מפגע
מפגע הוא דבר מה שגורם או שיכול לגרום נזק, הפרעה או סיכון. היתכנות הנזק שעלול להיגרם בתקרית, בשילוב עם היקף הנזק הפוטנציאלי, יוצר את הסיכון.
ניתן לחלק מפגעים לפי גורם הנזק (לדוגמה טבעי או מלאכותי), אופי המפגע (ביולוגי, כימי) או לפי סוג המפגע (סביבתי, תברואתי, בטיחותי). דוגמות למפגעים שנגרמים מאסונות טבע הן הצפה, צונאמי, רעידת אדמה, פגיעת ברק, התפרצות הר געש וכדומה. מפגעים מלאכותיים או מעשה ידי אדם כוללים קריסת מבנים, תאונות דרכים, פיצוצים מכוונים או בשגגה ופליטת גזים רעילים.
המונח "מפגע אקלימי" מוצג בהקשר של משבר האקלים. אלו מפגעים שנוצרים עקב אירועים שהתרחשו בשל שינויי האקלים, כמו שריפות, בצורות ועליית מפלס מי הים. מפגעים אקלימיים יכולים להשתלב עם מפגעים אחרים. לדוגמה - המפגע האקלימי של הצפה יכול להשתלב במפגע של איכות מים ירודה.
הגדרה
עריכהמפגע מוגדר כ"פוטנציאל ההתרחשות של אירוע או מגמה טבעית או מעשה אדם שיכול לגרום לאובדן חיים, פציעה, או השלכות בריאותיות אחרות, כמו גם נזק ואובדן רכוש, תשתיות, פרנסה, מתן שירותים, מערכות אקולוגיות ומשאבים סביבתיים."
מפגע קיים אך ורק אם ניתן להיחשף אליו. לדוגמה, בליבת כדור הארץ חומרים בטמפרטורה גבוהה מאוד, שעלולה לגרום למפגע חמור אם היו נחשפים. עם זאת, מכיוון שאין דרך להיחשף לחומרים אלה, הליבה אינה מהווה מפגע.
התדירות ורמת החומרה של המפגעים מהווים היבט חשוב בניהול סיכונים. ניתן גם להעריך מפגעים על פי השפעת הנזק שהם עלולים לגרום.
בהגדרתו למפגעים, קית' סמית' טוען שמפגע הוא אכן כזה אך ורק אם הוא בנוכחות בני אדם. בהקשר לזה, רגישות בני האדם למפגעים אקלימיים היא שילוב בין החשיפה הפיזית לבין רמת הפגיעות של בני האדם[1].
מפגע במושגים אחרים
עריכהאסון
עריכהדוגמה להבחנה בין מפגע טבעי לאסון היא המפגע שהוביל לאסון שיצרה רעידת האדמה בסן פרנסיסקו ב-1906.
אסון טבעי הוא ההשפעה ההרסנית על חברה או קהילה עקב אירוע מפגע טבעי. המונח "אסון" מוגדר בצורה הבאה: "אסונות הם הפרעות משמעותיות לתפקוד קהילה ושעולים על יכולתה להתמודד איתם באמצעות המשאבים שברשותה. אסונות יכולים להיגרם על ידי מפגעים טבעיים או מלאכותיים, כמו גם מספר גורמים שמשפיעים על החשיפה והפגיעות של הקהילה."
הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום של ארצות הברית (FEMA) מסבירה את הקשר בין אסונות טבע לבין מפגעי טבע באופן הבא: "מפגעי טבע ואסונות טבע קשורים זה לזה אך אינם זהים. מפגע טבע הוא האיום של אירוע שסביר שתהיה לו השפעה שלילית. אסון טבע הוא ההשפעה השלילית בעקבות התרחשות בפועל של מפגע טבע במקרה שהוא פוגע באופן משמעותי בקהילה[2].
אסון יכול לקבל צורות שונות, כולל הוריקן, התפרצות הר געש, צונאמי, רעידת אדמה, בצורת, רעב, מגפה, מחלה, תאונת רכבת, תאונת דרכים, טורנדו, כריתת יערות, שיטפונות, שחרור ודליפת רעלים (נפט, כימיקלים).
מפגע אסוני הוא אירוע גיאופיזי קיצוני המסוגל לגרום לאסון. 'קיצוני' במקרה זה פירושו שינוי מהותי בכיוון החיובי או השלילי מהמגמה הרגילה; אסונות שיטפון יכולים לנבוע ממשקעים גבוהים במיוחד וספיקת נהרות, ובצורת נגרמת מערכים נמוכים במיוחד. הגורמים הבסיסיים למפגע ולסיכון להתרחשות מפגעים כאלה הם תזמון, מיקום, גודל ותדירות. לדוגמה, גודלן של רעידות אדמה נמדד בסולם ריכטר מ-1 עד 10, כאשר כל תוספת של 1 מציינת עלייה פי עשרה בחומרה. כלל גודל-תדירות קובע שבמשך תקופה משמעותית של זמן יתרחשו אירועים קטנים רבים ומעטים גדולים. הוריקנים וטייפונים, לעומת זאת, מתרחשים בין 5 ל-25 מעלות צפון ודרום לקו המשווה, נוטים להיות תופעות עונתיות שחוזרות על עצמן במידה רבה בזמן וניתנות לחיזוי במיקום עקב משתני האקלים הספציפיים הדרושים להיווצרותם.
סיכון ופגיעות
עריכההמונחים מפגע וסיכון משמשים לעיתים קרובות לסירוגין. עם זאת, מבחינת הערכת סיכונים, אלו שני מונחים נפרדים. מפגע הוא גורם שיכול לגרום נזק או פגיעה לבני אדם, רכוש או לסביבה. סיכון הוא ההסתברות שחשיפה למפגע תוביל לתוצאה שלילית, או במילים פשוטות יותר, מפגע אינו מהווה סיכון אם אין חשיפה לאותו מפגע.
סיכון הוא שילוב של מפגע, חשיפה ופגיעות[3]. לדוגמה, מבחינת ביטחון מים: דוגמאות למפגעים הן בצורות, שיטפונות וירידה באיכות המים. תשתיות גרועות וממשל גרוע מובילים לחשיפה גבוהה לסיכון.
ניתן להגדיר סיכון כסבירות או הסתברות שמפגע נתון ברמה נתונה יגרום לרמה מסוימת של אובדן או נזק. מרכיבי הסיכון הם אוכלוסיות, קהילות, הסביבה הבנויה, הסביבה הטבעית, פעילויות ושירותים כלכליים הנמצאים תחת איום אסון באזור נתון.
הגדרה נוספת לסיכון היא "התדירות הסבירה והגודל הסביר של הפסדים עתידיים". הגדרה זו מתמקדת גם בהסתברות לאובדן עתידי, לפיה מידת הפגיעות למפגע מייצגת את רמת הסיכון באוכלוסייה או בסביבה מסוימת. האיומים הנשקפים ממפגע הם:
- מפגעים לבני אדם - מוות, פציעה, מחלה ולחץ
- מפגעים לסחורות - נזק לרכוש ואובדן כלכלי
- מפגעים לסביבה - אובדן צמחייה ובעלי חיים, זיהום ואובדן נוחות
סיווגים
עריכהניתן לסווג מפגעים במספר דרכים. קטגוריות אלו אינן סותרות זו את זו, מה שאומר שמפגע אחד יכול להשתייך למספר קטגוריות. לדוגמה, זיהום מים עם כימיקלים רעילים הוא מפגע אנתרופוגני וגם מפגע סביבתי.
אחת משיטות הסיווג היא על ידי ציון מקור המפגע. מושג מפתח בזיהוי מפגע הוא נוכחות של אנרגיה אגורה אשר, כאשר היא משתחררת, עלולה לגרום נזק. האנרגיה האגורה יכולה להופיע בצורות רבות: כימית, מכנית, תרמית, רדיואקטיבית, חשמלית וכו'[4].
משרד האו"ם להפחתת סיכון מאסונות (UNDRR) מסביר ש"כל מפגע מאופיין במיקומו, עוצמתו או גודלו, תדירותו וההסתברות שלו"[5].
