מעגל דמים

מעגל דמים הוא ביטוי שמשמעותו היא תופעה בה פעולה מסוימת מצד אחד הצדדים בעימות בו מעורב שפיכת דמים, מביאה לפעולת תגמול מן הצד השני, המעוררת מצידה שאיפה לפעולת תגמול מאלו שפתחו בפעולה, וכן הלאה. סכסוכים בעלי אופי דומה קיימים במקומות שונים בעולם.

תיאור ואפיון

התרחשות של "מעגל דמים" תלויה בשני תנאי יסוד:

1. היעדר יכולת (פיזית, פוליטית או רגשית) של מי מהצדדים בעימות להכריעו באופן סופי.
2. היעדר יכולת (פיזית, פוליטית או רגשית) של מי מהצדדים לפרוש מן העימות, או הנחה כי יכולתו של הצד השני להמשיך להגיב ולקיים את מעגל התגובות קטנה יותר.

קיום שני התנאים לוכד את הצדדים הניצים במעגל דמים, משום שלכל צד אין יכולת להכריע את יריבו, אך לתפישתו הוא אינו יכול להינתק מן העימות, או שהוא מניח שהצד השני חלש ממנו ובסופו של דבר יוכל להכריע את יריבו. בהתקיים שני תנאים אלו, ייתכן "מעגל דמים" שבו שני הצדדים הולכים ומגדילים את השקעתם בפעולות התגמול, תוך הגדלת סך הפסדיהם ההדדיים, אך בלי יכולת לפרוש מן העימות, כל עוד מתקיימים שני התנאים הללו בו זמנית. קיום "מעגל דמים" מסוג זה אופייני לתפישה שגויה של עימות כמשחק סכום אפס כאשר בפועל העימות אינו משחק סכום אפס (שהרי סך הנזק של שני הצדדים גם יחד הולך וגדל עם כל סיבוב במעגל).

מעגלי דמים נוצרו לכל אורך ההיסטוריה, כשהם אופייניים במיוחד בתרבויות בהן אלמנטים של כבוד ונקמה חשובים מאוד, כאשר תרבותם של הצדדים הניצים שוללת פשרה או רואה בה עלבון, כאשר במוקד הסכסוך ניצב אלמנט מובהק של משחק סכום אפס (על–פי רוב, אדמה, שליטה או זכויות יתר), וכאשר בראש כל צד מן הניצים עומדים אנשים שצמחו בסביבה בה ישנה דומיננטיות לתפישות משחק סכום אפס, ובמיוחד פוליטיקה וצבא.

בדורות האחרונים ניתן להצביע על יסוד של מעגל דמים במלחמות סחר, כאשר כל צד מעלה את גובה המכסים שהוא מטיל, למרות שפעולת התגמול החוזרת תשוב ותגדיל את הנזק לשני הצדדים. בסכסוכים כמו אלו שנתגלעו בין המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה, בין שבטים ניצים במדינות כמו ניגריה או הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו או הרפובליקה של קונגו, בין הודו לפקיסטן ועד לפני כמה עשרות שנים גם באירופה אופייניות למעגלי דמים כאלו. ביחידות חברתיות קטנות יותר, מעגלי דמים אופייניים לחברות בהן ל"חמולה" או ה"קלאן" חשיבות מרכזית, במיוחד כאשר נעדרות מערכות "כופר דמים" (וורגלט) לפישור בין צדדים. לעיתים, עשויים מאבקי דמים בין חמולות יריבות או בין ארגוני פשע יריבים להמשך לאורך שנים תוך הקזת דם הדדית.

בישראל

בישראל, מובע לעיתים הביטוי מעגל דמים בהתייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשלעיתים נטען בחוגי השמאל, שההתנגדות והטרור הפלסטינים מתעוררים ומלובים במקרים רבים על–ידי פעולה ישראלית שקדמה להם, וחוזר חלילה (חיסול גורר פיגוע, פיגוע גורר חיסול וכן הלאה). הפתרון המוצע לקטיעת "מעגל הדמים" לשיטתם הוא בפרישה חד-צדדית מן העימות על–ידי ישראל. קרי, בנסיגה של כוחות צה"ל, בהפסקת האש ובאיפוק.

טענה הפוכה מושמעת משמיעים לעיתים אנשי ימין בישראל, הגורסים כי העימות בין ישראל לפלסטינים נסב סביב סוגיות מהותיות או קשור לנטייה של הצד הפלסטיני לאלימות נגד ישראל. לשיטתם, ישראל יכולה להכריע את העימות באופן סופי והרתעה באמצעות כוח צבאי מביאה לשקט, היינו, גורמת להימנעות הצד השני מהמשך העימות או החלשת התנגדותו. הימנעות מתגובה, לפיהם, תתפרש כאילו הזוכה בעימות הוא הצד שכנגד, ותוביל לחידוש העימות פעם נוספת, אך בעמדות מוחלשות עבור הצד הישראלי.

קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל, לפרוץ את המעגל(הקישור אינו פעיל), מאמר מינואר 2001, המסביר, לאחר חיסול ראאד כרמי, את טענת מעגל הדמים וקורא להפסיק אותו
• שרון רופא ורענן בן צור, שישה הרוגים בפיגוע בבת-מצווה בחדרה, באתר ynet, 18 בינואר 2002