מסתם לב מלאכותי
מסתם לב מלאכותי (באנגלית Artificial heart valve), הוא מסתם חד-כיווני המושתל בלבו של אדם כדי להחליף מסתם שאינו מתפקד כראוי כתוצאה ממחלת לב מסתמית. הלב האנושי מכיל ארבעה מסתמים ומטרתם העיקרית היא לשמור על זרימת הדם בכיוון הנכון דרך הלב, ומהלב אל כלי הדם העיקריים המחוברים אליו (עורק הריאה ואבי העורקים). מסתמי הלב עלולים להינזק מסיבות שונות העלולות לעכב את זרימת הדם דרך המסתם (היצרות) או לאפשר לדם לזרום לאחור דרך המסתם (מה שהמסתם אמור למנוע כאשר הוא תקין), מצב המכונה מחלת לב מסתמית. הפרעות בתפקוד המסתם עלולות להוביל לבעיות חמורות, כולל אי ספיקת לב. בעוד שניתן לטפל בחלק מהמסתמים הלא מתפקדים באמצעות תרופות או לתקנם בניתוח, לעיתים יש להחליפם במסתם מלאכותי[1].
 | |
| מסתמי לב מכניים | |
| שיוך |
מסתמי הלב, artificial anatomical object  |
|---|---|
| מזהים | |
| קוד MeSH |
E07.695.310 |
| מזהה MeSH |
D006350 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0018825 |
  | |
סוגי מסתמים ושימושיהם
עריכהניתן לחלק את מסתמי הלב המלאכותיים לשלושה סוגים רחבים: מסתמי לב מכניים, מסתמי רקמות ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) ומסתמי רקמה מהונדסים. מסתמים מכניים ומסתמים ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) עשויים מחומרים שונים. מסתמים מכניים עשויים בדרך כלל מטיטניום ופחמן. מסתמים ביו-פרוסטטיים מורכבים מרקמה אנושית או חיה. המסתמים המורכבים מרקמה אנושית, המכונים אלוגרפטים או הומוגרפים, הם מלבם האנושי של התורמים. הבחירה בסוג המסתם המלאכותי תלויה במספר גורמים. מסתמים מכניים יכולים להיות בחירה טובה יותר עבור אנשים צעירים יותר ואנשים בסיכון להתדרדרות המסתם בשל עמידותם. מסתמי רקמות ביו-פרוסטטיים עדיפים לקבוצות גיל מבוגרות מכיוון שהסיכוי לכך שיהיה צורך לבצע החלפת שסתום נוספת במהלך חייהם אינו גבוה. בשל הסיכון להיווצרות קרישי דם עבור מסתמים מכניים ודימום חמור כתופעת לוואי מרכזית בנטילת תרופות מדללות דם, אנשים שיש להם סיכון לדימום ואינם מוכנים ליטול וארפרין עשויים לשקול גם מסתמי רקמות. מטופלים אחרים שעשויים להתאים יותר לשסתומי רקמות הם אנשים שעברו ניתוחים מתוכננים אחרים ואינם מסוגלים ליטול תרופות מדללות דם. נשים המתכננות להיכנס להריון עשויים גם לשקול שסתומי רקמות מכיוון שוארפרין גורמת לסיכונים בהריון.
אחד החסרונות העיקריים של מסתמי לב מכניים הוא שהם קשורים לסיכון מוגבר לקרישי דם. קרישים הנוצרים כתוצאה מכדוריות דם אדומות ונזק לטסיות הדם עלולים לחסום כלי דם המוביל לשבץ מוחי. אנשים עם מסתמים מכניים צריכים ליטול נוגדי קרישה (מדללי דם), כגון קומדין, למשך שארית חייהם[2]. מסתמי לב מכניים עלולים לגרום גם לאנמיה המוליטית מכנית, מצב בו כדוריות הדם האדומות נפגעות כאשר הן עוברות דרך המסתם. כמו כן, היווצרות מהירה של מיקרו-בועות בנוזל כמו דם עקב ירידת לחץ מקומית, יכולה להוביל לאי ספיקת מסתם לב מכני[3]. מסתמים ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) מיוצרים בדרך כלל מרקמת בעלי חיים המחוברת לתומך מתכת או פולימר[4]. לרוב משתמשים ברקמת שור, אך חלקם עשויים מרקמת חזיר[5]. הרקמה מטופלת על מנת למנוע דחייה והסתיידות. לעיתים נעשה שימוש במסתמים מתורמים אנושיים, כמו במקרה של אלוגרפט של אבי העורקים או אוטוגרפטים ריאתיים. אלוגרפט של מסתם אבי העורקים הוא מסתם אבי העורקים מתורם אנושי, שנשלף לאחר מותם או מלב שמוסר להחלפה במהלך השתלת לב[6]. מסתמים ביו-פרוסטטיים פחות נוטים לגרום לקרישי דם לעומת ממסתמים מכניים, ולכן אינם דורשים נוגדי קרישה לכל החיים. כתוצאה מכך, לאנשים עם מסתמים ביו-פרוסטטיים יש סיכון נמוך יותר לדימום מאלה עם מסתמים מכניים[2]. מסתמים ביו-פרוסטטיים עמידים פחות משסתומים מכניים, בדרך כלל נמשכים 10–20 שנה[7]. משמעות הדבר היא כי לאנשים עם מסתמים ביו-פרוסטטיים יש שכיחות גבוהה יותר לדרוש החלפת מסתם אבי העורקים אחר במהלך חייהם[2]. מסתמים ביו-פרוסטטיים נוטים להידרדר במהירות רבה יותר בקרב מטופלים צעירים יותר[8]. מסתמי רקמה מהונדסים עדיין אינם זמינים לשימוש מסחרי. במסתמים אלו, זורעים את התאים של המטופל עצמו, על הפיגום של המסתם.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Baumgartner H, Falk V, Bax JJ, De Bonis M, Hamm C, Holm PJ, Iung B, Lancellotti P, Lansac E, Rodriguez Muñoz D, Rosenhek R, Sjögren J, Tornos Mas P, Vahanian A, Walther T, Wendler O, Windecker S, Zamorano JL (בספטמבר 2017). "2017 ESC/EACTS Guidelines for the management of valvular heart disease". European Heart Journal. 38 (36): 2739–2791. doi:10.1093/eurheartj/ehx391. PMID 28886619.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ 1 2 3 Tillquist MN, Maddox TM (בפברואר 2011). "Cardiac crossroads: deciding between mechanical or bioprosthetic heart valve replacement". Patient Preference and Adherence. 5: 91–9. doi:10.2147/PPA.S16420. PMC 3063655. PMID 21448466.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Johansen P (בספטמבר 2004). "Mechanical heart valve cavitation". Expert Review of Medical Devices. 1 (1): 95–104. doi:10.1586/17434440.1.1.95. PMID 16293013.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Pibarot P, Dumesnil JG (בפברואר 2009). "Prosthetic heart valves: selection of the optimal prosthesis and long-term management". Circulation. 119 (7): 1034–48. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.108.778886. PMID 19237674.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Hickey GL, Grant SW, Bridgewater B, Kendall S, Bryan AJ, Kuo J, Dunning J (ביוני 2015). "A comparison of outcomes between bovine pericardial and porcine valves in 38,040 patients in England and Wales over 10 years". European Journal of Cardio-Thoracic Surgery. 47 (6): 1067–74. doi:10.1093/ejcts/ezu307. PMID 25189704.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Bloomfield P (ביוני 2002). "Choice of heart valve prosthesis". Heart. 87 (6): 583–9. doi:10.1136/heart.87.6.583. PMC 1767148. PMID 12010950.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Harris C, Croce B, Cao C (ביולי 2015). "Tissue and mechanical heart valves". Annals of Cardiothoracic Surgery. 4 (4): 399. doi:10.3978/j.issn.2225-319X.2015.07.01. PMC 4526499. PMID 26309855.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Johnston DR, Soltesz EG, Vakil N, Rajeswaran J, Roselli EE, Sabik JF, Smedira NG, Svensson LG, Lytle BW, Blackstone EH (באפריל 2015). "Long-term durability of bioprosthetic aortic valves: implications from 12,569 implants". The Annals of Thoracic Surgery. 99 (4): 1239–47. doi:10.1016/j.athoracsur.2014.10.070. PMC 5132179. PMID 25662439.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.