ניתן גם להבדיל בין מפגעי טבע שמתפתחים במהירות, מפגעים טכנולוגיים ומפגעים חברתיים, המתוארים כהתרחשות פתאומית ומשך זמן קצר יחסית, לבין השלכות של פגיעה סביבתית ארוכת טווח כמו מדבור ובצורת.
ניתן לקבץ מפגעים לפי מאפייניהם. גורמים אלו קשורים לאירועים גיאופיזיים, שאינם ספציפיים לתהליך:
- היקף הנזק
- עוצמת הפגיעה בנקודה
- משך הפגיעה בנקודה
- קצב התחלת האירוע
- יכולת חיזוי האירוע
ניהול סיכונים
עריכהניהול סיכונים בהקשר של מפגעים הינו גישה פרואקטיבית, רב-תחומית ומבוססת-ידע, שמטרתה להפחית את הסיכון לפגיעה בחיי אדם, ברכוש ובסביבה כתוצאה ממגוון רחב של מפגעים פוטנציאליים. ניהול סיכונים יעיל משלב זיהוי, הערכת סיכונים, הפחתת סיכונים ומוכנות לצורך התמודדות מיטבית עם השלכותיהם של מפגעים.
הערכת סיכונים היא אבן יסוד בתהליך ניהול הסיכונים. תהליך זה כולל זיהוי המפגעים הרלוונטיים לאזור מסוים, הערכת ההסתברות להתרחשותם וחומרת השפעתם הפוטנציאלית. הערכת הסיכונים מתבצעת לעיתים תוך שימוש במודלים סטטיסטיים, סימולציות ומערכות מידע גאוגרפיות (GIS), ומאפשרת ליצור מפות סיכונים מפורטות, לנתח פגיעוּת של אוכלוסיות ותשתיות ולבצע אנליזות "עלות-תועלת" לגבי החלופות השונות להפחתת הסיכון.
הפחתת סיכונים מתמקדת ביישום אסטרטגיות ופעולות שנועדו למנוע או לצמצם את הסבירות להתרחשות מפגע ואת חומרתו. אסטרטגיות אלו כוללות תכנון עירוני ואזורי המותאם לסיכונים סביבתיים, חיזוק מבנים ותשתיות, הקמת מערכות התרעה מוקדמת, ניהול משאבי טבע (כגון יערות ומים) ופיתוח טכנולוגיות חדשניות להגנה מפני מפגעים. מוכנות למפגעים כוללת הכנת תוכניות חירום, תרגול תגובה למפגעים, הקמת מערכי סיוע והצלה, והצטיידות בציוד חירום. ניהול סיכונים יעיל משלב אסטרטגיות מניעה, היערכות, תגובה ושיקום, תוך הטמעת עקרונות של קיימות, חוסן קהילתי ושיתוף פעולה בין-מגזרי.
חלוקה לפי סטטוס
עריכהמפגעים לעיתים מתחלקים לפי הקטגוריות הבאות:
- מפגע רדום - הכוונה היא שהסביבה מושפעת עכשיו. לדוגמה, צלע הר יכולה להיות לא יציבה, וקיימת סכנה למפולת, אבל אין שום דבר מתחת או על המדרון שעלול להיות מושפע מהתממשות הסכנה.
- מפגע טעון - אנשים, רכוש או הסביבה נמצאים בסיכון פוטנציאלי.
- מפגע פעיל - תקרית אלימה בה המפגע היה מעורב התרחשה. לרוב, ההתייחסות לאירוע היא אל אסון, תאונה, מצב חירום או תקרית.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Smith, Keith (1993). Environmental hazards: assessing risk and reducing disaster. Routledge physical environment series (Reprint ed.). London: Routledge. ISBN 978-0-415-01217-1.
- ^ Natural Hazards National Risk Index, hazards.fema.gov
- ^ Hoekstra, Arjen Y; Buurman, Joost; van Ginkel, Kees C H (2018). "Urban water security: A review". Environmental Research Letters. 13 (5): 053002. doi:10.1088/1748-9326/aaba52.
- ^ "Environmental Health Hazards". www.iloencyclopaedia.org (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-07-09.
- ^ "Hazard | PreventionWeb". www.preventionweb.net (באנגלית). 2007-08-30. נבדק ב-2024-03-15.