מפרץ גואנטנמו

מפרץ גואנטנמוספרדית: Bahía de Guantánamo) הוא טריטוריה של ארצות הברית (חלקו הדרומי של המפרץ) באי קובה. שטחה 116 קמ"ר ושוכן בה בסיס של צי ארצות הברית, הבסיס האמריקני הוותיק ביותר שאינו שוכן על אדמת ארצות הברית.

מפרץ גואנטנמו
מידע כללי
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 19°54′N 75°09′W / 19.9°N 75.15°W / 19.9; -75.15
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה אווירית של מפרץ גואנטנמו
מפת מפרץ גואנטנמו וגבולות הטריטוריה האמריקאית

היסטוריה

עריכה

קובה נכבשה על ידי ארצות הברית בסופה של מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898. עם סיומה של המלחמה החילה ארצות הברית ממשל צבאי בקובה כדי להעביר את מוסדות השלטון לממשלה קובנית עצמאית ואזרחית. ב-1901 החלה ארצות הברית בהעברת השלטון לידי הקובנים ובמסגרת זו חוקקה ב-2 במרץ 1901 את תיקון פלאט המסדיר את יחסי שתי המדינות ומבטיח את זכותה החוקית של ארצות הברית להתערב בפוליטיקה הקובנית. התיקון נכפה על קובה בידי שר המלחמה האמריקאי ב-8 ביוני 1901 והתיקון לחוקת קובה אושר בידי הנציגים הקובנים ב-12 ביוני 1901.

על פי סעיף 7, הבטיח התיקון את השליטה האמריקאית בחלק מהטריטוריה הלאומית הקובנית בכך שקבע כי ארצות הברית תורשה להחזיק כוח צבאי וימי במפרץ גואנטנמו ותשלם עבורו 2,000 מטבעות זהב (4,085 דולר כיום) בכל שנה. החוזה זכה להתנגדות בקרב תושבי קובה שקיבלה את עצמאותה ב-20 במאי 1902, אך חודש מספר פעמים על ידי ממשלות הבובות הקובניות.

לאחר המהפכה הקובנית ועלייתו לשלטון של פידל קסטרו, קסטרו דרש מארצות הברית לפנות את המפרץ, אך ארצות הברית ובראשה הנשיא דווייט אייזנהאואר סירבה לפנות את בסיס הצי. ארצות הברית ממשיכה לשלוט בשטח גם כיום, ומקפידה לשלוח לקובה המחאה על סך של 4085[1][2] דולרים בכל שנה[3], כפי שהתחייבה במקור לשלם. ממשלת קובה מסרבת לפדות את ההמחאות, פרט להמחאה שנפדתה בשנת 1959, בסמוך למהפכה, לפני שמדיניות הממשלה גובשה סופית. מאז המהפכה חוזר קסטרו על טענות נגד השליטה האמריקנית במפרץ, בין היתר הוא טוען שהסכם החכירה אינו חוקי, ושלארצות הברית אין צורך אמיתי בבסיס ימי במפרץ.

בין הבסיס הצבאי לבין שטחה של קובה מפרידים שדות מוקשים מהגדולים בעולם. ארצות הברית וקובה הניחו כל אחת שדה מוקשים, אך השדה האמריקני פונה לאחר 1996 בהוראת הנשיא ביל קלינטון.

ממשלת קובה ניתקה את אספקת החשמל והמים לבסיס, והללו מסופקים ממדינות שכנות, ג'מייקה ופוארטו ריקו. עד היום עדיין עובדים אחדים מתושבי קובה בבסיס, והם עוברים את הגבול בכל יום. עובדים אלו ותיקים, וממשלת קובה אוסרת העסקת עובדים חדשים.

בתחילת המאה ה-21 השתמשה ארצות הברית בבסיס לכליאתם של שבויי מלחמה מעיראק ומאפגניסטן, ופתחה את מתקן המעצר בגואנטנמו. בתקשורת פורסם כי תנאי המעצר של העצירים מחפירים. טענתה של ארצות הברית היא שהצבא האמריקני אינו כפוף לחוקת ארצות הברית בפעילותו מחוץ לגבולותיה.

ב-22 בינואר 2009 הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו בתוך שנה ומסירת ההליכים המשפטיים של העצירים בידי התובע הכללי. הדבר לא נעשה והמתקן המשיך להתקיים עד תום כהונתו של אובמה כנשיא ופועל גם כיום[4].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מפרץ גואנטנמו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ החל משנת 1960, מאז שהסתכסך פידל קסטרו עם ארצות הברית, נזכר שהוא קבל כל שנה את דמי החכירה המוסכמים, בסכום 4085 דולרים, אבל שמר את ההמחאה במגרה ולא פדה את הכסף, מקור: https://www.reuters.com/article/idUSN17200921 גם באשר לסכום הכסף, וגם לאי פדיונו בידי פידל קסטרו.
  2. ^ הסכום 4085 נקבע בשנת 1934, כי בחוזה המקורי משנת 1903 כשנזכרו 2000 מטבעות זהב, היה כל אחד מהם של 20 דולרים מזהב, העריך הגדול ביותר, שהיה אז בארצות הברית והיה סחיר בערכו לפי משקלו. אבל בגלל פתרון הניו דיל של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט למשבר העולמי גורם האבטלה ההמונית, קנתה ממשלת ארצות הברית את כל מטבעות הזהב שאינם באוספים, מאזרחיה, ואספה את כל מטבעות הזהב מהבנקים, הוציאה את הזהב כליל מן המסחר, והתיכה כמעט כל מטבעות הזהב, והפכה את כל מה שהותך למטילים השמורים היום בפורט נוקס, גם המטבעות שנותרו משנת 1933 אסורים למכירה מחוץ לארצות הברית. המטבע האחרון שנסחר עד אז בארצות הברית היה משנת 1933, כאשר כמעט כל מטבעות הזהב הותכו, לא נותר לארצות הברית אמצעי תשלום בזהב, אותו לא רצתה להוציא מאוצרה. לכן בשנת 1934 נקבע סכום התשלום בדולרים של אז, לפי ערך האינפלציה מאז שלא היה זהב במסחר, והועמד תשלום החכירה השנתי על 4085 דולרים, וקובע. לאמריקנים היה נח לשלמו אחר כך בהמחאה, ולא במשקל זהב. ארצות הברית שבה להטביע מטבעות זהב בשנת 1986, כולם נועדו למכירה לאספנים, ואינם במחזור.
  3. ^ במקור https://www.reuters.com/article/idUSN17200921 כתוב A MONTH, בכל התייחסות אחרת ראה כותב הערה זו: התשלום הוא שנתי ולא חודשי, בין היתר Strauss, Michael (2009). "Appendix 12". The Leasing of Guantanamo Bay. ABC-CLIO Inc. p. 253. ISBN 978-0313377822.
  4. ^   צ'ארלי סוואג', ניו יורק טיימס, החלום של אובמה לסגור את מתקן המעצר גואנטנמו הולך ומתרחק, באתר הארץ, 22 ביולי 2015