מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח. המסה מתאפיינת בגישה סובייקטיבית, המציגה את נקודת המבט המקורית של הכותב (המכונה "מסאי" או "מסאית", בהתאם למינו). המסה עוסקת בנושאים כגון אתיקה, דת, אופי החברה ועוד.
הוגה הדעות הצרפתי מישל דה מונטן הוא הראשון שעסק בכתיבת מסות (או לפחות הראשון שראה בפעילות כתיבה זו ראויה לסיווג עצמאי), ביצירתו Essais, שפורסמה לראשונה ב-1580. את המושג essai שטבע, גזר מהפועל הצרפתי essayer, שפירושו "לנסות". גם המונח העברי "מסה" מגיע משורש נ-ס-ה. את המסות החל לכתוב לאחר מות ידידו ואיש סודו, אטיין דה לה בואטי, כתחליף לשיחות עם אותו ידיד.
אף שמסה היא יצירה עיונית שאינה בדיונית, נכללות מסות גם ביצירותיהם של סופרים עבריים עכשוויים, ובהם שולמית הראבן, עמוס עוז, פניה עוז-זלצברגר ודויד גרוסמן. קדם להם בכך המשורר חיים נחמן ביאליק, שעם מסותיו הידועות נמנית המסה "גילוי וכיסוי בלשון". בין המסאים העבריים הבולטים: אליעזר שטיינמן, שזכה לכינוי "מונטן העברי" (ואף חיבר "מסה על המסות", שהתפרסמה ב"מאסף סופרי ארץ ישראל", ת"ש), יעקב שטיינברג, שלמה צמח, דב סדן, ישראל כהן, ז'קלין כהנוב ושלמה גרודזנסקי.
השופטים בתחרות המסה של עיתון "הארץ" ניסו לעמוד על ייחודה של המסה:
המסה מביעה רעיון אינטלקטואלי, מחשבה שנהגתה, שנפתחת להרהור ומגיעה למיצוי מסוים בתוך הכתיבה. אולם לעומת המאמר, היא אינה מתאפיינת בדיסקרטיות עניינית, בעיגון לוגי וברטוריקה סמכותית. כלי מסירתה הם פואטיים: הם מדגישים את ייחודיותו של הכותב, את קולו ואת האופן שבו המחשבה יכולה לטעות, את האופן שבו היא נפתלת, מתערסלת, אובדת לרגע וחוזרת; דרכי עיצובה של המחשבה כרוכות ברושם האסתטי שהיא מעוררת. המסה מקדישה תשומת לב דומה לתוכן ולצורה, ולאופן שבו התוכן והצורה משרתים זה את זה. היא מצויה בתווך הרטורי שבין הפרוזה לבין המאמר.
להלן סוגי מסות נפוצים:
- דיון בסיבתיות
- מיון וחלוקה
- מסה אנליטית-רפלקטיבית
- השוואה והנגדה
- מסה מסבירה
- תיאור מצב או תופעה
- תיאור תהליך
- מסה דיאלקטית
- מסה מדגימה
- מסה פמיליארית (מיועדת לקורא ספציפי)
- הצגת תזה היסטורית
- הצגת נקודת מבט
- מסה מביעה דעה
- מסה כלכלית
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אליעזר שטיינמן, 'מסה על המסות', בקובץ מסותיו חיים של שפע, כרך א, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ח, עמ' 9 ואילך. (התפרסם במקור ב"מאסף סופרי ארץ ישראל", ת"ש)
קישורים חיצוניים
עריכה
- ישראל כהן, כבשונה של מסה (תשי"א), בפרויקט בן-יהודה (מתוך: הנ"ל, כתבים, כרך ב: שער ההבחנות, תל אביב: ועד, תשכ"ב 1962, עמ' 7 ואילך)
- יורם ברונובסקי, סקיצה-למסה על המסה, דבר, 19 בינואר 1973, המשך (במוסף הספרותי "משא"; נדפס שוב בקובץ מאמריו "ביקורת תהיה")
- ניצה פרילוק, מסע אל המסה...: עיון בטקסט האישי-הלירי, איגרת מידע מ"ו (סתיו תשנ"ט), עמ' 36–51, באתר משרד החינוך
- מאמר מסה - פסגת כוחה של המילה הכתובה, באתר טקסט רץ
- מסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מאמרים, דף שער בספרייה הלאומית
