מעבדת צילום

מערכת לפיתוח והדפסת סרטי צילום
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן ערך ללא מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (26 בספטמבר 2024)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרש שיפוץ כך שהערך יתאר את כל המרכיבים והפעילויות של מעבדת צילום בעבר ובהווה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מעבדת צילום היא מעבדה בה מפתחים סרטי צילום, ומדפיסים תמונות.

מכונת מינילב דיגיטלית דוגמתה נהוגות היום במעבדות צילום רבות

בעבר, פיתחו תמונות ידנית בחדר חושך, כשהמפתח טובל את כל אחת מהתמונות באמבטיות כימיקלים שונות. (ראו ערך מורחב היסטוריה של הצילום)

כיום, רוב המעבדות מפתחות סרטים ותמונות במכונות הנקראות מינילאב (minilab). התהליך במכונות אלו זהה לזה שבחדר החושך, אך הסיכון למפעיל נמוך יותר, המהירות גבוהה הרבה יותר, השימוש קל והדיוק רב אך רכישת המכשיר יקרה והוא דורש אחזקה רבה וצורך בתחזוקה יומית.

פיתוח סרטי נגטיב

עריכה

נדרש לפתח סרטי צילום כדי לאפשר לתמונה ה"סמויה" להתגלות, כמו כן, להסיר את הכימיכלים הרגישים לאור שבסרט כדי שיתאפשר להחזיק אותם באור ללא חשש. הפיתוח של סרטי נגטיב (סרטים שהם נגטיב מהמציאות - כהה על הסרט הוא בהיר במציאות, וכו') נעשה באמצעות העברת הסרט צילום דרך כימיקלים אחדים, והם:

  1. מפתח – תמיסת אלקלי אשר משקפת את הסרט כך שאפשר יהיה לראות מה יש בו ולהדפיס ממנו תמונות. ככל שהסרט נמצא במפתח פחות זמן, כך הוא יותר שקוף (והתמונות יוצאות יותר כהות). בתהליך הפיתוח הופכים הלידי הכסף לכסף מתכתי ובתהליך זה מצמדי הצבע הנמצאים באמולסיה בקרבת הכסף שהתפתח צובעים את הנגטיב בענני צבע.
  2. מלבין (Bleach) – תמיסה אלקלית אשר מבצעת תהליך הפוך לתהליך הפיתוח רק עבור חלקיקי הכסף ומחזירה את הכסף המתכתי למצב של הלידי כסף (ענני הצבע נשארים ללא שינוי).
  3. קוֹבֵעַ[1] (Fixer) – מסיר את כל הלידי הכסף מהאמולסיה.
  4. מייצב (Stabilizer) – תמיסה שמכילה סבון וחומרים מקשים אשר מנקה את הסרט מהכימיקלים שדרכם עבר, מקשיחה את האמולסיה, ועושה את הסרט עמיד יותר לפגעי הזמן.

לאחר שהסרטים עוברים תהליך הם מיובשים על מנת למנוע הדבקות הסרט והתקלפות האמולסיה.

הסרט המפותח שקוף בחלקים שנחשפו פחות לאור (כהים יותר במציאות), ואטום בחלקים שנחשפו יותר (בהירים יותר במציאות).

הדפסת תמונות

עריכה

עד לפני מספר שנים, הדפסת תמונות מסרטי צילום נעשתה בצורה כזו שאור ממנורה חזקה במיוחד הואר על נייר רגיש לאור דרך הסרט המפותח. במקרה של סרטי נגטיב, גם הנייר הוא נגטיבי. האור עובר דרך האזורים הכהים בסרט פחות מאשר בשקופים, ולכן האזורים השקופים בהירים יותר על הנייר.

כיום, רוב המכונות החדשות הן דיגיטליות (נוריצו, חברה יפנית המובילה בייצור ותכנון מינילאבים הפסיקה לייצר מכונות לא דיגיטליות). במקום הארה על נייר דרך הסרט המפותח, הסרט נסרק למחשב, והנייר נחשף על ידי לייזרים.

בשני המקרים, הנייר עובר דרך כימיקלים שפועלים בצורה דומה לכימיקלים של פיתוח הסרטים. השינויים העיקריים הם במרכיבי וריכוזי כל תמיסה ותמיסה.

המערכות הדיגיטליות עדיין בחיתוליהן, ולמרות שיש להן יתרונות רבים על המכונות האנלוגיות, הן עדיין איכותיות מעט פחות, ובדרך כלל גם מהירות מעט פחות (ההבדל במהירות זניח, משום שרוב זמן התהליך נצרך בשהייה בתמיסות הכימיקליות, שבהן הזמן זהה).

מצלמות דיגיטליות

עריכה

כיום, התרחבה תפוצת המצלמות הדיגיטליות, והצורך בפיתוח של תמונות ירד באופן משמעותי. אף על פי כן, הדפסת תמונות במעבדת צילום היא איכותית יותר מאשר הדפסה במדפסת ביתית. כמו כן, אפילו במצלמות הדיגיטליות המשוכללות ביותר ניכרת ירידה באיכות לעומת סרטי צילום. כמות הפרטים בכל פיקסל במצלמות דיגיטליות קטנה בהרבה מאשר בסרטי צילום, וחברות מקצועיות (כגון עיתונים) עדיין מעסיקות צלמים אנלוגיים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה