ממפיס (מצרים)
מֶמְפִיס (ביוונית: Μέμφις, בקופטית בוהאירית: ⲙⲉⲙϥⲓ, תעתיק: מֶמְפִי; בערבית: مَنْف, תעתיק: מַנְף - בכל השפות: פ' רפה) הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה. השטח האדמיניסטרטיבי העתיק של ממפיס כולל בתוכו את האתרים העתיקים דחשור, סקארה, אבו סיר, אבו גורב וזאוויית אל עריאן.
 | |||||||||
| ראשי עמודים ממקדש האלה חתחור בממפיס | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
155.16 הקטאר  | ||||||||
| גובה מעל פני הים |
20 מ' | ||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות | מצרים העתיקה | ||||||||
| מאורעות |
| ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 מצרים | ||||||||
| קואורדינטות | 29°51′15″N 31°15′34″E / 29.85412°N 31.25934°E | ||||||||
  | |||||||||
ממפיס שימשה כבירת מצרים התחתונה ובירת מצרים המאוחדת לפני נא אמון, מימי יסוד המדינה ועד סוף תקופת הממלכה הקדומה בשנת 2200 לפנה"ס לערך. היא הייתה בירת מצרים לתקופה קצרה גם בתקופת הממלכה החדשה, ושימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי בכל תקופת ההיסטוריה של מצרים העתיקה.
שמות העיר
עריכה| ממפיס (mn nfr) בכתב חרטומים | ||||||
|
| חית כא פתח בכתב חרטומים | |||||||
|
שמה המצרי הקדום של העיר היה אִנְבּוּ־חֶץ שפירושו "החומה הלבנה".[דרוש מקור] שמה המקובל יותר היה מֶנֹ־פר על שם הפירמידה של המלך פפי הראשון מהשושלת השישית, ששכנה בקרבת העיר. השם ממפיס (Μέμφις) הוא שם יווני שנוצר כתוצאה מעיוות השם מֶנֹ־פר, ואשר הפך בקופטית למֶנֶף. ממפיס הייתה ידועה בתקופה העתיקה גם בשם אנק טַווי שמשמעותו היא "זו המקשרת את שתי הארצות". שם זה מדגיש את מיקומה האסטרטגי של ממפיס בגבול בין מצרים התחתונה ומצרים העליונה.
עוד באלף ה־3 לפנה"ס נודעה העיר בשם הקודש חות כא־פתח (ḥwt-kȝ-ptḥ, 𓉗 𓏏𓉐𓂓𓏤𓊪 𓏏 𓎛), כלומר "ארמון שור־אל פתח"[1] או "בית הנשמה של פתח", וכך גם ההיסטוריון המצרי מנתון קרא לה במצרית עתיקה. המונח התגלגל לאוגריתית כ־𐎈𐎋𐎔𐎚 (חכפת), וקיבל את המשמעות הכללית "מצרים", המקודשת לכושר וחסיס (המקביל הכנעני לפתח).[2] משם התגלגל ליוונית כ־Aίγυπτoς (איגופטוס, אגיפטוס בהגייה מודרנית), שמה של מצרים עד היום ביוונית ולטינית ובשפות רבות נוספות, כולל שמה של מצרים בשפה האנגלית – Egypt.[3]
שמה של העיר במקרא היה נֹף או מֹף. השם נף מופיע במקרא בשישה פסוקים, למשל: ”נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ” (ישעיהו, י"ט, י"ג). השם מף מופיע פעם אחת בהושע – ”כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם” (הושע, ט', ו').
היסטוריה
עריכההעת העתיקה
עריכהעל פי הרודוטוס, ממפיס נוסדה בשנת 3100 לפנה"ס על ידי המלך נערמר הידוע גם בשם מֶנֶס. מלך זה היה המלך הראשון בתקופת השושלת הראשונה בממלכה הקדומה, ואיחוד מצרים התחתונה ומצרים העליונה מיוחס לו. יש מחלוקת בין ההיסטוריונים לגבי גודל אוכלוסיית העיר. על פי ט. צ'נדלר[4] אוכלוסיית ממפיס מנתה 30,000 תושבים ובכך הייתה היישוב המאוכלס ביותר בעולם מיום היווסדה ועד 2250 לפנה"ס לערך. ההיסטוריון ק. א. ברד[5] העריך שאוכלוסייתה מנתה כ־6,000 תושבים בלבד בתקופת הממלכה הקדומה.
בתקופת השושלת השישית הגיעה ממפיס לשיאה. היא הייתה אחד המרכזים הדתיים העיקריים במצרים (התחרתה כמרכז דתי בעיר און) ושימשה כמרכז הפולחן של האל פְּתַח, אשר נחשב בממפיס לאבי האלים ובורא האדם. הרודוטוס (המאה ה־4 לפנה"ס) מספר[6] שבצד הצפוני של מקדש הפייסטוס, הוא פתח, היה מתחם קודש לפרוטאוס, ומסביבו חיו פיניקים צורים באזור שנקרא "מחנה הצורים", ובו עבדו את "אפרודיטה הזרה", היא עשתרת; ביב התגלו עדויות לקשרי המושבה הפיניקית במף עם העיר, בדמות חרסים המזכירים שמות פיניקיים (כולל לא מעט אזכורים לאלים פתח ואפיס).[7] בעיר נמצאו גם כתובות פיניקיות.[8] העיר הייתה גם מרכז פולחני לשור הקדוש אפיס. בעיר הייתה גם מושבה אדומית.[9] העיר ירדה מגדולתה בימי השושלת ה־18, כאשר הבירה עברה לתבאי, היא נא אמון. העיר שבה לפרוח בעת השלטון הפרסי, במאות ה־6 וה־5 לפנה"ס, ושקעה שוב עם יסוד העיר אלכסנדריה בשנת 331 לפנה"ס על ידי אלכסנדר מוקדון. בתקופה זו ובתקופה הרומית הייתה ממפיס העיר השנייה בחשיבותה במצרים.
ימי הביניים
עריכהבשנת 641, עם יסוד העיר פוסטט שהייתה בירת מצרים בתקופת השלטון הערבי, ממפיס ננטשה, ובתיה הפכו מקור לאבני בנין לערים שנבנו באזור.
השרידים
עריכהבגלל השימוש המשני שעשו התושבים באבני הבניין של ממפיס, נשארו שרידים מעטים באתר. נחשפו המקדשים של האלים פתח ואפיס. כמו כן נחשפו במקום מספר פסלים כולל פסל מאלבסטר של רעמסס השני בגודל של שניים על ארבעה מטר. ממפיס נמצאת בקרבת הנקרופוליס של סקארה. כיום נמצא בממפיס אתר המשמש כמוזיאון פתוח הכולל ממצאים מתקופת מצרים העתיקה. אחד הפסלים המפורסמים הוא פסלו הענק של רעמסס השני אשר התגלה באתר. אורך הפסל הוא 10 מטר והוא מוצב בשכיבה במבנה סגור באתר אשר נבנה סביבו.
האתר נחפר על ידי האגיפטולוג האנגלי פלינדרס פיטרי בין השנים 1908–1913 במשך שש עונות חפירה.
גלריית תמונות
עריכה-
שרידי מכלול הארמון של המלך אַפְֹרִיֶס השושלת ה־26 במית־רחינה מצפון לממפיס -
שרידי אולם העמודים של רעמסס השני במקדש הגדול לאל פתח בממפיס – השושלת ה־19 -
מראה במוזיאון הפתוח בעתיקות ממפיס -
הירוגליפים בממפיס, מאחור עמוד של רעמסס השני -
צילום של פסקל סבה, פסל רעמסס השני, צולמה בשנת 1880 -
פסל אפיס השושלת ה־30, הלובר -
כתובת בנבעל, כתובת פיניקית על מצבה מצרית שנמצאה בעיר
_of_Banobal_(KAI_48)_full_view.png)
ראו גם
עריכה- תיניס – עיר הבירה שקדמה לממפיס
קישורים חיצוניים
עריכה
- המקדש של האלה חתחור בממפיס
- המקדש של האל פתח בממפיס
- ממפיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ממפיס (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית- ממפיס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 155
- ^ לוחות UT ’nt III ix, ’nt VI vi, Aqht 2 V, וכן KTU2 4.247; למשמעות "מצרים" ולקשר לכושר וחסיס ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 45 וכן ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 180-181
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 180-181
- ^ Chandler, Tertius (thertgreg1987). Four Thousand Years of Urban Growth.
- ^ Bard, Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt, p. 250
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, 2.112 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ^ ה. יעקב קצנשטיין, 'מחנה הצורים' אשר בנוף בארץ מצרים, ארץ־ישראל יד, 1978, עמ' 163–164
- ^ KAI 48 (כתובת בנבעל); CIS I 97; RÉS 2
- ^ Joseph Thadée Milik, Nouvelles inscriptions nabatéennes, Syria. Archéologie, Art et histoire 35, 1958, עמ' 240 doi: 10.3406/syria.1958.5328