מסע (צבא)

מסעות רגליים הם פעילות נפוצה בצבאות מודרניים בשלב הטירונות בצבא. בעבר, עד מיכון הצבא (בערך באמצע המאה ה-20) הייתה זו הדרך העיקרית לתמרון בשדה הקרב ומחוצה לו. המסע היה אחד הדברים העיקריים שלמדו הטירונים החדשים עם גיוסם לצבא.

אמנם מנוע בעירה פנימית הומצא עוד במאה ה-19 וכלי הרכב ממנועים הופיעו במחצית השנייה של המאה ה-19, מספרם היה נמוך. השימוש הרחב הראשון בכלי רכב ממנועים לשינוע חיילים בוצע בעת הקרב הראשון על המארן במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך מיכון משמעותי של חילות הרגלים בוצע רק במלחמת העולם השנייה עם הופעת חיל רגלים ממוכן. גם במהלך מלחמת העולם השנייה למסעות היה תפקיד חשוב כי עיקר חיל הרגלים לא היה ממוכן ונאלץ לנוע ברגל.

במחצית השנייה של המאה ה-20 התפשט המיכון לכל ענפי הצבא, אך ליכולת לבצע מסע רגלי עדיין יש חשיבות טקטית מכרעת במצבים מסוימים.

בצה"ל

המסעות הרגליים בצה"ל הם פעילות נפוצה בקרב יחידות הסדיר בשלבי הטירונות. מסעות רבים משלבים גם נשיאת של ציוד כבד או חיילים אחרים על גבי אלונקות. המסעות הם בראש ובראשונה אימון בקרב תנועה או בנסיגה, הם משמשים גם כאתגר ספורטיבי אשר נועד לשיפור הכושר של היחידה, כאמצעי ללמד את החיילים לעזור לחבריהם להתגבר על הקושי הפיזי והמנטלי ולעיתים אף כאמצעי ענישה. בסיומם של רבים מהמסעות הרגליים נהוג כי היחידה מעניקה לחיילים חפץ סמלי – דיסקית, חגורה לנשק, כומתה וכדומה שמעיד על מעבר של שלב קושי מסוים. אורכם של המסעות הרגליים משתנה מיחידה ליחידה בהתאם לסרגלי המאמצים וללוח הזמנים של היחידה.

במשך תקופת הטירונות נוהגות היחידות השונות לצאת למסעות קצרים רבים אשר אורכם הוא בין 2–35 קילומטר. מטרתם של מסעות אלה היא לעלות בצורה הדרגתית את כושר ההליכה המאומצת של החיילים. הקצב ברוב המסעות מגיע ל-6 קמ"ש, וביחידות מיוחדות עולה לעיתים הקצב עד 8 קמ"ש.

המסע הכי ארוך בהכשרת הלוחם הוא מסע הכומתה אשר מתבצע לרוב לקראת סוף האימון המתקדם, עם זאת ישנן מספר יחידות שעושות אותו כבר בסוף הטירונות כגון חיל התותחנים, ועוד:

היחידות המיוחדות עושות 80 קילומטר ויותר.
יחידות החי"ר עושות בין 40 ל70 קילומטר.

יחידות השדה עושות 20 עד 40 קילומטר.

מסעות שונים

מסע אלונקות בצה"ל

מסע רגלי - למעשה זהו סוג המסעות הסטנדרטי, הבסיס לכל מסע, את התנאים הבאים כל חייל בלי שיוך ליחידתו מקיים במסע בצה"ל: החייל ישא על גופו ווסט קרב עם לפחות 5 מחסניות מלאות, ליטר וחצי של מים או נוזל שתייה שאושר, ינעל נעלי שטח (כל נעל שוקלת 1.5 ק"ג), ילבש מכנסי עבודה וחולצת עבודה צה"ליים (מדי ב'), וכמובן ישא עליו את נשקו האישי.

לרב אחוז המשקל שחייל ממוצע ישא במסע בסיסי זה על גופו ממשקלו שלו הוא 12% לאחר חישוב כל הגורמים.

