גלים" למקהלת נשים א-קפלה (1993)
• "כחומר ביד היוצר" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1993)
• "לך אל הנמלה עצל" – מוטט למקהלת קולות שווים א-קפלה (1991)
• "שלוש ילדות מים" למקהלת ילדים א-קפלה (1990)
• "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" – מוטט למקהלת קולות שווים א-קפלה (1988)
• "אמא שלי מנגנת ולס" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1987)

מוזיקה למחול

• "תחזיק לי את האור" – מוזיקה למחול (2002)
• "משא אישה" – מוזיקה למחול (1998)
• "למימי" – מוזיקה למחול (1995)

עיבודים

• ארבעה שירים מאת מרדכי גבירטיג למקהלת קולות שווים א-קפלה (1996)
• "שיר נודד" לשני קולות גבוהים א-קפלה (1996)
• שישה שירי "רוח, גשם וגינה" למקהלת קולות שווים ולפסנתר (1995)
• ארבעה שירי ילדים למקהלת ילדים ולפסנתר (1994)
• "היו לילות" למקהלת נשים א-קפלה (1994)
• "רוח סתיו" למקהלה מעורבת א-קפלה (1993)
• "ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים" למקהלה מעורבת א-קפלה (1990)
• "שדמתי" למקהלה מעורבת א-קפלה (1990)
• "עין גדי" למקהלה מעורבת א-קפלה (1989)
• "הכניסי תחת כנפך" למקהלה מעורבת א-קפלה (1989)
• "שנים-עשר שירי ארץ" לקול ולפסנתר (1988)
• "שני שירי מדבר" למקהלה מעורבת א-קפלה (1988)
• "שני שירי ארץ" למקהלה מעורבת א-קפלה למקהלה מעורבת א-קפלה (1984)
• "העונה החמישית" אלבום משירי נחום היימן לחלילים שונים והרכב כלי (1981)
• "נמל הבית" – אלבום של חוה אלברשטיין (1983)
• "עוד שירים בידייש" – אלבום של חוה אלברשטיין (1982)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מנחם ויזנברג
• מנחם ויזנברג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מנחם ויזנברג, דף שער בספרייה הלאומית
• נעם בן זאב, הייתי מלחין עוד לפני שהייתי מלחין, באתר הארץ, 26 ביולי 2007
• מנחם ויזנברג בקטלוג הספרייה הלאומית
• מרב יודילוביץ', "מוזיקה יהודית היא מושג ערטילאי", באתר ynet, 19 בפברואר 2011
• ספר על מלחינים ישראליים ובו ערך על ויזנברג(הקישור אינו פעיל)