מסעוד הכהן (פרחי כהונה)
הרב מסעוד הכהן (ה'תרנ"ג 1893 - כ"ט ניסן ה'תש"י 1950) היה רבה של תמושנת שבאלג'יריה וראש הישיבה בעיר. מחבר שו"ת פרחי כהונה.
תולדות חייו
עריכהנולד בתאפילאת שבמרוקו לרבי אליהו הכהן ואמו עזיזה לבית משפחת אדהן . למד בישיבתו של גיסו רבי דוד אביחצירא בעיר.[1] עם פטירת רבו בשנת ה'תר"פ, התפזרו מספר תלמידים לשמש מורי הוראה בערים שונות. רבי מסעוד התבקש לכהן בעיר תמושנת שבאלג'יריה, לאור המלצתו של הרב משה מאיר חי אליקים לאנשי העיר, לבחור את רבי מסעוד לרבם. עם הגיעו לעיר, קירב אליו את רבי דוד אבן כליפא הצעיר ממנו, והקים עמו ישיבה בעיר. לישיבה הועברה ספרייתו התורנית של הרב חיים אלכבאש, רבה הקודם של העיר.[2] הרב מסעוד לימד תלמידים במקום. מבין תלמידי הישיבה נמנה הרב פנחס טבול (רבה של מסקרה).
רבי מסעוד עמד בקשרי מכתבים עם רבנים שונים מצפון אפריקה, כדוגמת רבי דוד הכהן סקלי,[3] רבי יוסף משאש,[4] רבי יחייא אמסלם,[5] הרב משה מאיר חי אליקים,[6] ורבי יצחק אלמליח רבה של תלמסאן.[7]
עקב פנייתם של יהודי אוראן לרבי מסעוד שיכהן אצלם כאב בית הדין, נעתר לבקשתם, ובשנת ה'תש"ד עקר לאוראן.[8] לא ברור אם שימש בפועל כאב בית הדין. ככל הנראה חולי השיתוק שפקד אותו מנע אותו מלכהן בפועל בתפקיד.[9]
נפטר בכ"ט ניסן ה'תש"י, ונקבר באוראן לצד קברו של רבי דוד הכהן סקלי.
דרכו ההלכתית
עריכההתאפיין בהתמודדותו עם שאלות חדשות בעקבות העת החדשה. מבין פסיקותיו, יש לציין את שיטתו המקילה בגיור, במקרה שיהודי חי עם גויה או להפך, והצד היהודי רוצה לגייר את הצד הגוי, שיש לקבלם לגיור. אף שברור שלא ישמרו תורה ומצוות באופן מלא. הוא מבאר את פסיקתו, שיש לגייר בכדי להציל את היהודי שלא יתבולל, ולא יעבור על איסורי עריות שונים. וכן בשביל להציל את זרעו של היהודי שלא יתחלל בגוים.[10] כמו כן היקל בגיורי קטינים, אף על פי שהאם לא רצתה להתגייר.[11]
כמו כן מפורסם בקרב חכמי אלג'יריה, שרבי מסעוד הורה שקטן שהתחנך לתפילין עולה לתורה אף בימי שני וחמישי. ופסקו התקבל אצל חכמי אלג'יריה.[12]
חיבוריו
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שלמה זלמן מייארה, ספר גאוני משפחת אביחצירא, חלק ב עמ' 184–195.
הערות שוליים
עריכה- ^ אור המערב חוברת יד, אלול תשע"ה, עמ' צז.
- ^ ראו בספר גאוני משפחת אביחציאר חלק ב עמ' 192-3.
- ^ ראו מכתב בספר ריח ניחוח עמ' 606-8.
- ^ שו"ת מים חיים מהד' תשע"ח, חלק מים קדושים, סימן רפז.
- ^ מעשה חייא, עמ' 110.
- ^ ראו למשל בספר גאוני משפחת אביצירא חלק ד, עמ' 528.
- ^ ראו בספר שיח יצחק אורח חיים סימן א.
- ^ הקדמת הרב דוד אבן כליפא לשו"ת פרחי כהונה, מהדורה שנייה.
- ^ ראו בספר גאוני משפחת אביחצירא חלק ב עמ' 194.
- ^ פרחי כהונה אבן העזר, סימן י. ראו גם במכתבו בספר ריח ניחוח עמ' 606.
- ^ פרחי כהונה יורה דעה לז.
- ^ ע"פ פסקו בשו"ת פרחי כהונה סימן כב. ראו שיח יצחק (אלמליח) או"ח סימן א, דרכי דוד (אבן כליפא) או"ח סימן יט.