מסע אלונקות - כינוי צה"לי למסע רגלי הכולל נשיאת אלונקות במהלך אימונים צבאיים. בנוסף לאלמנט החישול, המסע נועד לתרגל נסיגה עם חיילים פצועים בעת קרב. במהלך המסע האלונקות מועמסות בציוד כבד, בשקי חול או לחלופין החיילים עצמם שוכבים באלונקה בסבב קבוע המתחלף מעת לעת. מסע אלונקות נפוץ במיוחד ביחידות חיל רגלים, בקורסי שדאות, בגיבושים ליחידות התנדבותיות וב"מסעות כומתה" הנהוגים בסיומה של הטירונות ביחידות רבות, וכסיום לרוב המסעות ממרחק מסוים. מסע האלונקות הפך לסמל בחברה הישראלית, לחישול הפרט כחלק מהקבוצה כולה.
מסע משקלים - השם הצה"לי למסע רגלי תוך כדי נשיאת משא כבד. מסע משקלים הוא מסע שלא רק מתרגל את יכולות הלוחמים ללכת לטווחים ארוכים בקצב רציף, אל גם נשען על כוח וסיבולת השרירים בכמעט כל אזורי הגוף בשל הצורך לשאת משקל כבד, ומתרגל נשיאת ציוד כבד ללחימה ושהייה ממושכת בשטח. מסעות מסוג זה מתקיימים ברוב יחידות החי"ר בצה"ל. המסעות מתקיימים תוך כדי השגחה מוקפדת על הסרגל הנוסף של המשקלים שעולה ביחד עם סרגל המאמצים של הקילומטרים. החוק בצה"ל מאשר להגיע עד סחיבת משא של 40% ממשקל גופו של כל חייל בהתאמה אינדיבידואלית.
מסע חולות - כינוי צה"לי למסע רגלי אשר מתקיימים באזור של חולות בהם קיים קושי פיזי רב יותר לנוע.

חישובי מאמץ למסע

כל סוג של מסע דורש מאמץ פיזי שונה מהגוף ובשל כך קיימים מספר חישובים המתחשבים בשריפת הקלוריות, כושר הלוחם והתשת הגוף שעוזרים להבנת העצימות של כל מסע מסוגו:

כל ק"מ במסע רגלי נחשב לק"מ 1 בחישוב.
כל ק"מ במסע אלונקות נחשב ל-3 ק"מ בחישוב.
כל ק"מ במסע חולות נחשב ל-1.5 ק"מ בחישוב.
כל ק"מ במסע משקלים מחושב בהתאם לאחוז הנשיאה ממשקלו של החייל: אם החייל נושא 20% ממשקל גופו החישוב הוא 1.5 לק"מ, אם החייל נושא 30% ממשקל גופו החישוב הוא 2 לק"מ, אם החייל נושא 40% ממשקל גופו החישוב הוא 2.5 לק"מ.

בהתאם לחישובים אלו יינתנו הדוגמאות הבאות:

אם לוחם מבצע מסע של 20 ק"מ ולאחר מכן עוד 5 ק"מ עם אלונקות אז נכפיל את ה-5 פי 3 ונקבל 15, נוסיף את ה-15 ל-20 שהיו לפני פתיחת האלונקות ונקבל מאמץ פיזי השווה להליכה של 35 ק"מ במסע רגלי.
אם לוחם יוצא למסע משקלים של 40% ממשקל גופו בו הוא הולך 10 ק"מ ולאחר מכן כ-10 ק"מ נוספים עם אלונקות, אז כפעולה ראשונה נכפיל את ה-10 ק"מ אלונקות פי 3 ונקבל 30 ק"מ, נוסיף אותם אל 10 ק"מ שהוא הלך לפני ונקבל 40 ק"מ, את ה-40 ק"מ האלו נכפיל פי 2.5 מכיוון שהוא צעד כל המסע עם מנשא של 40%, נקבל שהעצימות של מסע כזה היא כשל 100 ק"מ במסע רגלי.
אם לוחם מבצע מסע חולות של 50 ק"מ אז החישוב יהיה הכפלה של ה-50 ב-1.5 מכיוון שהמסע התקיים בשטח חולי, ונקבל כי המסע שעבר היה שווה ל-75 ק"מ מסע רגלי.

מסעות בצבאות אחרים בעולם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אזכורים בתרבות

מסע האלונקות זכה להנצחה בסרט הישראלי "מסע אלונקות" (1977) בבימויו של יהודה נאמן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסע בוויקישיתוף

ש' גפני, ‏הצעדה כיצד?, מערכות 101, יוני 1956